כך מציעה יו"ר קדימה, שרת החוץ ציפי לבני בכנס שמים את החינוך בראש של "הכל חינוך" ואוניברסיטת ת"א * יו"ר העבודה אהוד ברק קרא להגדיל את שכר המורה כדי שהטובים יילכו להוראה * יו"ר הליכוד, בנימין נתניהו הציג את המסקנות שהופקו במדינות שהצליחו להקפיץ את רמת החינוך ובהן פינלנד וסינגפור
צילום: אבי בליזובסקי
מערכת החינוך חייבת להשתפר. לפחות כך מבטיחים שלושת המועמדים לתפקיד ראש הממשלה בבחירות שיתקיימו בעוד שבועיים, ב-10 בפברואר. כל שלושת המועמדים לראשות הממשלה השתתפו הערב (ב') (לפי סדר הופעתם) ציפי לבני, אהוד ברק ובנימין נתנייהו.
כל המועמדים קישרו בדרך כלשהי בין המשבר הכלכלי לבין החינוך, אך לשרת החוץ ויו"ר קדימה לבני היה רעיון לפיו כדאי לנצל את ניוד העובדים כדי להביא כוחות טובים להוראה, מבין אלו שנפלטו מההייטק או מקרב בוגרים צעירים מצטיינים שפתאום לא מצליחים למצוא עבודה בהייטק: "הוראה יכולה להוות פתרון לניוד העובדים במשק, בוודאי ברמה המיידית. עם זאת באותה נשימה היא מדגישה כי "גם אם הוראה היא שליחות עדיין צריך להיות לה שכר ראוי בסוף החודש, יש להחזיר את הכבוד של התלמיד למורה, של המורה לבתי הספר."
לבני התייחסה גם לחינוך המקצועי והטכנולוגי שנעלמו, והיא קובלת כי בכך המדינה גורמת לחוסר היכולת של בוגרים רבים להשתלב בעבודה. "למה שלא נחזיר את החינוך המקצועי והטכנולוגי. מה שאנחנו רואים היום, אני מדברת בכל פורום בעולם על חשיבות ההייטק הישראלי ושולחת טכנולוגיות חקלאיות בתעשיות באפריקה, גם בתעשיות הביטחוניות המפוארות שלנו נשענות על יכולות שנוצרו בחינוך הטכנולוגי בעבר."
לבני התייחסה ארוכות לצורך בהחזרת לימודי הליבה בבתי הספר שבוטלו בשל חוק שהתקבל במחטף בכנסת הנוכחית. "תחושת השייכות והזיקה של הדור שגדל כאן לתחושת השייכות, לחזון המשותף. נמצא שני ילדים מאותו רחוב שלומדים בבתי ספר שונים שמרחק של מטרים הופך להיות פער בעולמות תוכן שונים לחלוטין. חינוך ממלכתי, ממלכתי דתי, חרדי וערבי הם רק חלק ממה שקורה במדינת ישראל. חיזוק הזיקה והקשר לציונות, לקיום של מדינת ישראל כבית לאומי, לקיום של מדינת ישראל וערכיה כמדינה יהודית ודמוקרטית. יהודית זה לא עניין של דת ולא מונופול של מפלגה חרדית בכנסת באותו רגע אלא משהו שייך לעם שלם. שוויון זה לא טובה שאנחנו עושים לבני המיעוטים אלא חלק מהערכים שלנו.
לכל ילד יש זכות ללמוד מתמטיקה, אנגלית ואזרחות. לימודי ליבה זה לא רק דבר תיאורטי אלא זכות של כל ילד וחובה של הממשלה לעשות בבתי הספר. אני משתדלת בדרך כלל לא להתחייב, אבל בנושא זה אני מתחייבת לבטל את חוק לימד בבתי ספר ייחדוייים שעבר במחטף בכנסת הנוכחית וששר החינוך בממשלתי לא יהיה חבר מפלגה סקטוריאלית.
