מתוך הספר: "המדריך הישראלי השלם לתוספי תזונה", מאת יפה שיר-רז וד"ר אודי בר , עריכה מדעית - ענת טואג, הוצאת כתר, פברואר 2008
ויטמין B12
ויטמין 12B היה האחרון שנתגלה מבין כל הוויטמינים הידועים. בשנת 1849, 101 שנים לפני זיהוי הוויטמין, תיאר רופא בשם תומס אדיסון מחלה מסוכנת, שכונתה "אנמיה ממארת" – הלוקים בה נפטרו משום שגורמיה לא היו ידועים, ולא נמצא לה טיפול מתאים. 71 שנה מאוחר יותר, בשנת 1920, גילה חוקר בשם וִיפֶּל טיפול למחלה הבלתי מוסברת: הוא הבחין שאנשים שאכלו הרבה מרק כָּבֵד הבריאו באטיות מן האנמיה. בטיפול מבוקר נרפאו החולים כליל מן המחלה כל עוד המשיכו לאכול כבד. ב-1948 הצליחו החוקרים לזהות ולבודד את החומר ה "אנטי-אנמי" המצוי בכבד בכמויות זעירות והוא נקרא ויטמין B12. להפקת מיליגרם אחד של B12 היה צורך בעיבוד 50 קילוגרם כבד! באותה שנה החלה חוקרת אנגליה בשם דורותי הודג'קין לחקור את מבנה מולקולת ה-B12, שהיא הגדולה והמסובכת בהרכֵּבָה מבין הוויטמינים. לאחר שנים רבות הצליחה לפענח את המבנה והוענק לה על כך פרס נובל לכימיה בשנת 1964. ב-1973 הצליחה קבוצה של 99 חוקרים, שעבדה על הנושא במשך 11 שנה, לייצר את הוויטמין באופן סינתטי.
ויטמין 12B הוא רכיב חיוני לייצור ה-DNA – החומר הגנטי של התאים, המפקח על תהליך היצירה של תאים חדשים בגוף, ובכללם תאי הדם האדומים. הפגיעה בתהליך זה עלולה לגרום ל"אנמיה מַקרוציטית" – חוסר דם שבו כדוריות הדם האדומות גדולות מאוד, בניגוד לאנמיה הנובעת מחוסר ברזל, שבה הכדוריות האדומות קטנות מאוד.
B12 גם מסייע ביצירת המיאלין – מעטפת התא המבודדת את תאי העצבים מסביבתם – ולכן הוא נחוץ לתחזוקת מערכת העצבים. בחסרונו עלולה המעטפת להיפגע ולגרום להפרעות במערכת העצבים. בנוסף, הוא נחוץ לפעילות מערכות אנזימטיות מסוימות, שבהן הוא פועל כקו-אנזים – חומר המפעיל את האנזימים. כאשר קיים מחסור בוויטמין זה ופעילות האנזימים הללו מוגבלת, עולה רמתה של החומצה האמינית הומוציסטאין, הידועה כיום כגורם סיכון עצמאי חשוב למחלות רבות – בהן מחלות לב כליליות, אירועים מוחיים ומחלות כלי דם, וכן הפלות, מומי עוּבּרים ועוד.
ויטמין 12B נחוץ גם לניצול חומצה פולית ופחמימות מן המזון.
ל אף שוויטמין זה נחוץ לגוף בכמויות זעירות, יש לו חשיבות עצומה. חֶסֶר בוויטמין B12 עלול לגרום למגוון רחב של תופעות ונזקים, החל מעייפות קשה ובעיות פוריות, וכלה בהגדלת הסיכונים לשבץ לב, למחלת אלצהיימר ולסרטן השד.
מקורות במזון
B12 הוא היחיד מבין הוויטמינים שאינו מסופק לגוף בתזונה ממקורות צמחיים – המקור היחיד שממנו הוא זמין הוא מזונות מן החי. הכמות הגדולה ביותר של הוויטמין מצויה בבשר בקר, ובמיוחד בכבד בקר.
