עוד עולה מהדו"ח כי תחומי הלימוד הנפוצים בישראל בקרב מקבלי תואר ראשון היו מדעי החברה ומדעי הרוח, בקרב מקבלי תואר שני - עסקים ומדעי הניהול וכן מדעי הרוח ורק בקרב מקבלי תואר שלישי היה רוב למתמחים בתחומי מדעי הטבע והמתמטיקה
רק 20% מבין 71 אלף הבוגרים הטריים באוניברסיטאות ובמכללות למדו מדעי הטבע, מתמטיקה והנדסה. כך עולה מדו"ח שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עוד עולה מהדו"ח כי תחומי הלימוד הנפוצים בישראל בקרב מקבלי תואר ראשון היו מדעי החברה ומדעי הרוח, בקרב מקבלי תואר שני - עסקים ומדעי הניהול וכן מדעי הרוח ורק בקרב מקבלי תואר שלישי היה רוב למדעי הטבע והמתמטיקה.
בסוף שנת תשע"ג (2012/13) הוענקו תארים אקדמיים ל-71.7 אלף מסיימי לימודים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל (באוניברסיטאות, במכללות האקדמיות ובמכללות אקדמיות לחינוך). 39.7 אלף קיבלו תארים מהאוניברסיטאות (55.3%), 25.6 אלף - מהמכללות האקדמיות (35.7%, מהם 18.3% מהמכללות המתוקצבות ו-17.4% מהמכללות הלא מתוקצבות) ו-6.4 אלף - מהמכללות האקדמיות לחינוך (8.9%).
בקרב כלל מקבלי התארים בשנת תשע"ג (2012/13), שני שלישים (67.4%) קיבלו תואר ראשון (בוגרים), ו-29% קיבלו תואר שני (מוסמכים). בקרב מקבלי תארים מהאוניברסיטאות, 41.9% קיבלו תארים מתקדמים (תואר שני ותואר שלישי). לעומת זאת, בקרב מקבלי תארים משאר מסגרות הלימוד, שיעור מקבלי תואר שני היה קטן יותר (17.9% במכללות האקדמיות ו-17.2% במכללות האקדמיות לחינוך).
למעשה, בתוך פחות מחצי יובל, מספר מקבלי התארים בישראל גדל פי 4.7. אם בשנת תש"ן (1989/90) היו 15.3 אלף מקבלי תארים, הרי שבשנת תשע"ג (2012/13) היו 71.7 אלף מקבלי תארים. בתקופה זו, גדל מספר מקבלי התארים באופן משמעותי בכל המוסדות, אך במיוחד במכללות האקדמיות - בין השנים תש"ן-תשע"ג, גדל מספרם בממוצע של 19.8% לשנה.
משנת תש"ע (2009/10) גדל המספר הכללי של מקבלי התארים באופן משמעותי. עם זאת, בשנים תש"ע-תשע"ג מספר מקבלי תואר ראשון ותואר שלישי מהאוניברסיטאות נותר יציב. באותה תקופה חלה עלייה משמעותית במספר מקבלי תואר שני מהאוניברסיטאות (6.2% בממוצע לשנה). ואולם, מספר מקבלי תואר שני מהמכללות האקדמיות ומהמכללות האקדמיות לחינוך עלה באופן הרבה יותר משמעותי (20.5% ו-46.6% בממוצע לשנה, בהתאמה).
מקבלי תואר ראשון
בשנת תשע"ג (2012/13), 48.3 אלף אנשים קיבלו תואר ראשון, מתוכם 22 אלף מהאוניברסיטאות (45.4%), 21 אלף מהמכללות האקדמיות (43.6%, מהם 25.3% מהמכללות המתוקצבות ו-18.3% מהמכללות הלא מתוקצבות) ו-5.3 אלף מהמכללות האקדמיות לחינוך (11%). בשנים הקודמות שיעורם של בוגרי האוניברסיטאות, מקרב כלל הבוגרים, היה גבוה יותר - 90.8% בתש"ן (1989/90) ו-51% בתש"ע (2009/10).
תחומי לימוד
בתשע"ג (2012/13), מחצית מכלל בוגרי תואר ראשון סיימו את לימודיהם בתחומי מדעי החברה ומדעי הרוח (28.7% ו-21.5%, בהתאמה), 14.4% - בתחום העסקים ומדעי הניהול ו-12.9% - בתחום ההנדסה והאדריכלות. מקבלי תואר ראשון באוניברסיטאות, למדו בכל תחומי הלימוד, במיוחד מדעי החברה (37.3%). תחומי לימוד נוספים ששיעוריהם היו משמעותיים באוניברסיטאות היו מדעי הרוח (15.4%), הנדסה ואדריכלות (13.8%) ומדעי הטבע ומתמטיקה (12.4%). שיעוריהם היחסיים של רפואה וחקלאות היו הקטנים ביותר (2.3% ו-0.9%, בהתאמה). מקבלי תואר ראשון במכללות האקדמיות המתוקצבות, למדו את רוב תחומי הלימוד, במיוחד מדעי החברה (31.3%), הנדסה ואדריכלות (26.3%), עסקים ומדעי הניהול (16.8%) ומדעי הרוח (12.4%). שיעור הבוגרים שלמדו משפטים היה הקטן ביותר (0.5%). מקבלי תואר ראשון במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות, למדו בעיקר עסקים ומדעי הניהול (36.9%), משפטים (35.4%) ומדעי החברה (21.1%). 1% בלבד למדו מקצועות עזר רפואיים. במכללות האקדמיות לחינוך, כל הבוגרים למדו מדעי הרוח (חינוך והכשרה להוראה).
נשים
בשנת תשע"ג (2012/13), רוב בוגרי תואר ראשון היו נשים (58.9%). הנשים היוו רוב בכל סוגי המוסדות ובמיוחד במכללות האקדמיות לחינוך (83.8%). ברוב תחומי הלימוד יותר ממחצית הבוגרים היו נשים. תחומי הלימוד שבהם שיעורי הנשים היו הגבוהים ביותר היו מקצועות עזר רפואיים (87%) ומדעי הרוח (74.4%). בתחום החקלאות שיעורן עמד על 47.3%, ובמדעי הטבע ומתמטיקה היה שיעורן 42%. השיעור הנמוך ביותר של נשים היה בתחום ההנדסה והאדריכלות (30.4%).
בקרב בוגרי תואר ראשון בתשע"ג (2012/13) הנשים היו צעירות יותר מהגברים. גילן החציוני היה 26.8 שנים לעומת 28.5 שנים בקרב הגברים. פערים אלו באים לידי ביטוי בכל סוגי המוסדות ובמיוחד במכללות האקדמיות לחינוך (גילן החציוני של הנשים עמד על 27.7 שנים לעומת 30.6 שנים בקרב הגברים).
ערבים
כמעט עשירית מבוגרי תשע"ג היו ערבים (9.7%). שיעורם היה נמוך במיוחד במכללות האקדמיות (4.8%) ואילו במכללות האקדמיות לחינוך שיעורם היה גבוה מאוד (27.8%). תחומי הלימוד שבהם שיעורי הערבים היו גבוהים במיוחד היו: מקצועות עזר רפואיים (22.2%), מדעי הרוח (19.7%) ורפואה (16.9%). לעומת זאת, שיעורי הערבים היו נמוכים מאוד בתחומים הנדסה ואדריכלות (4.1%), עסקים ומדעי הניהול (4%) ובמיוחד בחקלאות (1.5%).