יש היום פילוסופים שאינם עוסקים רק במחשבה עמוקה. הם גם עורכים ניסויים מדעיים הקשורים לטבעם של הרצון החופשי ושל הטוב והרע
אם תחשבו רגע על תחום הפילוסופיה תעלה בוודאי תמונה כזאת בדעתכם: אדם יושב בנוחות על כורסה, שקוע בהרהורים, מעיין בספרים ישנים. ואולי אתם מדמיינים תחום אקדמי, קשה להבנה במהותו ונטול כל ביסוס מדעי אמיתי. כך או כך, אתם בוודאי אינכם חושבים על אנשים היוצאים לשטח ועורכים ניסויים.
ואף על פי כן, למרבה הפליאה, קמה קבוצה של פילוסופים צעירים שעושים בדיוק את זה. "הפילוסופים הנסיינים" האלה טוענים שחקירת השאלות העמוקות ביותר של הפילוסופיה יכולה להיעזר בחקירה מעשית של הסיבות למחשבות ולרגשות של בני האדם. כדי להתקדם בחקירה הזאת הם משתמשים בכל השיטות של המדעים הקוגניטיביים המודרניים. הם עורכים ניסויים, חוברים לפסיכולוגים ומפרסמים בכתבי עת שהיו שמורים, בעבר, בעיקר למדענים. התוצאה היא כמעט מהפכה. אף על פי שהתנועה החלה לפעול רק לפני כמה שנים, היא כבר הניבה מאות מאמרים, זרם בלתי פוסק של תוצאות מפתיעות, והשקפות דעתניות מאוד מכל עבר.
במבט ראשון, הדבר עשוי להיראות משונה מאוד – כאילו שהפילוסופים הפסיקו לעסוק בפילוסופיה אמיתית ועברו לעשות משהו אחר לגמרי. עם זאת, ייתכן שבפועל גישה זו אינה מוזרה כפי שנדמה. בתכנית מחקר אופיינית, מדענים עובדים עם מכשירים מסוימים (טלסקופים באסטרונומיה, מיקרוסקופים בביולוגיה וכדומה). בדרך כלל, אין הם צריכים להשקיע מחשבה מרובה בכלים עצמם: הם פשוט משתמשים בהם כדי לגלות מציאות שקיימת בנפרד מהם. ועם זאת, לעתים יש שמשהו במידע שמגיע מן המכשירים האלה מבלבל ומביך את החוקרים: זה יכול להיות מידע שנראה לא סביר בעליל, או שנוגד את התיאוריות המבוססות, או אפילו סותר את עצמו. במקרים כאלה, כדאי לעתים להתרחק מן המציאות שאותה מנסים לחקור, ולהתבונן רגע בקפידה במכשירים עצמם. לפעמים אף מגלים שהדרך הטובה ביותר לפתור בעיה באסטרונומיה היא להתחיל לחקור באופן מדעי את הטלסקופים.
לנו הפילוסופים אין הרבה מה לעשות עם טלסקופים או מיקרוסקופים. אנחנו מסתמכים כמעט לגמרי על מכשיר אחד: המחשבה האנושית המפיקה את הרעיונות שמניעים את המקצוע שלנו. עם זאת, העיקרון הבסיסי זהה: בדרך כלל איננו מוטרדים יותר מדי מאופן הפעולה של המוח החושב שלנו, ופשוט משתמשים בו כדי לזהות מציאות בלתי תלויה. אלא שלפעמים, הגישה הזאת נכשלת. לפעמים נדמה שהמוח פועל בשני כיוונים מנוגדים זה לזה, כאילו יש שני קולות בפנים שנותנים תשובות הפוכות לאותה שאלה. במצבים כאלה, כדאי לבדוק את המוח עצמו ולבחון באופן מדעי את מקורות האינטואיציה הפילוסופית שלנו ושל אנשים אחרים.
כאן נכנסת לתמונה הפילוסופיה הניסויית. הרעיון המרכזי הוא שאם נוכל להיטיב להבין את הפסיכולוגיה שמאחורי האינטואיציות הפילוסופיות, נוכל לדעת ביתר בטחון אילו אינטואיציות ראויות לאמון, ואילו עלינו לזנוח מכיוון שאינן אמינות או מטעות.
אנו מקווים שמלאכה זו תאפשר לנו להיטיב להבין את אמונותיהם של בני האדם בנושאים הפילוסופיים הגדולים. מה גורם לאנשים להאמין ברצון חופשי? האם הם רואים בעמדות המוסריות שלהם אמת אובייקטיבית? לממצאים עשויות להיות בסופו של דבר השלכות מעשיות בתחומי המשפט, האתיקה ובתחומים נוספים.
על המחבר
ג'ושוע נוֹבּ (Knobe) הוא פרופסור במחלקה לפילוסופיה של אוניברסיטת ייל ואחד ממייסדי הפילוסופיה הניסויית. הוא זכה לפרסום בעקבות זיהוי "אפקט נוֹבּ", שבו שיפוטים מוסריים גורמים להשפעה מפתיעה על האופן שבו בני אדם מבינים את העולם.