היזם ומי שעמד בראש הפרויקט הוא פרופ' דני זמיר מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות
פוענחו גנומים של שני זנים של צמח העגבניה: הזן המתורבת וקרובו הפראי Solanum pimpinellifolium. שני זנים אלה רוצפו לראשונה בידי קבוצה גדולה של מדענים בראשותו של פרופ' דני זמיר, חוקר באוניברסיטה העברית.
פענוח הרצף הגנטי איפשר את המבט המעמיק ביותר עד כה של גנום העגבניה וחשף את הסדר, הכיוון, הסוגים והמיקומים היחסיים של כ-35 אלף גנים. פענוח הרצף יאפשר לחוקרים לחשוף את הקשרים בין הגנים בעגבניה ובין תכונותיה ולהרחיב את הבנתם באשר לשאלה כיצד גורמים גנטיים וסביבתיים מתקשרים זה עם זה כדי לקבוע את מצבו הבריאותי של צמח בשדה ואת חיוניותו.
ההישג שבוצע בידי למעלה מ-300 חברי קונסורציום גנום העגבניה (TGC) דווחו בגליון 31 במאי של כתב העת נייצ'ר ואף זכה להיכלל בשער המגזין.
הקונסורציום כלל את פרו'פ דני זמיר מהפקולטה לחקלאות ברחובות והשתתפו בו חוקרים מארגנטינה, בלגיה, סין, צרפת, גרמניה, הודו, איטליה, דרום קוריאה, ספרד, הולנד, בריטניה וארה"ב.
כאשר קולומבוס הביא את זרעי העגבניה מאמריקה לעולם הישן לפני כ-500 שנה, הוא לא תיאר לעצמו שהיא תתרום כה רבות) לתזונה, הבריאות, ההנאה הקולינרית ולשיתופי פעולה בינלאומיים. קפיצת המדרגה בידע אודות הקוד הגנטי של העגבניה (35 אלף גנים) מספק אמצעי להתאמת רצפי ה-DNA לתכונות ספציפיות החשובות לרווחת האדם או לטעם כגון ריח, ארומה, צבע ויבול.
העגבניה היא חברה במשפחת הסולניים, והרצף החדש צפוי לספק נקודות התייחסות שיסייעו לאתר גנים בקרובי המשפחה של העגבניה ובהם תפוח האדמה, הפלפל, החציל והפטוניה ובכמה ממשפחות צמחי המזון במונחי ערך כלכלי ונפחי ייצור. מעבר לשיפור של העגבניה עצמה ואפילו קפה שלכולם קבוצות גדולות של גנים זהים, אך למרות זאת הם נראים שונה.
השאלה מדוע צמחים בעלי תבניות גנטיות דומות מחצינים תכונות שונות לחלוטין מהווה אתגר שיש לחקור באמצעות השוואת המגוון הביולוגי והתכונות של העגבניה וקרוביה.
הקונסורציום החל את העבודה על גנום העגבניה ב-2003, כאשר המדענים ניתחו את רצפי ה-DNA של הצמח תוך שימוש בציוד המודרני ביותר שהיה זמין באותו הזמן. למרבה המזל, באמצעות הציוד הנוכחי מהירות הפקת המידע גדולה פי 500 ואיפשרה לפרויקט להמשיך ביעילות עד לסיומו.
אגב כזן מייצג של העגבניה המתורבתת נבחרה העגבניה המשמשת את יצרני קטשופ היינץ.