לרגל יובל לעידן החלל, טל ענבר מדבר על ספוטניק 1, על המרוץ לחלל, על לווייני הביון וגם אודות השלכות על האנושות ומחשבות על העתיד. חלק ב'
חמישים השנים הבאות
מה ייכתב בסקירה החגיגית לציון מאה שנים לספוטניק 1? קשה לתת תחזיות מדויקות. בספרייתי שמורים ספרים בנושאי חלל משנות הארבעים ועד שנות השבעים, המפליגים בתיאורים דמיוניים באשר ליישומי החלל בעתיד... הנמצא כעת מאחורינו. הרוב המוחלט של התחזיות הללו לא התממש. יחד עם זאת, מבחינת מה שנעשה כיום בעולם חקר החלל, ניתן לנסות לערוך חיזוי של מגמות ואירועים שיתרחשו עד שנת 2057. ציוני השנים, במיוחד הרחוקות יותר בזמן, הם כמובן בבחינת אומדן בלבד.
ארצות-הברית תחזור לירח - לפי שעה, המועד המוצהר לחזרתה של ארצות-הברית לירח בחלליות מאוישות (חלליות "אוריון") הוא 2018. ייתכנו שינויים קלים, שידחו את המשימה עד שנת 2020. יחד עם זאת, ההצהרות של מדינות נוספות על רצונן להגיע לירח יהוו תמריץ לארצות-הברית להגיע מוקדם ככל האפשר.
סין, הודו ויפן יגיעו לירח - יפן טרם הודיעה על תכניות לחקר הירח בחלליות מאוישות, אך נדמה שלא תוכל להרשות לעצמה להישאר מאחורי הנציגות האסייתיות הנוספות במרוץ החלל הבא.
מחיר טיסה תת-מסלולית ירד ל-10,000 דולר, מיליון תיירי חלל בשנת 2040.
משימה מאוישת למאדים תגיע ליעדה בשנת 2040. נחיתה מאוישת על אסטרואיד - 2042.
כוכב-לכת דמוי כדור-הארץ שבאטמוספרה שלו סימני חמצן יתגלה עד שנת 2035, באמצעות מערך הטלסקופים האמריקני TPF.
מפעל רובוטי ראשון לכריית הֶליום-3 מהירח ייחנך ביום ההולדת השמונים לנחיתת האדם על הירח, 2049. ההליום-3 שייכרה ישמש תחנות כוח על כדור-הארץ, שיספקו אנרגיה נקייה למיליארדי בני-אדם.
הנעה גרעינית לחלליות מחקר במערכת השמש. משך מסע לא-מאויש למאדים יתקצר לחודש. מסע לא-מאויש לשבתאי יארך 3 חודשים.
תחנת החלל הבינלאומית תינטש בשנת 2020, ובמקומה יפעלו תחנות חלל של ארצות-הברית, רוסיה, אירופה, יפן וסין.
מלחמת חלל תתקיים בין ארצות-הברית לסין. שיחות בין שתי המדינות בנושא צמצום החימוש בחלל בעקבות המלחמה ייקלעו למבוי סתום. במלחמת החלל לא יהיו נפגעים בנפש, אך הנזקים הישירים ייאמדו במאתיים מיליארד דולר, והעקיפים - בסכום של טריליון דולר.
אסון במלון חלל - פגיעת שבר חלל בתחנת חלל מתנפחת תביא למותם של עשרות אנשים. האסון יחיש את המיזם הבינלאומי לניקוי החלל בסביבה הקרובה לכדור-הארץ. הטיסות למלונות החלל יושבתו לחמש שנים, עד לניקוי החלל הקרוב.
מטוסי חלל תת-מסלוליים יקצרו את הטיסות מיעדים שונים בכדור-הארץ באופן משמעותי. טיסה מחוף לחוף בארצות-הברית תימשך כשלושים דקות, ומארצות-הברית ליפן - שעה ורבע.
משימות מחקר רובוטיות ינחיתו צי של צוללות על אירופה, ירחו של צדק. קידוח במעטה הקרח יגלה את צפונות האוקיינוס של ירח זה, ואם קיימים בו יצורים חיים.
מדינות חדשות יצטרפו ל"מועדון משגרי הלוויינים": ברזיל, דרום קוריאה, טייוואן ואיראן, שישגרו לוויינים באמצעות משגרים מייצור עצמי.
משגרי חלל חדשים יוזילו את עלויות השיגור לחלל עד כדי 1,000 דולר לק"ג (כיום העלות היא כ-20,000 דולר לק"ג).
נחילי לוויינים זעירים יופעלו לראשונה בשנת 2015. משימה למאדים תשגר 1,000 ננו-לוויינים בשיגור יחיד.
2057: האסטרואיד הראשון שייגרר מחגורת האסטרואידים יובא למסלול גבוה סביב כדור-הארץ ביום השנה המאה לשיגור ספוטניק 1. אסטרואיד זה ישמש כמכרה למתכות שכמעט אזלו מכדור-הארץ.
ניתן להמשיך ולפרט תחזיות כיד הדמיון - אך ניסיון העבר מגלה כי חלק מהתחזיות נראו מגוחכות בהגיע "מועד הפירעון", ופעמים רבות הטכנולוגיה והיכולת לבצע משימות חלל שונות קיימות, אך לא קיימים הרצון והנכונות הפוליטית לגייס את המשאבים הנדרשים להגשמת התכניות.
ביום ההולדת המאה לעידן החלל, ישפוט המתבונן את הישגי היובל השני לשיגור ספוטניק 1: האם השכילה האנושות לאחד כוחות ולאגם משאבים למען המחקר המדעי של החלל ורווחת האדם, או שנצפה שוב במעין "שידור חוזר" של היריבויות הבין-מדינתיות שאפיינו את ראשית עידן החלל, עת שם המשחק היה יוקרה?
טל ענבר הוא ראש המרכז לחקר החלל, מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, ויו"ר אגודת החלל הישראלית
המאמר פורסם בגליון 110 של כתב העת גלילאו