גם פיילוט של עשירית מנפח מפעל התפלת המים בתעלת הימים יגרום לנזק בלתי הפיך לערבה. הארגונים הירוקים חייבים להפעיל את כל כוחם כדי למנוע גם את השלב הזה, קובע ד"ר אסף רוזנטל, אקולוג ותושב העיר אילת
אתמול (שני) התקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת דיון שנושאו תעלת הימים. את דעתי הנחרצת הבעתי במספר רשימות (ראו כאן, כאן וכאן). (וגם עורך האתר כאן) וכאן ידיעה ותיקה יותר משנת 2000 שבה התוודענו לראשונה לבולענים.
עו"ד ציפי איסר איציק מנכ"ל אדם טבע ודין התייחסה לישיבת הוועדה ואמרה: "להתייחס לפרויקט שמציע השר לפיתוח אזורי, סילבן שלום, כאל פיילוט בלבד הוא אחיזת עיניים. מדובר בהתחלת ביצוע בפועל של פרויקט תעלת הימים ללא בדיקת סיכונים סביבתיים וללא בחינת חלופות. מדובר בהקמת מתקן התפלה מן הגדולים בעולם (100 מיליון קוב). התנהלות זו כרוכה בסיכונים סביבתיים הרסניים ובלתי הפיכים לים המלח ולסביבה".
במשפט אחד: כדאיותו הכלכלית של המיזם מוטלת בספק לכן מוסתרת מאחרי סיבות פוליטיות שגם הצלחתן אינה ברורה. המיזם מהווה סיכון סביבתי בממדי אסון, סיכון שאינו מצדיק את הסיכוי לפתרון בעיות שנגרמו ע"י טעויות אנושיות ולכן כדי להחזיר מצב לקדמותו כלומר כדי ל"הציל את ים המלח" יש לתקן את הטעויות ולא לעשות שגיאות גסות יותר.
במילים אחרות : להפחית את ניצול המינרלים ולהזרים מים בירדן הדרומי. לדעתי זאת הצטרפו רבים וטובים מהגופים הירוקים ו"סתם" בעלי ראות והגיון שאינם משוחדים ע"י עמדות פוליטיות או חישובים ניסתרים שבינם לבין פיתוח כלכלי נכון ובר-קיימא יש... מאום.
מה עלה לפני חברי הבית? הצעה יחידה או אפשרויות חילופיות? האם יגלו להם מהן העלויות כלכליות ומהם הסיכויים והסיכונים הסביבתיים? עם כל הכבוד למוסד המכובד אילו כלים יינתנו ביד נבחרינו כדי לפסוק ולהחליט החלטה שתוצאות השגויות עלולות להיות הרות אסון.
האם הביאו לפני הכנסת את המחקרים שמראים כי מי מפרץ אילת ישנו את ההרכב הכימי בים-המלח כך שצבעו ישתנה, לא רק צבעו אלא גם כל תכונותיו הכימיות, תכונות שמאפשרות ניצול המינרלים שבו, אבל גם נותנות לים את פרסומו כמקור לחיוניות, בריאות וכפתרון רפואי לבעיות בריאותיות רבות, תכונות שמושכות מבקרים מהעולם כולו, תכונות שאולי יהפכוהו ל"אחד משבעת פלאי עולם"? האם יהיה מי שיסביר לחברי הכנסת את הסיכונים הסביבתיים בתעלה המוצעת, האם יהיה מי שיסביר להם כי הערבה אינה "ריקה" ואינה זקוקה למרכזי תעשיה ולכפילי "לאס-ווגאס"?
האם הביאו בפני הכנסת את החלופות האפשריות, למרות שאין להן סיכוי להביא ל"שלום- אזורי"? האם יביאו בפני חבר הנבחרים את מסקנות הסקר של הבנק העולמי? סקר שעדיין לא הסתיים ולכן אין מסקנות?.
התשובה לכל השאלות היא מסופקני, שכן גם אם יובאו כל ההסתיגויות, כל הסיכונים והסיכויים, על פי מהלך הדברים המקובל והנפוץ ספק אם יהיו בידי הנבחרים הזמן, הנתונים והאפשרויות להגיע להחלטה שמבוססת על שיקולים הגיוניים, נכונים ונקיים מפוליטיקה, ולראיה זכרו את יבוש החולה.
לאחר שקראתי את הדיווחים מהישיבה, כפי שחזיתי אין לחברי הכנסת מושג קלוש על הסיכונים הסביבתיים שבמיזם. אין בידם נתונים אמיתיים אלא רק הבלים על הסכמתו של הבנק העולמי לממן את המיזם, הסכמה שלא ניתנה. השר שלום מציג את הסיכון לדידו היחידי שהוא השינויים בהרכב מי ים-המלח, אין התייחסות להרס הסביבתי שייגרם ע"י עבודות ההקמה.
אין התייחסות לסיכון בהמלחת ה"אקוויפר" - שכבת המים בערבה, אין התייחסות להרס החברתי של ישובי הערבה בעקבות הקמת מחנות העבודה ואחריהם מרכזי תעשיה והימורים, אין התיחסות לחלופות. בקיצור השר רואה רק את התהילה שאולי יקצור בגלל שיתוף פעולה מגלומני אם הירדנים ראיה מעוותת וקיצרת טווח שתביא אסון, רוב חברי הכנסת חוברים לו ושותפים לאיוולת שתמית אסון סביבתי.
לפני זמן מה, כשראיתי כי השר (החדש) לפיתוח אזורי הולך בעקבות קודמו וממשיך לדחוף בכיוון "אסון הימים", פניתי ללשכתו במכתב המפרט את כל הסיכונים ומפנה את הקורא לכל מה שנאמר ונכתב בנושא.... לא קיבלתי ולו אישור קבלה, מה שמראה עד כמה "רצינית" התייחסותו ולאן מגיעה הבנתו הסביבתית כאשר מדובר בסביבה מול פוליטיקה.
מאחר והשר אומר שיש להתיחס למיזם המוצא כ"פיילוט" מוטב שיבינו כלם, ה"פילוט" המתוכנן אומנם יוביל "רק" עשירית מכמות המים שיובלו במיזם הסופי אבל כדי להניח צינור ולחפור תעלות יש צורך בצמ'ה שירמוס את סביבתו בדיוק כמו בהנחת צינור גדול פי עשר, הסיכון לנזילה ולהמלחת מי תהום קיים באותה מידה, מחנות עבודה יוקמו גם לצורך ה "פילוט", מי המפרץ יגיעו לים-המלח (בריכוז מתוגבר) ויגרמו לשינוי, כך ש "פילוט" מסוכן, מה עוד שהוא סולל את הדרך ל"אחיו הגדול".
מאחר והשר בקואליציה הרי שניתן לחשוש מתגובת רוב חברי הכנסת, לחשוש שתגובתם לנושא לא תהיה מקצועית אלא, שוב, פוליטית. לא נישאר אלא לחכות ולקוות שאתבדה.