השפעת ההתחממות על מגוון המינים והיום שאחרי הקורונה

כאשר שומעים דיבורים על "יציאה מהסגר וחזרה לשיגרה" ברור כי ממליצי היציאה מתעלמים מהבעיה הגדולה יותר - ההתחממות העולמית שנגרמת על ידי פליטת מזהמים. על כך נוסף הסיכון כי כדי "לצמצם הפסדים" תהיה "החזרה" דחיפה לפעילות מוגברת של פליטת מזהמים

בגלל מגיפת הקורונה צומצמה הפעילות התחבורתית והתעשייתית והתוצאה המיידית היתה אוויר מזוהם פחות ופחות פליטות גזי חממה לאטמוספירה וזה טוב.
אבל כאשר שומעים דיבורים על "יציאה מהסגר וחזרה לשיגרה" ברור כי ממליצי היציאה מתעלמים מהבעיה הגדולה יותר - ההתחממות העולמית שנגרמת על ידי פליטת מזהמים. על כך נוסף הסיכון כי כדי "לצמצם הפסדים" תהיה "החזרה" דחיפה לפעילות מוגברת של פליטת מזהמים. אין ספק כי שיתוף הפעולה למאבק במגפה הוא סמן לאפשרות של שיתוף בעשיה למיתון ההתחממות ולהכנות לנזקים שיגרמו שינויי האקלים, האם כך יהיה? מסופקני!

אין ספק כי לההתחממות ולשינויי האקלים יש השפעה שלילית עצומה על הסביבה הטבעית בכלל ועל מגוון המינים בפרט. עד כמה תהיה הפגיעה אנושה, מתי תגיע לנקודת אל-חזור והאם ניתן עדיין לעצור את האסון?

השפעת ההתחממות על מינים ומערכות סביבתיות כבר ניכרת: מינים נעים לכוון הקטבים, ברחבי העולם פרצו שריפות חורש בקנה מידה תנ"כי, הלבנת (Bleaching) ריפי אלמוגים ועוד.
כל אלה נושאים את טביעות האצבע של שינויי האקלים. הפגעים ברורים ונשאלת השאלה איך תראה הסביבה הטבעית בעתיד?

התחזיות מראות כי אם לא תפחת פליטת המזמים במהירות יתגברו האסונות האקלימיים. בתחזית הפליטות הגרועה ביותר יאבדו כ-50% מהמינים את תנאי האקלים המתאימים לחייהם. אלא שהתחזיות אינן מפרטות מתי יתהוו תנאי אקלים שיסכנו קיום. האם חשיפה לתנאים משתנים תהיה הדרגתית ותפגע במינים בודדים לסירוגין או שתהיה התמוטטות המונית?

צוות חוקרים שפרסמו מסקנותיהם בכתב העת "ניצ'ר" https://www.nature.com/articles/s41586-020-2189-9 ניסו לענות על שאלות באמצעות סקירה של שינויי הטמפרטורה וכמויות הגשמים משנת 1850. על נתונים אלו נוספו התחזיות עד 2100 וההשפעה הצפויה על 30,000 מינים ימיים ויבשתיים בהערכת זמני החשיפה לתנאי אקלים קיצוניים.
בהתייחס לממצאים השליכו החוקרים את התנאים הצפויים וניסו לקבוע את הגבול שמעליו מינים לא ישרדו, את הטמפרטורה שתעלה לרמה שמינים ביולוגיים לא חוו. החוקרים הגיעו למסקנה כי שינויי האקלים יגרמו לאובדן פתאומי שיתרחש מוקדם בהרבה מהמצופה, כבר במאה הנוכחית. אחוז גבוה מהמינים במערכות סביבתיות יחשפו לתנאי אקלים מסוכנים בעת ובעונה אחת, לא גלישה הדרגתית אלא נפילה פתאומית.

אובדן פתאומי של אלמוגים בגלל גלי חום כבר קורה. בעקבות האלמוגים יש סכנה לקריסת הסביבה הימית כבר 2040-2030. קריסה שתקרין לסביבה היבשתית החל משנת 2050.
ייתכן כי מינים שדורותיהם קצרים כמו חרקים יסתגלו, לא כך יהיה מצבם של עופות, יונקים ומינים אחרים להם דורות ארוכים. עבורם ההתחממות תתגבר תוך דורות ספורים מה שלא יאפשר הסתגלות.

ברור כי אבדן פתאומי של מגוון המינים הוא איום משמעותי גם לרווחת בני האדם, אחוז גבוה מתושבי מדינות רבות נסמך על הסביבה הטבעית לצורך הספקת מזון ולקיום. כך המערכות הימיות בקאריביים, בחוף המערבי של אפריקה ובאוקיאנוס ההודי שצפויות לקרוס כבר בשנת 2030 - ולפגוע באספקת המזון למאות מיליוני בני אדם) שמחייתם מבוססת על דייג,

או ברבים שמתקיימים מתיירות צלילה ואלמוגים, (בנימה אישית, ראינו את עוצמת ההרס של שינויי האקלים כאשר סופה דרומית אימתנית הרסה את רוב מתקני החוף באילת וגרמה לנזקים שנאמדים בעשרות מיליוני שקלים, יותר מכך הסופה ניפצה, שברה והרסה חלקים גדולים בריף האלמוגים, ריף יחודי בהיותו הצפוני והעמיד להלבנה. מתקני החופים יתוקנו, אך תיקון הנזק לריף האלמוגים ימשך עשרות שנים.

בגלל ההתחממות העולמית נתונים בסכנה יערות בדרום-אמריקה, באפריקה, באינדונזיה ועוד. פליטות מזהמים שאם ימשכו עד 2050 יפגעו אנושות בכושר היערות לקלוט פחמן דו-חמצני, ייפגעו אוכלוסיות של חיות-בר ושוב תיפגע אפשרותם של אנשים להתקיים.

המציאות המתוארת מבהירה את הצורך הדחוף למתן את ההתחממות ולהפחית במהירות את פליטות המזהמים כבר בעשור הנוכחי. המציאות מבהירה את החובה להציל אלפי מינים מהכחדה ולשמר את שרותי הסביבה. הערכת הזמן והמקומות שבהם מינים חשופים לסכנות האקלים תאפשר לייצר מערכת אזהרה שתאפשר תמיכה באותם מינים, קביעת מדיניות לשמירה על מינים ויצירת אזורים מוגנים שיהוו שטחי מקלט והסתגלות. המציאות מבהירה גם את הצורך הדחוף לעזור לאוכלוסיות אנושיות כדי למתן את הפגיעה ולהסתגל לשינויים לדוגמה נטיעת חורשי מנגרוב שימתנו שטפונות.

לדברי החוקרים: "היכולת להמשיך לעדכן ולתקף את התחזיות כדי להגיב נכון לשינויים עתידיים שיסכנו את הסביבה ואת מגוון המינים הוא מרכיב מרכזי וחשוב למניעת אסונות אקלימיים. כוכב הלכת שלנו שופע חיים. עם מדיניות נכונה של מנהיגים ופעילות רציפה של אזרחים ניתן לשמרו כך" .

ואני אוסיף שוב ושוב ושוב כי ראוי שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסייה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסייה האנושית למען הסביבה.

עוד