מצבי חֶסֶר
המחסור בוויטמין 12B נחשב עד לאחרונה נדיר, אולם בשנים האחרונות מתברר שהוא שכיח הרבה יותר משנהגו לחשוב. בארצות הברית נמצא כי ל-39 אחוזים מהאוכלוסייה יש רמות נמוכות מדי של הוויטמין בדם. הממצא התגלה במסגרת סקר שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת Tufts בבוסטון במימון משרד החקלאות האמריקני, בקרב 3,000 גברים ונשים במסצ'וסטס.
גם מחקרים שנערכו בישראל הוכיחו כי שכיחות החֶסֶר בוויטמין בקרב האוכלוסייה גבוהה באופן מפתיע. במחקר שנערך בבית החולים "הדסה עין כרם" בשיתוף עם בנק הדם של מד"א בקרב 2,000 תורמי דם בריאים, נמצא כי שכיחות החֶסֶר ב-12B היא 13%–24%. מחקר נוסף, שנערך על ידי משרד הבריאות במשולב עם סקר "מצב בריאות ותזונה לאומי" (מב"ת), הצביע על שכיחות אפילו גבוהה יותר – כ-15% מהגברים וכ-30% מהנשים!
מחקר נוסף, שנערך על ידי חוקרים מבתי החולים "הדסה עין כרם" ו"שערי צדק", מצא גם הוא שבישראל קיימת בעיה כלל-ארצית של חֶסֶר בוויטמין זה. בנוסף, הצביע המחקר גם על הבדלים מובהקים, תלויֵי-מוצא-אתני, בשכיחות החֶסֶר בוויטמין. באוכלוסיית היהודים ממוצא אשכנזי שכיחות החֶסֶר היא 22%, בקרב היהודים ממוצא מרוקאי – 13%, בקרב היהודים ממוצא תימני – 21%, בקרב היהודים ממוצא עיראקי – 19%, ואצל הערבים – 24%.
לחֶסֶר בוויטמין 12B יש שני גורמים: האחד – אכילה בלתי מספקת של מזונות המכילים את הוויטמין, והשני – ליקויים בספיגתו בגוף כתוצאה ממחלות ובעיות שונות. הסיבות לאכילה לא מספקת של מזונות המכילים את הוויטמין הן מגוונות: בעיות סוציו-אקונומיות (הוא מצוי בעיקר בבשר שהוא מרכיב יקר בתזונה), דיאטות הרזיה למיניהן ותרבויות אכילה שונות. על פי סקר מב"ת, הישראלים, ובעיקר הנשים הישראליות, אוכלים הרבה ירקות ופירות ומעט מדי בשר, וזוהי הסיבה המרכזית לשכיחות הגבוהה פי שניים בחֶסֶר אצל נשים. צמחונים קיצוניים וטבעונים, המתנזרים גם מביצים, חלב ודגים, נמצאים בסיכון ודאי לחֶסֶר. קבוצות סיכון נוספות הם קשישים ותינוקות יונקים שאמהותיהם צמחוניות או טבעוניות. במקרה אחרון זה, חֶסֶר שאינו מטופל במהירות עלול להוביל לפיגור בהתפתחות ואף למוות.
הגורם השני למחסור בוויטמין – ליקויים בתהליך ספיגתו ממערכת העיכול – עלול לנבוע ממחלות שונות, בהן כיב קיבה, צֶליאַק (כָּרֶסֶת), מחלת קרוֹהן (מחלה דלקתית כרונית של המעי) ועוד, או להתהוות כתוצאה מכריתת קיבה וניתוחים אחרים במערכת העיכול.
תהליך הספיגה של ויטמין B12 ממערכת העיכול למערכת הדם הוא ארוך ומורכב, וכל אחד משלביו מועד לתקלות. אחד הגורמים העיקריים לליקוי בספיגתו הוא מחסור בחומר הנקרא "גורם אינטרינסי" (גְלִיקוֹׁפְּרוֹטֶאִין – תרכובת הבנויה מחלבון משולב עם סוכר המופרשת בקיבה); חומר זה קושר אליו את ה-B12 המגיע מהמזון, ובכך מסייע לספיגתו במעי. כאשר קיים ליקוי ביצירת הגורם האינטרינסי – כתוצאה מנוגדנים עצמיים התוקפים והורסים אותו, או על רקע דלקת כרונית בקיבה – הוויטמין אינו נספג היטב.
