המחשב מיועד למטרות פיתוח מערכות הגנה כנגד מתקפות סייבר על ישראל במסגרת המיזם הקיברנטי הלאומי, עליו המליצה המולמו"פ לממשלה ואשר הוצג במסגרת סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה ובטחון
ישראל חייבת להערך לקרב הקיברנטי שבו ינסו אוייבים להפיל תשתיות חיוניות כדי לשבש את מערכת החיים בישראל, כדוגמת בנקים, מערכות תעבורה, שבהיותם מערכות אזרחיות, הן פחות מוגנות ממערכות צבאיות מפני מתקפה קיברנטית.
כך עולה מכנס שקיימה ביום חמישי האחרון סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון ואשר עסק בנושא לוחמת סייבר – אתגרים בזירה העולמית, המדינית והטכנולוגית. אחת ההמלצות עוסקת בצורך להקים מחשב-על בעוצמה של 200 טרהפלופ כדי לאפשר לישראל להריץ מתקפות מדומות ולהתאמן וכדי להלחם בשעת חרום בהאקרים המנסים לשתק מערכות תשתית.
עוד המלצות של הוועדה:
- הקמת מטה סייבר לאומי, גוף ביצוע לטיפול בתשיות מדינה והמגזר האזרחי, מדיניות ורגולציה לעידוד הסייבר עידוד המופ בתחום הסייבר: מרכזי מצויונות, עידו דמחקרים באקדמיה ובתעשיה.
- מחשב על 200 טרה פלופס- שיהיה הבסיס של הידע שבעזרתו כל אחד יוכל להקים מחשב על לצרכיו.
- תשתית פיתוח לטכנולוגית סייבר: סימולטור ומעבדת הסמכה
- המלצה 5 – חינוך השכלה גבוהה והעלאת המודעות לסייבר
- פיתוח כלים לחירום בסייבר – זיהוי תוקף ושיקום
- מעטפת הגנת סייבר לאומית
- פיתוח הגנת סייבר מבוזרת
- פיתוח טכנולוגיות ופתרונות כחול לבין
- הקמת ועדת מעקב של המיזם, כדי שתמשיך ותדאג לצרכי הפיתוח בתחום גם אחרי שהוועדה תסיים את תפקידה
מסביר פרופ' בן ישראל: "כל הזמן מראיינים אותי ושואלים אותי אם זה רציני העולם הקירבנטי, אז מה, יהיה כמה ימים בלי אינטרנט. זה נתפס כאיו מישהו חודר למחשב, משחית אתר וזה לא אסון גדול. אבל הבעיה הרבה יותר חמורה מאשר אתרים שנופלים - האקרים יכולים לגרום נזקים לתשתיות אזרחיות ולשתק את המדינה."\
"החזון העומד לשמר את מעמדה של ישראל בעולם כמרכז לפיתוח טכנולוגית מידע ולהקנות לה יכולת מהשורה הראשונה במרחב הקיברנטי, בכדי להבטיח את חוסנה הכלכלי והלאומי כחברה פתוחה, דמוקרטית ומבוססת ידע.
השאלות המרכזיות שבהן דנה הועדה הן מהם הצעדים הנחוצים כדי לעודד ולפתח את התחום הקירבנטי בארץ, ולהביא לקפיצת מדרגה שתבטיח את מעמדה של מדינת ישראל בזירה העולמית; כיצד מקדמים סינרגיה בין מגזר הבטחון, התעשיה והאקדמיה; אילו תשתיות ידע דרושות כדי לטפל בצרכים בתחום חישוב העל במדינת ישראל; אילו שינויי הסדרה (ארגון, אחריות, מדיניות ורגולציה) נחוצים כדי לאפשר התמודדות מיטבית עם האתגרים והאיומים במרחב הקיברנטי?
"הקמנו שמונה ועדות ארבע מתוכן עסקו בסוגיות עומק: מיחשוב, צופן וסימולציה, הגנה, אחת עסקה בפעולה (דברים שאי אפשר לדבר עליהם), בנוסף התכנסו עוד ארבע רוחביות עסקו בתועלות כלכליות, בתועלת ובתובנות שהאקדמיה יכולה לספק, במדיניות וחקיקה וכן תת ועדה להסרת ההגנה על מערכות מידע. עמדתי בראש הועדה בתוקף תפקידי כראש המולמו"פ."