ברק: החינוך הוא הכלי היעיל ביותר לחברת מופת
אהוד ברק התייחס אף הוא, בדרך שונה, לאותם נושאים: "בדרך אל חברת מופת אין כלי יותר אפקטיבי מאשר חינוך. מהגן ועד האוניברסיטה. האתגר האמיתי איננו בניסוח תוכניות. אלא כשמתרגמים את התוכנית למעשים."
"איננו יכולים להרשות לעצמנו לעצור את המצוינות. אסור לנו לעצור אף כישורון. הרשקו וצ'חנובר והמדענים המובילים הם מעטים אבל הם תנאי הכרחי להפוך את ישראל למדינת המופת. אבל אחר כך – אסור לאבד אף ילד, כי הילדים הללו שנופלים בדרך מצטרפים למערכת הרווחה.
גם ברק התייחס לשכר המורים: "אין סיכוי למשוך מוחות טובים להוראה אם בגדול מקצוע ההוראה לא יאפשר לפרנס משפחה בכבוד. בכל המדינות המובילות שכר המורים גדול לא בצקת אלא באופן ניכר מהשכר בישראל. מלבד השכר גם גודל הכיתות ותשתיות – ממיזוג אוויר ועד מעבדות משפיעות מאוד גם על היכולת של התלמידים. אבל גם לא שם נמצאת התשובה במלואה."
"עלינו להגביר את עצמאות בתי הספר ואת חופש הפעולה שלהם להתחרות עם בתי הספר במנגנונים המאזנים שממשלה יכולה להכניס לתחרות כזו. מנהלים עצמאיים שיכולים לקדם את בתי הספר ולתת להורים הרגשה שיש תוצאה להתרכזות בבית ספר טוב. בעולם המודרני, עולם של ידע שמי שלומד היום יודע שהוא יצטרך לעבוד בעתיד ב4-5 קריירה, חייבים מערכת חינוך המסוגלת להתאים את התלמידים לחיים אלה."
נתניהו: להחזיר ישראל לעשיריה הראשונה
ראש האופוזיציה, בנימין נתניהו, המועמד השלישי שדיבר בכנס, אמר כי בשנות השישים היינו בעשיריה הראשונה בכל מדד שנבדק, היום אנחנו מתקרבים לעשיריה החמישית של המדינות. אירן עברה אותנו מאוד בתחומים כמו מתמטיקה.
לאחר מכן הקדיש נתניהו את מרבית הרצאתו לניתוח הפעולות של כמה מדינות שהצליחו לקדם מאוד את החינוך בתחומן ובהן פינלנד וסינגפור: "מצאתי שהמדינות הללו נקטו בצעדים דומים שגרמו להן להצליח."
נתניהו פירט את אותם חמישה צעדים:
היעד הראשון הוא להעלות את רמת ההוראה כי שום מערכת חינוך לא יכולה להיות טובה יותר מהמורים שמלמדים בה. העלאת רמת ההוראה בישראל היא אקוטית וחיוני שנטפל בה קודם כל. דבר ראשון שהמדינות המצליחות עושות כדי לקבל מאגר מורים טוב יותר הוא לצמצם את הנגישות למקצוע ההוראה. בדרום קוריאה או פינלנד כדי להתקבל להוראה אתה צריך להיות בעשירון העליון של בוגרי .BA. גם שם רמת השכר לא גבוהה יחסית לאחרים במדינות ה-OECD, הן העלו את רף הקבלה למקצוע ועל ידי כך הופכים אותו למקצוע יוקרתי. תופעה דומה אנו רואים בפקולטות לרפואה ובפקולטות לפסיכולוגיה ורוב הרובפאים ורוב הפסיכולוגים עובדים בתנאים לא טובים ובכל זאת הפקולטות מבוקשות.
