תוכניות הלימוד לחטיבות הביניים לא השתנו כמעט עשרים שנה, לא פלא שתלמידי ישראל נכשלים

כך אמר מנכ"ל משרד החינוך לשעבר, פרופ' שמשון שושני שעמד גם בראש ועדות להצלת החינוך, במושב שעסק בנושא "מדוע נכשלים ילדינו" בכנס הרצליה. קורא לקלוט מורים למתמטיקה בחוזים אישיים מכל מקור אפשרי

"המבחנים הבינלאומים שבודקים את מצבנו בתחום הבנת הנקרא המתמטיקה והמדעים הראו שמיקומנו נמוך -24 מתוך 49, וכי הוא ירד לעומת המבחן הקודם שהיה ב-2003, וזאת על אף ש-23% מתלמידי ישראל לא השתתפו במבחנים – בעיקר החרדים, בתי ספר קטנים, תלמידי החינוך המיוחד. גם אם נוציא את המגזר הערבי שמוריד את הממוצע שלנו, מדינת ישראל תימצא רק במקום ה-19 (במתמטיקה לדוגמה).

"גם המבחנים הפנימיים – המיצ"ב מראים על התדרדרות, ואם עוד בכיתה ד' המצב סביר בכיתה ח' למעלה ממחצית הנבחנים מקבלים פחות מ-40. גם כשמשווים את החזקים שלנו מול מדינות כמו ארה"ב ובריטניה רואים שאנחנו מפגרים אחריהם, וגם אם משווים את חמשת האחוזים התחתונים מקבלים תוצאות עגומות."

"חייבים להתגבר על כך משום שהדימוי העצמי שלנו יורד. האם איננו יכולים ל לעמוד בידע הכללי המקיף ברמה של אנגליה שעשתה קפיצה בלתי רגילה. ולא רק הדימוי העצמי שלנו, אלא גם מעמדנו בעולם נפגע. מערכת החינוך בישראל הייתה סמל ודוגמה למערכת שאפשר להתגאות בהישגים הלימודיים שלה, היום אנחנו מגלים שאנחנו פשוט לא טובים במבחנים. אנחנו פוגעים בעתיד של מדינת ישראל אם לא נתלבש על העניין הזה."

"הבעיה מתמקדת בחטיבות הביניים. המבחנים הבינלאומיים הם בכיתות ח' חייבים להתמקד בחטיבות הביניים מו' ועד ט. שכבת גיל אצלנו היא 100 אלף תלמידים. צריך להתלבש על 300 אלף תלמידים מתוך מיליון ומאתיים."

"לצערי יש אימפוטנטיות כי אין מיקוד בעניין הזה. אם לא נעשה דבר, נתדרדר משנה לשנה. הציונים במבחנים של 2007 היו גרועים יותר מהציונים של 2003. אין כאן שיפור. יש כאן ירידה. הם דומים לציונים של 1996. המטרה של התמקדות בכמה שכבות גיל תהיה שיפור הידע הכולל והמקיף של כל השכבות הללו עם יכולתם לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים היא המטרה של מערכת החינוך. אם המיחשוב כאמצעי יכול לעזור נשתמש בו."

"ראשית עלינו לטפל בתוכניות הלימודים.שמונה מהפריטים במבחנים הבינלאומיים לא כלולים בתוכנית הלימודים. התוכנית האחרונה אושרה ב-1990, לתוכנית חדשה אין ספרי לימוד מאושרים. גם בחטיבות העליונות התוכנית נכתבה ב-1975. אני מקווה שהיא עודכנה. היום בחטיבות העליונות תוכנית הלימודים היא תוכנית בחינת הבגרות. חייבים לתת אישורים מיידיים לתוכניות לימודים חדשות בעיקר לחטיבת הביניים."

"בכנס הרצליה ב-2007 הופיעו אנשי חברת הייעוץ מקינזי וכתבו בדוח שלהם שהאנשים הטובים ביותר חייבים להגיע להוראה. לא יתכן שיימצאו מורים שילמדו למשל מתמטיקה או כל מקצוע אחר, שאינם בוגרי הדיסציפלינה, שאין להם תואר בתחום, שהם מורים כוללים שלא התמחו במתמטיקה. גם מי שהתמחה במתמטיקה והוא בוגר מתמטיקה חייב לשלוט בתוכנית הלימודים וחייב להתעדכן כל הזמן.

