קבוצת סטודנטים גרמנים המשתתפים בתחרות שעורכת חברת מארס וואן המבקשת לשלוח מתנדבים בכיוון אחד למאדים
בעוד המדענים מעריכים כי לפני עידנים רבים – מיליארדי שנים, למאדים היתה אטמוספירה דומה לזו של כדור הארץ והוא היה מכוסה במים זורמים, המציאות כיום שונה לחלוטין. למעשה פני השטח של מאדים כל כך עוינים שאפילו חופשה באנטארקטיקה נראית נעימה בהשוואה.
בנוסף לקור הקיצוני, יש מעט מאוד אטמוספירה ואין כמעט חמצן. ואולם צוות סטודנטים מגרמניה רוצה לשנות זאת. תוכניתם היא להחדיר כחוליות (ציאנו בקטריות) לאטמוספירת מאדים שתהפוך את אספקת דו תחמוצת הפחמן לחמצן במצב גזי, וכך תסלול את הדרך להתיישבות אנושית ביום מן הימים.
הצוות המורכב מסטודנטים ומדענים מתנדבים מהאוניברסיטה למדע יישומי ומהאוניברסיטה הטכנית של דארמשטאט מכנים את הפרויקט "אבירי הכחוליים". בעיקרון זו תוכנית לזרוע את אטמוספרת מאדים בחיידקים כחוליים (Cyanobacteria), שיהפכו למעשה את הגז הנפוץ ביותר שם – דו תחמוצת הפחמן, המהווה 96% מאטמוספרת מאדים למשהו שניתן לנשימה על ידי בני אדם.
לפי ויקיפדיה, החיידקים הכחוליים הם מערכה של יצורים חסרי גרעין השייכים לעל ממלכת חיידקים אמיתיים. לכחוליות יש קווים משותפים עם הקבוצות השונות הקרויות אצות: הם מכילים כלורופיל a שהוא פיגמנט פוטוסינתטי המשותף לכל האצות וחסר בחיידקים מבצעי פוטוסינתזה.
בצוותא עם צוותים מאוניברסיטאות ומכללות טכנולגיות שנטלו חלק בתחרות האוניברסיטאות של פרויקט מארס וואן (הפרויקט שמבקש לשלוח אנשים למאדים בכרטסי לכיוון אחד), מאמינים אבירי הכחוליות כי הפרויקט שלה יישלח יום אחד למאדים, לפני הגעת המתיישבים שהחברה מבקשת לשגר.
התחרות החלה רשמית בקיץ האחרון, כחלק מהמניע של מארס וואן לתמיכה והשתתפות של אוניברסיטאות מכל רחבי העולם. לכל המשתתפים יהיה סיכוי לשלוח את הפרויקטים שלהם על הנחתת הלא מאויישת הראשונה של החברה שתשוגר למאדים בשנת 2018.
הסטודנטים "אבירי הכחוליים" הנעזרים במעבדה לתרביות תאים באוניברסיטה למדע יישומי בחרו בחיידקים אלה משום שהם מסוגלים לחיות בתנאים קיצוניים. על כדור הארץ, החיידקים הללו חיים בתנאים עוינים לכל שאר צורות החיים האחרות ולכן הם נראים כמועמדים מתאימים.
ראש הקבוצה רוברט שרודר כתב באתר astrowatch.net "חיידקים כחוליים חיים על כדור הארץ בתנאים שלא היינו מצפים למצוא בהם צורת חיים כלשהו. לפיכך יש לנסות לראות כיצד מיקרו אורגניזמים מסתגלים לסביבת מאדים.
סיבה נוספת לשגר חיידקים כחוליים למאדים לפני בוא האנשים היא התכונה הביולוגית שלהם. בתהליך יצור המייצר החמצן באמצעות פוטוסינתיזה, מפיקים הכחוליים חומרי מזון. ההערכה כיום היא שהכחוליים מילאו תפקיד מרכזי באבולוציה של אטמוספירת כדור הארץ.
ההערכה היא שלפני 2.7 מיליארד שנים הם היו הגורם העיקרי להפיכת האטמוספירה מעיסה רעילה לאטמוספירה העשירה בחנקן ובחמצן של ימינו. שינוי זה הוביל ליצירת שכבת האוזון שחסמה את הקרינה העל-סגולה ואיפשרה את התפתחות החיים.
בתיאור הפרויקט כותבים משתתפיו כי לאחר שהחיידקים יתפזרו באטמוספירת מאדים "הם ייצרו חמצן באמצעות תהליך הפוטוסינתיזה ויאפשרו ליצורים חיים כמונו להתקיים על מאדים. יתרה מכך, הם יכולים לספק מזון וויטמינים חיוניים לתזונה בריאה."
אנשי הקבוצה אינם יודעים בבטחה כמה חיידקים יידרשו כדי להפוך את האטמוספירה העשירה בפחמן לעשירה בחמצן וכמה מהחמצן הזה יישאר ולא יברח לחלל. ואולם כמו שאר הצוותים המטרה היא לגלות כיצד ישרדו יצורים אנושיים בסביבת מאדים.
לדברי אנשי הקבוצה, נאס"א כבר עורכת נסיונות בכחוליות בתחנת החלל הבינלאומית ומדבור בצעד אחד קדימה.
קבוצות אחרות מציעות רעיונות אחרים בהם לשלוח נבטים בחללית, ולנסות להנביט אותם בקרקע מאדימאית ולבחון אפשרות לגדל צמחים שם באמצעות חממה מיניאטורית. הם גם מבקשים למדוד את השפעת הקרינה הקוסמית וקרינת השמש על פני השטח, וכן להפוך שתן למי שתיה.
תרגום: אבי בליזובסקי
עוד בנושא באתר הידען: