הקיצים יותר חמים – לא רק נדמה לנו

חוקר אקלים מאוניברסיטת קולומביה הראה שלעומת הטמפרטורה ההממוצעת של שנת 1951-1980, יש הסטה של הקיצים. כמעט אין קיץ קר או אפילו קרוב לממוצע של אמצע המאה ה-20. כל קיץ עכשיו הוא או חם או חם מאוד. פרופ' יואב יאיר: אירופה מראה סימנים ברורים להתממשות התחזיות על שינוי האקלים

אבי בליזובסקי

נתונים חדשים של ג'יימס האנסן, מדען אקלים באוניברסיטת קולומביה, ולשעבר בנאס"א מדגימים כיצד עלו הטמפרטורות הארץ במהלך העשורים האחרונים. טמפרטורות קיצוניות הן רק אחת מההשפעות הרבות של שינויי האקלים, אך למרבה המזל, מדינות וארגונים רבים מציבים יוזמות כדי לסייע בפתרון הבעיה.
בעזרת עמיתיו באוניברסיטת קולומביה אסף האנסן, נתוני טמפרטורות של עשרות שנים והכניס אותו למגוון תרשימים ותרשימים הממחישים את השינוי בטמפרטורה העולמית.

על פי הנתונים של הנסן, 15% מהקיצים בין השנים 2005 ו-2015 נופלים לקטגוריה של "קיץ חם מאוד" – קטגוריה שכלל לא היתה קיימת בשנות החמישים, ואילו מספר "הקיצים החמים " (לא מאוד) הוכפל לעומת תקופת הבסיס (1951 עד 1980), מ-33% ל 66%. משמעות הדבר היא שכל קיץ בעשור האחרון היה או חם או חם מאוד בהשוואה לאמצע המאה ה-20.

טוד סנפורד, מנהל המחקר ב- Climate Central, אמר לניו יורק טיימס כי הממצאים מראים כי לשינויים בממוצע שנראים צנועים יש השלכות גדולות על החברה ועל המערכות האקולוגיות ". הוא גם טען כי מגמת עלייה זו מספקת" הצצה למה שצפוי בעתידנו ".

"יולי 2017 בישראל היה כנראה החם ביותר מאז החלו המדידות. לאלו הטוענים שהיו כאלה דברים בעבר, יתכן שהיו אבל בוודאי לא בתדירות כמו שאנחנו חשים היום ולא בעוצמות הללו. אפשר להחביא את הראש מתחת לשמיכה ולהגיד שזה לא קורה אבל המציאות היא שזה כן קורה." אומר פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה בראיון לאתר הידען.
"כל המדינות השוכנות לחוף הים התיכון נחשבות Climate Change Hot Spot – אזור שבה שינויי האקלים כבר משפיעים. רק לאחרונה נרשמה בצורת שלא היתה כבר 60 שנה ברומא, דבר שגרם להם להפסיק את זרימת המים במזרקות. לפני כשבוע התרחשו שריפות יער חזקות בצרפת ושבוע קודם לכן השתוללו שריפות בספרד ובפורטוגל." מסביר פרופ' יאיר.

המודלים האקלימיים חוזים את התפשטות חגורת המדבריות לדרום אירופה. למשל תא הזרימה המשווני (תא הדלי Cell Hadley) מתפשט צפונה ודרומה ולכן חגורת המדבריות שיושבת מתחת לענף היורד של תא הדלי זזה צפונה. אם קודם לכן גבול המדבר היה סהרה – קו רוחב 28-29, התנאים המדבריים – הווה אומר, יובש וחום - מתפשטים לאט לאט לאיזורים יותר צפוניים שאף פעם לא היו בהם. בין היתר הדבר גרם לסדרה של בצורות קשות במזרח התיכון כולל סוריה, עיראק, טורקיה. ככלל באגן הים התיכון כולו, איזורים שפעם היו רגילים לקבל הרבה מים מקבלים הרבה פחות."
"יש מחקר מ-2015 שמראה שהבצורת האחרונה בסוריה של 2014-2015 היתה הקשה ביותר ב-900 שנים וזה הביא בין היתר להתמוטטות השלטון המרכזי עקב אי היציבות הגיאופוליטיות. תוצאות שינוי האקלים נראות בשטח, זו לא תחזית על העתיד. רואים את זה. במידה מסוימת גם בישראל. מפלס הכינרת ומפלס ים המלח בשפל כמות המים ברמת הגולן ובצפון הארץ קטנה אמנם בשיעור איטי אך מתמשך. החשש העמוק שלי הוא שאלו מגמות בלתי הפיכות זה לא כמו שפעם בתנ"ך אחרי שבע שנים רעות מגיעות שבע שנים טובות. כבר לא נקבל את שבע השנים הטובות – יהיו שנים רעות ושנים יותר גרועות."

מה צריך לעשות כדי לעצור, אם בכלל ניתן?
"אנחנו צריכים לעשות את מה שהתחייבנו שנעשה, להקטין את פליטות גזי החמה ולעבור לאנרגיות מתחדשות ויפה שעה אחת קודם. לא לחכות ל-2030. מדינות כמו הודו וסין אחזו את השור בקרניו - הן מזהמות גדולות ומשתמשות כבדות באנרגיה פוסילית – ומתחילות כבר עתה לנקוט בצעדים מעשיים ונרחבים לעבור לאנרגיה נקיה."
מטרת הסכם פריז היא לא להגיע לנקודת האל חזור שמעל התחממות ממוצעת של 2 מעלות. אם זה קרוב וודאי שהמערכת האקלימית תשתנה בצורה שלא מוכרת לנו – הפשרה של כיפות הקרח ועליה במפלס פני האוקיאנוסים. אלה בתורם יגרמו לשינויים בזרימת האוקיאנוסים שיגרמו אחריהם שינויים בסינופטיקה של מערכות הלחץ - תיוצר מעין תגובת שרשרת. בשל כך יהיה קשה לחזות את תוצאותיה ולתת ניבוי מדוייק איך תיראה התפלגות המשקעים שלושים או ארבעים שנה מעכשיו במצב שבו לא תהיינה כיפות קרח בקיץ - זה מסובך כי נכנסים מגננונים של משוב חוזר בין המערכות הטבעיות והמערכות האנושיות."

"יש הרבה נביאי זעם שאומרים המין האנושי יסבול ולא ישרוד – ברור שנשרוד. אנחנו מין סתגלן ונמצא פתרונות טכנולוגיים ואחרים להתמודד עם השינויים הללו. ואולם בניגוד לחוקי הפיזיקה – חוק שימור המסה או חוק שימור התנע - אין לצערי חוק שימור הסבל, הרבה מיליוני בני אדם יסבלו בעתיד מהשינויים הללו שקשורים לבצורות, אבטחת מזון, אבטחת מים, איזורים שאי אפשר יהיה לחיות בהם ואז יהיו גלי הגירה אדירים. יהיה רע להרבה אנשים אבל האנושות לא תיכחד."

למאמר המדעי

מחקר החוזה גלי חום כבדים בדרום מזרח אסיה