הוועדה התבססה על חברי הועדה העליונה למדע וטכנולוגיה בה חברים שלושת גופי המו"פ הגדולים ביותר פרופ' מנואל טרכטנברג יו"ר ות"ת, ראש מפא"ת אופיר שוהם (האחראי על המו"פ הצבאי) ואבי חסון, המדען הראשי בתמ"ת, היועץ הכלכלי של הממשלה פרופ' יוג'ין קנדל ואליהם הוספנו נציגים נוספים כגון משרד המדע, מפקדי היחידות הטכנולוגיות וראש רא"מ (הרשות לאבטחת מידע).
ממצאי ועדת הגנה ניטור ובקרה
- התקפות קיברנטיות מהוות פוטנציאל לאיום מהותי על הרצף התפקודי במדינה. חצי הכוס המלאה קיים מענה חלקי לתשתיות הביטחון ומערכות תשתית קריטיות.
- זוהה פער מרכזי בהגנה הקיברנטית על המרחב האזרחי
- אין גוף מטה לאומי לקביעת מדיניות קיבנרטית בישראל
- אין כיום מענה ברמה מספקת להתקפות ממקדות על המרחב האזרחיים פער מודעות לעוצמת האיום
- חסרה פעילות מופ מספקת בנושא ההגנה הקיברנטית. למדינת ישראל יש פוטנציאל להיות שחקן מוביל בועלם בתתחום ההגנה הקיברנטית.
- בהקשר זה, יש לומר כי קיימות מערכות פחות קריטיות אבל שיבוש של 3-4 מהם יהיה קריטי,לדוגמה פגיעה בשער החליפין אפשר לעשות גם דרך כניסה למחשב בבנקים שקובעים את שער חליפין.
ממצאי ועדת מיחשוב על
- אין בישראל מחשבי על ואין מסה קריטית של ידע ברמה בינלאומית בחישוב עתיר ביצועים, בדגש על ההיבט המעשי
- קיימים איים של ידע בתחום, אך אין ביניהם סינרגיה והם מפוזרים באופן שאינו מעודד שיתוף פעולה
- גם במקומות שבהם קיימים מחשבים עתירי ביצועים בישראל קיימים פערי ידע
- חלק מהצרכנים אינם מודעים לאפשרויות שהם יכולים לקדם במגזרם בהינתן מחשבים עתירי ביצועים וסביבה תומכת.
ממצאי ועדת צופן וסימולציה
- הצופן הביטחוני הוא קריטי לחוסן של מערכות ביטחוניות. חשוב לשמור על יכולות פעולה מדינתיות בתחום
- לישראל יש יכולות מהשורה הראשונה בתחום התיאורטי והיא חלשה ביישום בתעשיה
- קיים צורך בסימולציה של המרחב הקיברנטי במערכת הבטחון ובאקדמיה לצרכי פיתוח ותרגון.
ממצאי ועדת התועלות האקדמיות
- נדרש לחזק את המחקר המדיע בארץ בתחום הקיברנטי
- דרוש מרכז ידע ומחקר בתחום חישוב העל
- יש צורך בהגדלת שיתופי פעולה מחקריים בין האקדמיה, הביטחון והתעשייה
- דרוש לחזק ההוראה בתחום לטובת הכשרת כוח האדם
- חשוב להגדיל את שיתוף הפעולה בתחום בין האקדמיה לבין מקבלי ההחליטות וקובעי המדיניות.
- לאקדמיה בישראל ישנם צרכים בתחומים של ידע, ייעוץ והחשרה מקצועית בחישוב מתקדם
- נדרש שידרוג של יכולות חישוב על מקומיות אך אין כנראה צורך במחשב על כנותן שירותים מרכזי.
- נמצא שיש בסיס לרעיון המרכזי, לשם כך נדרשת ליברליזציה ושקיפות בהיתרי היצוא ובהגברת מיקור החוץ.
- ניתן לכוון את התעשיה הקיברנטית בישראל להתמקד בצרכים הלאומיים בהגנה על המרחב הקיברנטי
- קיים צורך בניהול מרכזי של המאמץ הקירבנטי
- פרויקטים ממשלתיים יכולים ליצור יתרונות יחסיים חדשים לתעשיה הישראלית ולחוסנה הלאומי של מדינת ישראל.
- אנחנו מאמינים שזה יכול לתת כיוון חדש לתחום ההייטק בארץ.
ממצאי תת הועדה – ההסדרה
- מענה ההגנה הקיברנטית של שנת 2002- אינו מתאים בשנת 2011
- מענה בלתי מספיק לתשתיות המדינה (גופים מאובטחים)
- חסרה הסתכלות לאומית רחבה על סוגית המרחב הקיבנטי בכלל והבטיחון הקיבנטי בפרט
- יש קושי במימוש אחריות ועדת ההיגוי העליונה להגנה על מערכות ממוחשבות.
- דרושה התאמה של מערכת הדינים הישראלית למציאות.