"חייבים להוציא מיד מורים טובים שמלמדים בשכבות הללו, לשלוף אותם מתוך המערכת ולאפשר להם להיכנס לכיתות. ואם אין מורים – חוזים אישיים, לגייס מיד מכל מקום אפשרי ולשלם למורים במקצועות הנדרשים בחוזים אישיים שכר גבוה."

על כך הגיבה שרת החינוך, יולי תמיר: "עסקנו בטיפוח המודל של החינוך האישי בבת ים שהפך למודל ארצי בחטיבות הביניים על השקעה בהכשרת תלמידים ומורים וגם בתוספת שעות כי אנחנו יודעים שהחטיבות הם החוליות החלשים. הקמנו בית ספר למנהלים, תוכניות לימודים, אתמול (יום ב', 2/2/09) סיימנו שלב מעניין בראשות יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, ענת זוהר, של המעבר משינון לחקר כי המקום שאנחנו נכשלים בבחינות הבינלאומיות הן השאלות שעוסקות בחקר. בנקודות החשובות של הכישלון טיפלנו באמצעות החינוך האישי ואופק חדש."

שרת החינוך יולי תמיר: כל שנתיים יתווספו אלף כיתות חכמות

"במאה העשרים ואחת מחשבים ותקשורת אלקטרונית הם חלק בלתי נפרד מחיינו, בני נוער חיים בסביבות מקוונות ועושים שימוש יום יומי במחשבים ניידים/אישיים, טלפונים סלולאריים ומכשירים מתוקשבים אישיים אחרים. בית הספר חייב להשתלב בתהליכים אלו ולאפשר לכל תלמיד לרכוש כישורי למידה ההולמים את התקופה." כך אמרה אתמול שרת החינוך, הפרופ' יולי תמיר במושב שעסק בנושא "מדוע נכשלים תלמידי ישראל והאם בכוחה של המהפכה הדיגיטאלית לשנות את המציאות החינוכית?"

לדברי תמיר, ממחקרים בינלאומיים עולה כי למחשב ולתקשורת חשיבות בשיפור תפקודו של הלומד; הגברת הנגישות והשימוש המושכל בסביבות למידה ממוחשבות ומעוררות אתגר מחשבתי; ולפיכך יש לשלב בין הרחבת זמן ומסגרת הלימוד באמצעות שימוש בטכנולוגיות תקשוב לצורכי למידה בבית הספר ובבית לבין פריסת תשתית תקשוב לאומית לחינוך, הנגישה לכל תלמיד, מורה ומוסד חינוכי. כן מציעה תמיר להגביר את השימוש בטכנולוגיות מידע לניהול מערכת החינוך, וקראה לצמצם את הפער הדיגיטאלי.

"משרד החינוך (בשיתוף המשרד לפיתוח הנגב והגליל ואורט העולמי) ישלים בשנה"ל הנוכחית התקנת 1000 כיתות חכמות. הכיתות מספקות את מלוא העזרים הטכנולוגיים הדרושים לשם למידה אינטראקטיבית חווייתית. הכיתות מצוידות בלוח חכם טכנולוגי ואינטראקטיבי, עמדת מורה ממוחשבת ומקרן, המחוברים למחשבים הניידים שכל תלמיד מקבל במסגרת הפרויקט. משרד החינוך מלווה את ההתקנה בהכשרת מורים ובהכנת חומרי למידה"

עוד הציגה השרה תמיר את הפורטל הגדול של משרד החינוך: מדובר ב"שער רחב ידיים" הכולל מגוון קישורים לחומרי למידה, הוראה והערכה שפותחו במשרד החינוך, בגופים ובמוסדות חינוכיים במהלך השנים. פרטי המידע בפורטל הגדול כוללים: תכניות לימודים, חומרי הוראה ולמידה, פעילויות לימודיות, מאגרי מידע, כלי הערכה, מאמרים, מצגות, מערכי שיעור, מבחנים דפי עבודה ועוד. הפורטל הגדול על מגוון החומרים שבו משמש מאגר ידע ועזרי הוראה רחב ומהווה כלי עזר חיוני בעבודת המורה, תוך שיתוף הידע הרחב של כל מורה עם משתמשים נוספים.