כאשר אנו נולדים, מצוי בגופנו מאגר של וויטמין B12 המספיק לתקופה של חמש שנים לערך, ועל כן המחסור ב-12B מתפתח באטיות רבה גם כשאספקת הוויטמין לקויה. מדי יום מאבד גופנו כ-1–4 מיקרוגרם, שאותם יש צורך לספק בחזרה לגוף. זוהי מנה זעירה, שכדי להשיגה די, בדרך כלל, בדיאטה מאוזנת המספקת 10–30 מיקרוגרם של הוויטמין ליממה, מתוכם נספגים כ-1–4 מיקרוגרם. בארצות הברית נמצא שתפריט עשיר במזונות מן החי מספק 32 מיקרוגרם ויטמין B12 ליום. בתפריט הדל במזונות מן החי, שאינו מכיל כמעט בשר, ביצים וחלב – כמו שאוכלים מיליונים רבים באסיה – יש פחות ממיקרוגרם אחד של הוויטמין.
תסמיני חֶסֶר
בגלל חשיבותו הרבה במערכות שונות בגוף, החֶסֶר בוויטמין B12 עלול לגרום למגוון רחב של תופעות ונזקים, שחלקם מהווים תסמינים קלאסיים, וחלקם מוכרים פחות. עם התסמינים הקלאסיים נמנים אנמיה מֶגָלוֹבְּלַסְטִית, שבה כדוריות הדם גדולות מהרגיל, ובעיות נוירולוגיות שונות, המתבטאות בירידה בזיכרון ובריכוז, באי שקט ובעצבנות יתר, בהפרעות שינה ובתחושת נִימוּל ברגליים (תחושת דקירות כשל נמלים זוחלות) . הסימנים הפחות מוכרים הם בעיות במערכת העיכול, המתבטאות בכאבי בטן, בגזים ובעצירות; כאבי ראש; דלקות וכיבים בפה; אימפוטנציה ובעיות פוריות.
מחסור מתמשך ב- B12 עלול לגרום לבעיות נוירולוגיות בלתי הפיכות, להפרעות התנהגות קשות ולדיכאון, וכן לכֶשֶל תפקודי של תאים במערכת החיסונית.
בשל תפקיד המפתח שיש לו במערכת העצבים, ביצירת רקמות חדשות ובתהליך הביוץ, חֶסֶר ב-12B אצל נשים עלול לגרום להפרעות בביוץ ולהפלות חוזרות ונשנות כתוצאה מכך שהביצית שהופרתה לא התפתחה. מחקר שנערך בבית החולים "העמק" בעפולה הוכיח, כי נטילת הוויטמין כתוסף תזונתי מסייעת להעלות את רמתו בדם ולמנוע את בעיות הפוריות ואת ההפלות. על פי ממצאי המחקר, 13 מתוך 14 הנשים שהשתתפו בו (ואשר נמצא אצלן חֶסֶר בולט בוויטמין) הצליחו להרות בעקבות נטילת הוויטמין. במסקנותיהם מציינים החוקרים כי המחקר מוכיח את חשיבות המדידה של רמת ויטמין 12B אצל כל הנשים העוברות תהליך אבחון לבירור הגורמים לבעיות פריון.
יעילות התוסף
עד לאחרונה נאלצו הלוקים במחסור בוויטמין B12 לקבל זריקות כדי להשלים את החסר. החיסרון העיקרי בטיפול זה היה העובדה שמדובר בזריקות כואבות. בבסיס הטיפול עמדה ההנחה שבנטילת טבליות דרך הפה, הוויטמין אינו נספג ביעילות בגופו של חולה הסובל מלכתחילה מספיגה לקויה שלו, ולכן יש להחדירו ישירות למערכת הדם. אולם מחקר שנערך במרכז הרפואי "רבין" ופורסם באוגוסט 1999 בכתב העת הרפואי Lancet, סתר הנחה זאת. התברר כי הטיפול בטבליות B12 למציצה מתחת ללשון אינו רק נוח יותר וכואב פחות מהטיפול בזריקות, אלא אף יעיל ובטוח יותר. במחקר נבדקו 18 אנשים בני 23–30, אשר סבלו ממחסור בוויטמין מסיבות שונות במשך תקופה ארוכה. הנבדקים, שלפני תחילת הטיפול נמדד אצלם ריכוז ממוצע של 127.9 מיקרוגרם B12 למיליליטר, טופלו בשתי טבליות B12 ביום. כעבור שבוע עד 12 ימים מתחילת הטיפול התייצב ריכוז הוויטמין בדמם בטווח הנורמה – ברמה שבין 200 ל-900 מיקרוגרם למיליליטר – ואיש מהם לא סבל מתופעות לוואי כלשהן. הסיבה להצלחת הטיפול נעוצה בעובדה שהוויטמין שניתן הוא בריכוז גבוה מאוד – בשתי טבליות תת-לשוניות מצויה כמות כוללת של 2,000 מיקרוגרם ליום.
