המהפכה בתחום תאי הגזע התבררה כהונאה

אגדה יפנית עם סוף עצוב. במקום סיפור הצלחה, עיכוב במחקר תאי הגזע

סיפורי הצלחה מדעית תמיד שובים את הלב. רבים מאוד קיבלו השראה מסיפוריהם של מדענים יחידי סגולה, שבשילוב של כישרון, חריצות והתמדה, השיגו פריצות דרך מדהימות, התגברו על קולות המפקפקים וזכו לתהילת עולם. למרבה הצער, על כל סיפור הצלחה כזה, יש כשלונות רבים, קטנים וגדולים. אחד מהם – מטלטל במיוחד – הסעיר השנה את יפאן, ואת עולם המדע כולו. סיפורה של מדענית שנגעה לרגע קט בתהילה, אך נפילתה זרעה סביבה חורבן והרס.

כוכב עולה

בינואר השנה הכריזה הרוקו אובוקאטה (Haruko Obokata) על פריצת דרך מדהימה: שיטה פשוטה ויעילה במיוחד לייצור תאים הדומים בתכונותיהם לתאי גזע עובריים. השיטה פורסמה בכתב העת היוקרתי Nature, ואובוקאטה הצעירה והיפה, היתה הכוכבת של דיווחים חדשותיים רבים ונלהבים על פריצת הדרך המבטיחה.

התאים הראשונים הנוצרים בעובר נושאים את הפוטנציאל להתפתח לכל סוג של תא – שריר, עור, מוח וכן הלאה. לכן נחשבים תאי הגזע האלה לבעלי פוטנציאל רפואי אדיר: אפשר לכאורה להזריק אותם לרקמות חולות, או אחרי פציעה, והם ייצרו שם את הדרושים. ההבטחה הגולה של תאי הגזע עדיין לא מומשה מסיבות שונות, בהן המחלוקות הרבות על השימוש בתאים מעוברים, המעורר סוגיות אתיקה, מוסר ודת. לפני שמונה שנים פיתח מדען יפני, שיניה ימאנאקה, שיטה לקחת תאים בוגרים, ולהחזירם למצב עוברי בזכות סדרה של שינויים גנטיים. הגילוי פורץ הדרך זיכה את ימנאקה בפרס נובל לרפואה. ואולם, לשיטתו יש מגבלות רבות: היא איטית, מסורבלת, ומניבה רק שיעור זעום של תאים דמויי תאי גזע. אוֹבּוֹקַאטָה פתרה את הבעיה בדרך פשוטה להפליא.

"צמחים, כמו גזר למשל, יכולים לייצר תאי גזע מתאים בוגרים בתגובה לגורם לחץ חיצוני, כמו חיתוך", הסבירה אובוקאטה בראיון לפודקאסט של Nature "חיפשתי מנגנון דומה שישפיע כך על תאי יונקים, וניסיתי גורמים רבים כמו לחץ מכאני על התאים, או הרעבה שלהם". בסופו של דבר היא מצאה כי דווקא טיפול בחומצה חזקה גורם לתאי טחול של עכבר לחזור למצב העוברי, אף על פי שחומצה בדרך כלל הורגת תאים. המשמעות היתה דרך פשוטה וזולה לייצר במהירות כמות גדולה של תאי גזע למחקר ולרפואה. אובוקאטה העניקה לתאים את הכינוי STAP (Stimulus-triggered acquisition of pluripotency – השגת פלוריפוטנטיות באמצעות לחץ חיצוני).

קשיי שחזור

אובוקאטה עשתה את הדוקטורט שלה באוניברסיטת וואסדה ביפאן (Waseda). במהלך לימודי הדוקטורט שהתה שנתיים בביה"ס לרפואה באוניברסיטת הרווארד האמריקנית, שם פיתחה את שיטת ה-STAP. כששבה לארצה התקבלה למכון רִיקֶן, מכון מחקר ממשלתי בעיר קוֹבֶּה. בשנה שעברה, כשהיא בת 30 בלבד, מונתה לראש המעבדה לתכנות מחדש של תאים במכון. זמן קצר לאחר מכן פורסמו המאמרים על השיטה, וההצלחה הפכה את החוקרת הצעירה לדמות מוכרת בעולם כולו. ואולם, עד מהרה התעוררו ספקות.

