המצלמה המשנית של האבל - בעלת השדה הרחב יותר הפיקה תמונה נאה של כוכב בשלב ההתפוצצות
תמונה חדשה שצולמה בידי טלסקופ החלל האבל מראה את מה שמכונה "התרועה האחרונה" של כוכב הדומה לשמש שלנו. התמונה צולמה ב-6 בפברואר 2007 ע"י המצלמה בעלת השדה הרחב מס' 2 המכונה גם המצלמה הפלנטרית, שתוכננה וניבנתה במעבדה להנע סילוני של נאס"א בקליפורניה. זו אינה המצלמה שהתקלקלה בהאבל - זו שהתקלקלה היא המצלמה המתקדמת לסקרים - ששדה הראיה שלה צר יותר והיא מיועדת לצילום גלקסיות רחוקות. בלית ברירה יצטרכו להשתמש בהאבל יותר במצלמה הפלנטארית ולהפיק את המירב ממנה.
כוכב מסיים את חייב בהשלת שכבת הגז החיצונית שיצרה מעין מעטפת סביב שאריות גרעין הכוכב. הכוכב שכילה את המימן שלו הפך כעת לננס לבן והוא הנקודה הלבנה שבמרכז התמונה. השמש שלנו תכלה את המימן ותקיף את עצמה בשאריות כוכביות, בעוד כ-5 מיליארד שנים.
שביל החלב שלנו מלוכלך בשאריות כוכביות אלה המכונים ערפיליות פלנטריות. לעצם זה אין קשר לכוכבי לכת. האסטרונומים במאות ה-18 וה-19 קראו להם כך משום שבטלסקופים קטנים הם הזכירו דיסקות של כוכבי לכת מרוחקים כאורנוס ונפטון.
הערפילית הפלנטרית שבתמונה מכונה NGC 2440. הננס הלבן במרכזה הוא אחד החמים המוכרים. טמפטרורת פני השטח שלו היא כ-200 אלף מעלות צלזיוס. המבנה הכאוטי של הערפילית מעיד על כך שהכוכב פיזר את החומר שלו בשלבים. בכל התפרצות כזו, הכוכב זרק את החומר לכיוון אחר. דבר זה ניתן לראות בשתי אונות דמויות עניבת פרפר. הערפילית גם עשירה בענני אבק, שכמה מהם יוצרים קווים ארוכים כהים המצביעים החוצה מהכוכב. NGC 2440 נמצא במרחק של כ-4,000 שנות אור מכדור הארץ בכיוון קבוצת הכלב הקטן.
הצבעים בתמונה מתאימים לחומרים שהועפו מן הכוכב. כחול מתאר את ההליום, כחול-ירוק את החמצן ואדום את החנקן והמימן.
לתמונות נוספות של הערפילית NGC 2440