כך עולה לקט נתונים מסקר פעילויות בהוראה ובמו"פ של הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות, שפרסם הלמ"ס • איש סגל אקדמי בכיר מדריך בממוצע 5.8 תלמידים לקראת תארים מתקדמים. * כ-26 אחוז מקרב אנשי הסגל הבכיר הן נשים
סקר על פעילויות בהוראה ובמחקר נערך בשנת הלימודים תשס"ט, בקרב מדגם מייצג של אנשי הסגל האקדמי הבכיר בשבע האוניברסיטאות (האוניברסיטה העברית בירושלים, הטכניון, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, מכון ויצמן למדע). פרסום בו ימסרו ממצאים מפורטים מהסקר יתפרסם בקרוב.
בתשס"ט היו כ-3,800 אנשי סגל אקדמי בכיר באוניברסיטאות, כ-35 אחוז מהם היו בדרגת פרופסור מן המניין , כ-27 אחוז בדרגת פרופסור חבר והשאר בדרגת מרצה בכיר או מרצה. התפלגותם של אנשי הסגל האקדמי הבכיר לפי תחומי מדע : כ-34 אחוז - מתמטיקה ומדעי הטבע, כ-23 אחוז - מדעי הרוח, כ- 17 אחוז - מדעי החברה וכ-13 אחוז - הנדסה ואדריכלות והשאר הועסקו ברפואה, משפטים וחקלאות.
שעות עבודה ופעילויות
מממצאי הסקר עולה כי אנשי הסגל האקדמי הבכיר עובדים 54.4 שעות בממוצע בשבוע . ממוצע שעות עבודה בשבוע בתחומי המדע השונים נע בין 56.6 שעות במדעים הביולוגיים עד 47 שעות במקצועות עזר רפואיים . להשוואה, ממוצע שעות עבודה בשבוע של בעלי משלח יד אקדמי עומד על 39.2 שעות (עפ"י סקר כוח אדם, 2009).
כמחצית מזמנם (47 אחוז) מקדישים אנשי הסגל הבכיר למחקר ולפיתוח -25.4 שעות בממוצע בשבוע. הפעילויות הנוספות כוללות : 11.6 שעות להוראה ופעולות נלוות להוראה (כ-21 אחוז), להדרכת תלמידים לקראת התואר השני והשלישי הם מקדישים בממוצע 9.6 שעות שבועיות (כ-18 אחוז). לפעילויות אחרות הם מקדישים 7.9 שעות שבועיות בממוצע.
נמצאו הבדלים במספר השעות השבועיות המוקדשות על ידי אנשי הסגל הבכיר למחקר ולפיתוח בתחומי המדע השונים. מספר השעות הגבוה ביותר נמצא בתחום המתמטיקה ומדעי הטבע ובמדעי הרוח - 26.9 שעות והנמוך ביותר בתחום הרפואה -20 שעות.
סוגי מחקר
כ- 68 אחוז מסך כל הזמן המוקדש למחקר ולפיתוח מוקדש למחקר בסיסי, 25 אחוז למחקר שימושי ו-7 אחוזים לפיתוח. נמצאו הבדלים בין התחומים המדעיים בחלוקה שבין סוגי המחקר. המחקר הבסיסי מהווה כ-78 אחוז מהמחקר במדעי הרוח, כ-76 אחוז מהמחקר במתמטיקה ומדעי הטבע, כ- 67 אחוז במדעי החברה, כ-62 אחוז במשפטים, כ-58 אחוז בחקלאות,כ- 54 אחוז ברפואה וכ-46 אחוז בהנדסה ואדריכלות.
הדרכת תלמידים לקראת תארים מתקדמים
איש סגל בכיר מדריך בממוצע 5.8 תלמידים לקראת תארים מתקדמים - 2.9 תלמידים לקראת תואר שני, 2.6 תלמידים לקראת תואר שלישי ו-0.4 פוסט-דוקטורנטים – כל תלמיד מודרך בממוצע 1.6 שעות בשבוע . מספר נמוך של תלמידים מודרכים נמצא במשפטים (3.9 תלמידים), במתמטיקה ומדעי הטבע (5.5 תלמידים). מספר גבוה יחסית של תלמידים מודרכים נמצא חקלאות (6.9 תלמידים), ברפואה ובמדעי החברה (6.3 תלמידים מודרכים בכל תחום).
נתוני רקע
כ-26 אחוז מקרב אנשי הסגל הן נשים - חלקן היחסי עולה עם הירידה בדרגה והן מהוות כמחצית מקרב המרצים. אף על פי כן יש תחומי מדע בהם חלקן בקרב המרצים נמוך יחסית : הנדסה ואדריכלות – כ-23 אחוז, חקלאות כ- 25 אחוז, משפטים כ-30 אחוז, מתמטיקה ומדעי הטבע כ- 42 אחוז. בשאר התחומים המדעיים חלקן היחסי של הנשים בקרב המרצים גבוה יחסית: מדעי הרוח 55 אחוז, מדעי החברה כ- 61 אחוז ורפואה כ-63 אחוז. חלקן הגבוה יחסית הנשים בקרב אנשי הסגל בדרגת מרצה מצביע על כך שצפויה עלייה בחלקן היחסי של נשים גם בדרגות הבכירות יותר.
הגיל החציון של אנשי הסגל האקדמי הבכיר הינו 53.5 והינו נמוך יחסית במשפטים וגבוה יחסית במדעי הרוח. מחצית מבעלי דרגת פרופ' מן המניין הינם בני למעלה מ-61 ובמדעי הרוח בני למעלה מ-62. נושאי תואר פרופ' מן המניין בחקלאות ובמשפטים הינם צעירים יחסית. יש לציין כי במהלך מסיבת עיתונאים שהתקיימה אתמול במסגרת כנס ננו ישראל אמר פרופ' אורי סיוון מהטכניון, כי בשנים הקרובות עומדים אנשי סגל רבים לצאת לגמלאות ואין מאגר של מחליפים טובים עקב קריסת כל מערכת החינוך מהיסודי ועד ההשכלה הגבוהה.
כ- 67 אחוז מאנשי הסגל הבכיר סיימו את לימודי התואר השלישי (Ph.D) בארץ. חלקם של אלה בקרב המרצים גבוה יותר מאשר בקרב הפרופסורים. התחומים המדעיים בהם אחוז גבוה של מסיימי תואר שלישי בארץ הם: חקלאות (כ- 89 אחוז) מדעים ביולוגיים (כ-83 אחוז) ורפואה (כ-81 אחוז) .