כמקובל במדע, פרסמה אוֹבּוֹקַאטָה את שיטות העבודה שלה, כדי שחוקרים אחרים יוכלו לשחזר את הניסויים ולהמשיכם. ואולם, מי שניסה לטפל בתאים שלו בעזרת החומצה על פי הפרסום של אובוקאטה, לא קיבל תאי גזע, כמובטח, אלא פשוט מבחנות של תאים מתים. שותפיה למחקר התחילו לחשוש, וביקשו מנייצ'ר לבטל את המאמרים. אנשי כתב העת בחנו שוב את המאמרים מצאו בהם טעויות, שלא ברור אם נוצרו בשוגג או בזדון. כמו כן הם העלו חשדות כי קטעים מהמאמרים בכלל מועתקים מעבודות של חוקרים אחרים. חודשיים לאחר הפרסום, כינסו ראשי מכון ריקן מסיבת עיתונאים. "אני מבקש להתנצל על המאמר שפרסמו חוקרי מכון ריקן בנייצ'ר", אמר נשיא המכון, ריוג'י נויורי (Ryoji Noyori). "זה פרסום שגרם צרות רבות לאנשים רבים". אבל הצרות רק החלו. ביולי הודיע נייצ'ר רשמית על משיכת המאמרים, והאשים את המדענים היפנים ברשלנות ובהפרת אמון. זה היה יותר מדי בעבור הבוס של אובוקאטה, יושיקי סאסאי (Sasai Yoshiki), שהיה שותף למאמרים, ובתחילת אוגוסט הוא תלה עצמו במכון. במכתב ההתאבדות כתב סאסאי כי אינו יכול עוד להתמודד עם המתקפה התקשורתית, ועם אחריותו כלפי העובדים של מכון ריקן.

הזדמנות אחרונה

על אף האירוע הקשה והעמדה הנוקבת של נייצ'ר, אובוקאטה סירבה לחזור בה, והתעקשה על עמדתה כי הממצאים שלה נכונים. היא הצליחה לשכנע את מנהליה לתת לה הזדמנות אחרונה. המכון קצב לה כחצי שנה להוכיח שהתאים שלה אכן אמיתיים. היא עבדה במעבדה מרושתת היטב במצלמות אבטחה, כשמדענים בכירים משגיחים בשבע עיניים על עבודתה. ואולם, שלושה חודשים לפני המועד שנקבע, הבינו חוקרי ריקן שמדובר בעמל שווא. המכון הפסיק את הניסויים, והודיע פומבית לפני כשבועיים – אין תאי STAP.
אובוקאטה מסרבת לדבר עם התקשורת בחודשים האחרונים, אבל בהודעה כתובה שפרסמה בעקבות החלטת המכון, מסרה כי היא מקבלת את ההחלטה. היא פוטרה ממכון ריקן, ומסתגרת בינתיים בביתה.

ספק רב אם הַרוּקוֹ אובוקאטה היא אכן הנוכלת המוצגת בכלי התקשורת בעולם, ובעיקר בארצה. רוב הסיכויים שמדובר במדענית לא רעה, שהתלהבותה מתוצאות מבטיחות הביאה אותה לפרסם תוצאות שלא נבדקו די הצורך. אלא שבניגוד למקרים רבים אחרים, היא סחפה בפנטזיה שלה מכון מחקר שלם ומכובד, וחוללה אסון. אובוקאטה לא הצליחה להוכיח כי תאי ה-STAP הנהדרים אכן קיימים, אבל היא שוב הוכיחה את מה שלתקשורת קשה לעיתים לזכור, שגם מדענים הם רק בני אדם.