על האלומה הצרה הזו של מועמדים הם משקיעים באופן אדיר בהכשרה. לפני ואחרי הכניסה למקצוע. המורים הללו יבואו במקום אלפי מורים שפורשים מדי שנה.
"הגורם השני להצלחה: רמת הניהול. אין בית ספר מצטיין שאין בו מנהל או מנהלת מצוינים. ברגע שמנהל מצוין עוזב את בית הספר זו רק שאלה של זמן עד שבית הספר מתחיל לדעוך.ולתת למנהלים לנהל – יותר סמכויות, יותר אוטונומיה, יותר ביזור. שלא יהיה תלוי מזל."
"הגורם השלישי להצלחה הוא טיפול בחלשים. המדינות הללו מטפלות בתלמידים החלשים בזמן אמיתי. לאמחכות עד סוף השנה או עד הבגרות ורואים שהילד או הילדה אינם מסוגלים, אינם כשירים – מטפלים בהם בזמן אמיתי. בפינלנד זו השקעה אדירה."
"הגורם הרביעי: המדינות הללו מתמקדות במקצועות הליבה הרבה יותר מאיתנו. אני לא מדבר על החרדים – אני מדבר על בתי הספר הממלכתיים שלנו. אנחנו רוצים שהחרדים יקבלו את אותם מיומנויות אבל אצלנו כשעושים בדיקה השווואתית כמה אנחנו משקיעים במקצועות הליבה – אנחנו משקיעים יחסית מעט, אפילו מעט מאוד במתמטיקה, אנגלית, מדעים ומחשב, חיבור והבעה. במקצועות הללו משקיעים פחות מאחרים שלא לדבר על הסטוריה. אנחנו לא מלדים את ילדי פינלנד, אלא את ילדי ישראל שצריכים לדעת משהו על תולדות עמם. מקצועות הליבה דורשים השקעה גדולה וההתמקדות שלהם היא אחת המרכיבים של המדינות המצוינות."
"הגורם החמישי והאחרון: ערכים. כשיילד יוצא מבית הספר, איזר אזרחים הם יוצאים. האם הילד למד דברים מעבר למערכת הלימודים – של מיצוי עצמו, של מצוינות, השגיות."
לעצור את בריחת המוחות
למרות שבתחום החינוך – מהיסודי ועד לתיכון היו המועמדים מוכנים, בתחום ההשכלה הגבוהה הם לא גילו כל ידע והרבו להתחמק מלעשות זאת. נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' צבי גליל הזהיר מפני קריסת המערכת וסגירת חוגים, במיוחד בתחום מדעי הרוח. "
"בעוד שבועיים נלך לקלפי לבחירת כנסת חדשה ולבחירת ממשלה חדשה. מערכת הבחירות הנוכחית מתנהלת בימים לא פשוים משבר כלכלי ולאחר לחימה. רגע לפני שאנחנו הולכים לקלפי עלינו להציב מספר שאלות – מה קרה לחברה הישראלית בשנים האחרונות שאנו המופקדים על מערכת ההשכלה בישראל צריכים לחזור ולבקש על נפש צעירי הארץ, על השכלתם חינוכם ורווחתם. מדוע עלינו ראשי האוניברסיטאות צריכים לתבוע את עמדתה של מערכת ההשכלה הגבוהה כיצד קרה שהיום עלינו להאבק כל מה שרק אתמול נראה טבעי. לא רק הקיצוץ בתקציבים אלא גם הפיחות במעמד ההשכלה הגבוה ההוא הוכחה שהצורך הטבעי של ישראל להיות חברה יוצרת שהמחקר והתרבות הם נשמת אפה, כבר אינם מדד להשגי המדינה. לאחרונה החריף המשבר הכלכלי, שחיקת קרנות המחקר ותרומות שהתבטלו יכבידו על מערך המחקר." מדבריו עולה כי הדבר מדגיש עוד יותר את חשיבות התקצוב הממשלתי המתאים למערכת ההשכלה הגבוהה.