"שפע של חומרי למידה מצוי במערכת ויכול לתת מענה מהגן עוד יב'. כולל הכנה לבגרות. מתחילה להיות מודעות של המורים לכלי הזה. הם מקבלים את הכלי, שומעים עליו, מתחילים להיות מצויים בו ולכן השימוש בו הולך וגובר. רואים דרישה עצומה של מורים לקבל את הכלים שיאפשרו להם ללמד באופון מתוקשב. והשלב השלישי שהתחלנו – הצטיידות של בתי הספר. אני מניחה שאחרי שנסיים את אלף הכיתות החמות ימשיכו להתקין בקצב הזה כל שנתיים אלף כיתות חכמות."

גילה בן הר, מנהלת מט"ח: המחשבים בבית יותר מתוחכמים מאלו שבבית הספר

מנהלת המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), גילה בן הר דיווחה על תוצאות סקר שערך המרכז בקרב אלף בתי אב שבהם מתגוררים ילדים בגילאים 6-18 בכל המגגזרים. לרוב המכריע מעל 80% יש מחשב בבית, הן במרכז והן בפריפריה והן במגזר היהודי והן בערבי, ומרביתם מחוברים באינטרנט.

ל-12% מהציבור היהודי אין מחשבים ו-8% (כלומר שני שליש ממספר זה) הם חרדים. עם תוכנית מחשב לכל תלמיד אני מקווה שנגיע גם אליהם. במגזר הערבי 15% אין מחשב, ל-85% מבתי האב במגזר הערבי יש לפחות מחשב אחד. ל-43% מהציבור היהודי יש 2 מחשבים ומעלה."

"מדינת ישראל היא אחת המובילות בכל הקשור לתקשוב בבתים. אנחנו רואים ילדים בגיל 3-4 נמצאים כאילו נולדו עם המחשב. רואים יותר ויותר שתקשוב יכול לשפר השגי תלמידים בבתי הספר. גם מחקרים מראים הסקר של TIMS 2007 אומר שתקשוב הן בבית והן בבית הספר משפר את השגי התלמידים. לא מספיק רק באחד מהם. חייבים להשלים את הפער בין הבתים לבין בתי הספר ורואים בשנה האחרונה שינוי רדיקאלי בין מיחשוב הבתים ובתי הספר.
"גם בסקר ענתה קבוצה גדולה של הורים כי היא סבורה שהבית מתקדם יותר מבית הספר. אם יקבלו את התוכנית הלאומית שאנו נציע לראש הממשלה ולשר החינוך הבאים, תוך שנתיים שלוש נראה שינוי שסביבת בית הספר תהפוך לסביבה עשירה. הרוב מדברים על רצף של בית ספר-בית, והמשמעות של סביבה עתירת טכנולוגיה בבית ובבית הספר. אחוז גבוה של הורים סבורים שהתלמידים לומדים פחות מדי באמצעות מחשב."

מחשב נייד במקום ספרי לימוד

"אלפי מורים נמצאים בסביבות המתוקשבות כאשר יש להם מקורות מידע, צריך להביא סיטואציות לימודיות לשולחן העבודה של המורה. ולספק להם תוכן דיגיטאלי, מאגרי מידע. אני רואה שתוך שנתיים שלוש התלמיד יגיע עם מחשב נייד שבו יהיו ספרי הלימוד הסרוקים והדיגיטליים עם תוספות של מורים על אותם ספרים, עם מאגרי מידע, סימלוציות ופעילויות במקום מבחן." אומרת בן הר.

"יש להקים רשתות תקשורת אלחוטיות בכל בתי הספר ולהוסיף כיתות חכמות. התחיל מיזם יפה של מחשב לכל מורה, שהגיע כבר ל-110 אלף מורים, והוכנסו מערכות לניהול הוראה והערכה ופורטל בית ספרי. אם כל זה ייושם באורח נרחב, נוכל להגיע להוראה איכותית. הנושא לא מורכב. עלות התוכנית ל-5 שנים 3 מיליארד שקל ל-3,000 בתי ספר – לא כולל בתי הספר החרדיים שלא רוצים בכך. מדובר במיליון שקל לחמש שנים לכל בית ספר– 200 אלף שקל לשנה לבית ספר הן עבור התשתית הטכנולוגית והן עבור התכנים הדיגיטאלים."