גילי ביסקר, דוקטורנטית לננוטכנולוגיה בטכניון ומזוכות פרס אונסקו-לוריאל לנשים במדע מפתחת במהלך הדוקטורט שיטה לשחרור מבוקר של תרופה באמצעות ננו חלקיקי זהב ופולסים קצרים של לייזר
אחד המחקרים שמדגים כיצד פועלת עבודה מדעית רב תחומית בתחום הננוטכנולוגיה, במקרה זה במכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה בטכניון, הוא מחקרה של גילי ביסקר, שמפתחת בעבודת
הדוקטורט שלה שיטה חדשה לטיפול בסרטן במעבדתו של ד"ר דביר ילין.
ביסקר היא אחת הזוכות בפרס אונסקו-לוריאל למען נשים במדע, ובניגוד לשתיים האחרות, היא עדיין בשלבי סיום של עבודת הדוקטורט שלה, וכעת מחפשת מנחה לפוסט דוקטורט.
בשיחה עם אתר הידען מסבירה ביסקר: "השיטה מבוססת על שחרור מבוקר של תרופות מננו חלקיקים מזהב באמצעות פולסים קצרים של לייזר. מה שטוב בשיטה זה שניתן לפגוע ספציפית בתאים הסרטניים בלי לגרום נזק לתאים הבריאים."
"השתמשנו בתכונות האופטיות המיוחדות שיש לננו חלקיקים מזהב שבאינטראקציה שלהם עם קרינת הלייזר הם מגבירים את עוצמת הלייזר בסביבתם הקרובה. אפשר להשתמש באפקט הגברה כדי לשחרר מולקולות שהיו צמודות לחלקיקים מראש ובנוסף, יש להגברת העוצמה של הלייזר אפקט הרסני גם על קרום התא שאליו החלקיק צמוד – תא סרטני.
"יש פה אפקט כפול, בעקבות ההארה בלייזר הגברת העוצמה ליד החלקיק פוגעת ישירות בממברנה של התא ובכך היא מביאה למות התא, ובמקביל אותה הארה גורמת לשחרור מולקולות התרופה המצפות את החלקיק ואותן מולקולות יכולות לסמן תאים סרטניים נוספים בסביבה ולאותת למערכת החיסון לחסל את אותם תאים שסומנו על ידי מולקולת התרופה."
"המחקר נעשה במסגרת התוכנית הבין יחידתית לננו מדעים וננו טכנולוגיה במעבדה של ד"ר דביר ילין, בשיתוף עם ד"ר דניאלה יחזקאלי-חיון וד"ר לימור מינאי, והמחקר הוא דוגמה מובהקת למחקר מולטי דיסציפלינארי. אנו נעזרים באופטיקה של לייזרים מתחום הפיזיקה, משדה הכימיה אנו מביאים את תהליך ייצור החלקיקים והציפוי שלהם במולקולות התרופה וכמובן אנו גם עוסקים בביולוגיה כי בסוף אנחנו עובדים עם תרביות של תאי סרטן. " היא מסכמת.