בהקשר זה, ראוי לציין כי כל שלושת המועמדים התחמקו משלב השאלה הזהה שהפנה אליהם עמוס שפירא מנכ"ל סלקום וחבר העמותה. לבני הבטיחה כי תקצה 100 מיליון להחזרת מדענים, ברק אמר כי הוא מעדיף שלא להתעסק במספרים ולספק כל מה שצריך כדי להחזיר מדענים ואילו בנימין נתניהו הציע לטפל במצב ההשכלה הגבוהה, כדי למשוך את החוקרים הטובים חזרה לארץ.
שלמה דוברת: "הצעה לחינוך ציבורי משופר"
נדרש מהלך חזוני ארוך טווח בהובלה פעילה של ראש הממשלה ובהסכמה פוליטית רחבה העמדת החינוך בראש סדר העדיפויות הלאומי מבחינה תקציבית ומבחינת סדר היום הלאומי גיוס ושיתוף כל הגורמים החינוכיים התמקדות במנופי השינוי העיקריים שזוכים לתמיכה רחבה יצירת אווירה ציבורית תומכת וסבלנית חקיקה מתאימה להבטחת רציפות בביצוע אופק תקציבי רב שנתי. כך קובע שלמה דוברת, מי שעמד בראש וועדה לרפורמה במערכת החינוך לפני כארבע שניםשלא זכתה ליישום בשל התנגדות המורים. כיום דוברת חבר בהנהלת עמותת "הכל חינוך".
דוברת מונה מספר עקרונות יסוד בסיסים שאם נתחיל איתם מערכת החינוך תצעד דור קדימה: העקרונות הן חיזוק החינוך הציבורי תוך הגדרת קריטריונים ברורים לחינוך ציבורי ו מחויבות ברורה של המדינה לקיום ומימון החינוך; הפיכת מקצוע ההוראה למקצוע בעדיפות לאומית גבוהה, שכר ראוי והעלאת הדרישות המקצועיות, גיוס מיטב כוח האדם ושיפור משמעותי בהכשרה, שינוי ארוך טווח במעמד המורה ובעיקר ביחס החברה; לנצל את שעת הכושר להביא צעירים מוכשרים ואנשים שנפלטו מענף ההייטק, קצינים צעירים; וכן הגברת האתוס המשותף - ליבת לימודים כלל ישראלית מחייבת בכל בתי הספר. ("כל ילד יתחנך ויבין שהוא חי במדינה יהודית דמוקרטית. אין חברה שמוכנה להתפשט ולוותר על ליבת הלימוד בשום מקום אחר".) עוד תובע דוברת תקציב דיפרנציאלי לכל תלמיד על פי רקע סוציו אקונומי תוך העדפה ממשית וברורה בכל משאבי החינוך; קידום וחיזוק מעמדם של המנהלים.
"מיד עם סיום הבחירות אנו מתכוונים להגיש הצעת חוק חדשה לחינוך ציבורי בישראל, רצוי באמצעות הממשלה אבל אם לא, יש הרבה מתנדבים מקרב חברי הכנסת שיוכלו להגיש אותה" מסכם דוברת.
הנאום המרגש ביותר היה של דב לאוטמן, שמחמת מחלתו הוא כבר מרותק לכסא גלגלים. " לא נרפה עד שלא נראה את ממשלת ישראל מבצעת את השינוי. כולם מסכימים שהחינוך הוא תחום חשוב שיש לעסוק בו. הבעיה היא בעשיה. מתכוונים לעקוב אחר העשיה ולא להרפות. "המלחמה עוברת ונגמרת. החינוך הוא הנושא שישמור על עם ישראל ברמה גבוהה ובכושר תחרות גבוה רק דרך החינוך."
"הרפורמה החדשה שהתחילו בה השנה במערכת החינוך היא התחלה טובה אבל אם לא תהיה בתוך הרפורמה הזו עשייה בלתי פוסקת היא תתבזבז."