הפרופסורים יצחק בן ישראל ועילם גרוס, ד"ר אשר עידן והעיתונאי שמוליק שם טוב מציינים את כתב העת "מחשבות" שהגה, יזם וערך במשך שנים רבות צבי ינאי ז"ל, כגורם שהשפיע על הקריירה שלהם.
בשבוע שעבר, 16 בדצמבר, מלאה שנה לפטירתו של צבי ינאי. אולי המוסד הכי חשוב שיצר היה כתב העת "מחשבות" שהוציא כדובר יבמ, ואשר הפכה ממש לסמל סטטוס. היא לא נמכרה בחנויות והמנויים שלה השתייכו למעמד בפני עצמו.
אלמנתו, דליה הוכברג אומרת כי רבים באקדמיה ובמקומות חשובים אחרים סיפרו לה שהם חבים את הקריירה שלהם לינאי ובפרט לכתב העת "מחשבות."
היכרות ראשונה במגרש המשחקים
אלוף (מיל.) פרופ' יצחק בן ישראל, ראש סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב, יושב ראש סוכנות החלל הישראלית ויושב ראש המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח (המולמו"פ) במשרד המדע והטכנולוגיה זוכר בראיון לאתר הידען שהיו לו כמה הצטלבויות עם צבי ינאי. "ההכרות הראשונה שלי איתו הייתה כאשר הייתי בן 6 והוא מדריך צניחה בצנחנים בן 20. אבי שירת בתל נוף, גדלתי בתל נוף וכמגרש המשחקים שלנו שימשו האומגות ושאר מתקני האימונים של הצנחנים (כמובן גם טייסים צריכים לדעת לצנוח. א.ב.) מרבית האחראים על המתקנים גירשו אותנו. היה שם מדריך מאוד נחמד, שלא גירש אותנו ואפילו היה משחק עם הילדים ומסביר להם מה עושים בכל מתקן. לימים התברר שהיה זה צבי ינאי.
"בגיל 17, בשנת 1967 יצאתי למחנה נוער שוחר מדע באנגליה (כבוגר מצטיין של חוג נוער שוחר מדע במכון ויצמן). צבי ינאי ראיין את חברי המשלחת ל"מחשבות" עם שובם. הריאיון הזה תלוי על קיר החדר שלי באוניברסיטה, עם צילום שלי בבלורית של בן 17. "
"שמרנו שנים רבות על קשר, וכמובן הכרתי אותו כששימש מנכ"ל משרד המדע. הוא עשה נפלאות במשרד. זו הייתה הפעם הראשונה שהפכו את משרד המדע לגוף ביצוע משמעותי. השתתפתי לבקשתו במספר ועדות. הוא היה אדם מאוד אינטליגנטי, רב תחומי, אוטודידקט שהתעניין במדע – בחידושים בקוונטים ועוד, איש מאוד מרשים, כתב ספרים מרתקים."
מ"מחשבות" למאיץ החלקיקים
פרופ' עילם גרוס, מהמחלקה לפיזיקת חלקיקים במכון ויצמן החוקר גם במאיץ החלקיקים בסרן מספר
"צבי ינאי הוא דוגמה לדמות שכבר לא קיימת היום. הוא היה ממש איש רנסאנס. למרות היותו אוטודידקט הוא נכנס לעומק בכל נושא והיה לו כושר קליטה יוצא דופן. הוא היה מסוגל להיכנס לעומק לנושאים שאנשים לומדים וחוקרים במשך שנים.
"חוברת מחשבות היוותה השראה עבורי. במשך כל השנים הייתי מאלו שרצו להשיג אותה בכל דרך. במיוחד זכורה לי חוברת בה כתב מאמר מאוד ארוך על תורת הקוונטים. הייתי בתחילת לימודי הפיזיקה וגמעתי בשקיקה את החוברות, במיוחד את אלו שעסקו בפיזיקה. הייתה לו ראיה מאוד עמוקה בפיזיקה, למרות שלא היה לו רקע תיאורטי. מי שהיה מדבר איתו היה קשה לו להבחין שהוא איננו מדען במקצועו."
ל"מחשבות" גם הייתה השפעה מאוד חשובה על כתב העת אודיסאה, כאשר הצטרפתי לפי בקשתו לשמוליק שם טוב בהקמת המיזם. גם שם טוב עצמו הושפע מחוברת מחשבות ומצבי. רצינו שצבי יערוך את אחת החברות. מסיבותיו הוא לא הסכים זה היה יכול לחזק את הקשר בין אודיסיה למחשבות. אני גאה באודיסאה, למחשבות הייתה תרומה מאוד רבה בזה. מחשבות היה ללא ספק המגזין ברמה הגבוהה ביותר שעסק בתקשורת המדע עד אודיסאה שהוקם כניסיון להחשיב אותו. הרבה יותר מכל כתב עת אחר."