ויטמין 12B והנקה
על פי המלצת הארגון האמריקני לבקרת מחלות (CDC), נשים בהיריון ואמהות מניקות צמחוניות חייבות להיות במעקב צמוד כדי להימנע ממחסור בוויטמין זה, ובמצבי חֶסֶר יש להקפיד לצרוך לפחות את המינון היומי המומלץ על ידי מִנהל המזון והתרופות האמריקני (RDA) – בין אם ממקורות מזון טבעיים (מן החי) ובין אם כתוסף תזונה. כיוון שהמחסור ב-B12 אינו גורם לתופעות ייחודיות אצל יִילודים, קשה לזהותו אצלם. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי הוא עלול לגרום לעיכוב התפתחות התינוק ולאיחור בביצוע פעולות מוטוריות, בהליכה ובדיבור.
ויטמין 12B והומוציסטאין
כאמור, ויטמין 12B, בשילוב עם ויטמין 6B וחומצה פולית, חיוני להפחתת רמותיה של חומצה אמינית בשם הומוציסטאין, הידועה כיום כגורם סיכון עצמאי וחשוב של אירועים לבביים ומוחיים. מחקרים רבים שנערכו בשנים האחרונות מוצאים קשר בין רמות גבוהות של הומוציסטאין להתפתחות מחלת טרשת העורקים, הגורמת להתקפי לב, לשבץ מוחי ולמחלות נוספות של כלי הדם. כמה מחקרים אף הראו, כי תוספת של ויטמין 12B, 6B וחומצה פולית לאחר צנתור לב, מפחיתה את שיעורי ההיצרות החוזרת של העורקים הכליליים. עדויות מחקריות נוספות מצביעות על חלקו של ההומוציסטאין בהתפתחות מחלות אחרות – בהן מחלת אלצהיימר ואוֹסְטֶאוֹפורוזיס – ואף בבעיות פוריות ובהיווצרות פגמים בהתפתחות התעלה העצבית של העובר.
ויטמין 12B והפרעות במצב הרוח ובהתנהגות
כאמור, ויטמין 12B חיוני לתחזוקת מערכת העצבים ולפעילותה התקינה, וחסרונו עלול לגרום לפגיעה במעטפת המיאלין השומנית של התאים, וזו עלולה לגרום להפרעות במערכת העצבים.
ממחקרים שנערכו באנשים במצבי דיכאון עולה, כי לחלק גדול מהם מחסור בוויטמיני B, ובעיקר בוויטמינים 12B, 6B וחומצה פולית. מחקרים נוספים הדגימו כי נטילת תוספים אלה במשולב יכולה לשפר את תוצאות הטיפול במצבי דיכאון. כך למשל, מחקר פרוספקטיבי (שבו יוזמים שינוי מבוקר ובודקים תוצאות בעקבותיו) שפורסם בשנת 2003 בכתב העת הרפואי BMC Psychiatry, ובו השתתפו 115 חולים שסבלו מדיכאון, הראה שככל שרמת ויטמין 12B הייתה גבוהה יותר, כך תוצאות הטיפול הפסיכיאטרי היו טובות יותר.
תופעות לוואי וסיכוני מינון עודף
לא קיימים דיווחים בספרות על סיכונים הנובעים מנטילת כמויות גדולות של הוויטמין, שכן העודפים שלו מופרשים בשתן.
לדף הספר באתר כתר
לפרק קודם מתוך הספר באתר הידען - מבוא - הויטמינים מהם, ומה תפקידם