"לימים פגשתי אותו כשהייתי כבר פרופסור, והוא הכניס את ההיגיון למשרד המדע כאשר שימש כמנכ"ל. הוא היה איש שלא יכולת להישאר אדיש אליו: כושר השיחה, האינטלקט והידע היו יוצאי דופן. אני לא מכיר עוד אדם כזה היום. "
האדם המרושת
על ד"ר אשר עידן, יועץ בתחום רשתות חברתיות, מרצה בתחום זה באוניברסיטת בר אילן, ומחבר הספר "הכוח החמישי" (במסגרת קרן המחקר של האוניברסיטה הפתוחה) השפיעו מאמרים אחרים מאלו שהשפיעו על פרופ' גרוס:
"מכתב העת מחשבות למדתי דברים חשובים: ראשית, הכרתי דרכו את תופעת המהפכות המדעיו, המבנה שלהם, בעקבות סקירת ספרו של תומס קון במחשבות. הנושא השני שנודע לי לראשונה מקריאה במחשבות היה מושג הפרקטלים ועבודתו של בנואה מנדלברוט. עוד למדתי מהכתבות הפילוסופיות שם על האדם כהומו סימבוליקוס – האדם המסמל. הדבר שמאפיין בעיקר את האדם איננו מה שהוא מייצר אלא השימוש שלו בסמלים. השלב הבא אחרי הומו סימבוליקוס זה הומו נטוורקס, האדם כמרשת, הסמלים הם רק חלק מתופעה יותר גדולה שמאפיינת את האדם – הרישות שלו, ומכאן ההתעניינות בנושא הרשתות החברתיות.
אודיסאה כממשיכו של מחשבות
העיתונאי שמוליק שם טוב, שערך עיתונים רבים והיה גם המייסד והעורך הראשון של "אודיסאה" מסביר: "את צבי הכרתי כשהיה עורך מחשבות ואני הייתי סטודנט לפילוסופיה. התיידדנו והפכנו למכירים ומוקירים.
אחר כך הייתה תקופה שערכתי את העולם הזה של אורי אבנרי וביקשתי ממנו לכתוב סדרת מאמרים על קולנוע והוא כתב סדרה מצוינת."
כשהקמנו את אודיסאה נטלנו את הקונספט של מגזין שמשלב בין מדע, פילוסופיה, היחס בין התרבות החברה והמדע, חשיבות המדע לחברה פתוחה. סביב זה בנינו את העיתון ברוח ובמבנה של מחשבות. צבי ינאי אהב את התוצאה הסופית. הוא מאוד אהב לקרוא את אודיסאה והתגאה בכך שאודיסאה הולך בעקבות מחשבות. הוא שיבח אותנו בכל הזדמנות.
"בסך הכל אין למדינת ישראל יותר מצבי ינאי אחד, אחד האנשים המרתקים, המעניינים והאהובים שהיו כאן. הוא היה איש סגור. לא איש חברותא, מרוכז בדברים שהוא עושה ולמרות זאת הוא היה מאוד אנושי וזה תמיד דיבר אלי. בשבילי זה מחסור גדול שהוא איננו."
מחשבות בעל פה
ועכשיו ברשותכם כמה מילים אישיות של הח"מ (אבי בליזובסקי)
אחד האירועים הזכורים לי מתקופת עבודתי בעיתון המקומי "כלבו" בשנות השמונים היה מפגש של "מחשבות בעל פה" שעסק באבולוציה של האדם. המפגש התקיים באולם שהיה אז הגדול ביותר בחיפה - האודיטוריום של בית רוטשילד, והוא שודר בשידור חי בערוץ 8. אני זוכר כיצד ינאי היה מכוון את החוקרים ואת הפילוסופים (לצערי חוץ מאנה בפלר-כהן אינני זוכר שמות של משתתפים נוספים) בשאלות חכמות.
מאוחר יותר, תפסתי כמה שעות פנויות וניגשתי לספריה הראשית של הטכניון, כדי לקרוא כמה שאפשר מגיליונות כתב העת "מחשבות" שהיו שם על מדף. אמנם אהבתי לכתוב על מדע עוד קודם לכן וכמובן שבלעתי כל ספר מדע פופולרי ומדע בדיוני שהיה אז, וכתבתי פה ושם מאמרים על נושאים מדעיים במקומון (זכור לי ראיון עם פרופ' מריו ליביו מאז).
בעקיפין הדבר הוביל עשר שנים מאוחר יותר להקמת אתר הידען, כאשר עורך חלק ב' דייויד לנדאו פנה אלי כשנודעה לו האהבה שלי למדע וביקש לכתוב טור עתידנות לקראת שנת 2000 המתקרבת. כל הזמן חשבתי כיצד לאגד את הכתבות הללו, והדוגמה של "מחשבות" עמדה לנגד עיניי. אלא שאז התחלפה הטכנולוגיה והגיע האינטרנט, אגרתי את הכתבות באתר פרטי (היה אז דבר כזה, למי שידע לתכנת HTML). אנשי IOL - החברה האחות של הארץ ראו זאת והפכו את האתר לערוץ המדע הרשמי שלהם, ואחרי המיזוג שלהם עם וואלה יצאתי לעצמאות והשאר הסטוריה. כדי שבכל זאת תהיה אפשרות לכל אחד לקרוא מגזין על כל נושא שהוא רוצה מבין כ-17,500 הכתבות שהצטברו עד כה, השקעתי רבות בקטלוג ותיוג כל כתבה.
אינני מתיימר חלילה להתחרות בצבי ינאי. אין לי גישה לפילוסופיה, ואין לי את היכולת לכתוב כתבות מעמיקות של אלפי מילים. אני גם לא מתיימר להבין בכל התחומים, ונעזר במומחים כאשר אני נדרש לנושא חדש, אבל שאבתי ממנו את השאיפה להפיץ את האוריינות המדעית לציבור הישראלי. היום אני מצטער שנפגשנו מעט פעמים. אבל יש עוד נקודת דמיון: גם אני שומע פה ושם מסטודנטים שסיפרו שגדלו על האתר.ד"ר רועי צזנה אף כתב על כך במגזין הטכניון.