מחקר הולנדי מספקת תובנות חדשות על מערכת שיווי משקל של האדם כתוצאה חשיפה לחוסר המשקל בחלל על ידי האסטרונאוטים
אסטרונאוטים שנמצאים במסלול סביב כדור-הארץ למשך תקופות ממושכות מאפשרים לחוקרים להבין טוב יותר איך מתפתח "מחלת חלל". החוקרת סוזאן נוג'י (Suzanne Nooij), מאוניברסיטת TU Delft ההולנדית, קיבלה את הדוקטורט שלה ב-20 במאי בעקבות השלמת עבודת מחקר מקיפה בנושא זה.
כוח הכבידה הוא מרכיב חשוב בהתמצאות המרחבית שלנו, שינויים בכוחות הכבידה משפיעים עלינו מאחר והגוף נדרש להסתגל למצב החדש וכל המערכות הפיזיולוגיות המושפעות ממערכת השיווי המשקל שלנו מתאימות עצמן למצב החדש. במהלך הזמן הזה אנו יכולים לחוש בחילה, חוסר שיווי משקל ואשליות ויזואליות.
שינוי בכוח הכבידה אצל אסטרונאוטים במהלך המסע שלהם בחלל משמעותי יותר מאחר והוא נמשך תקופה ממושכת כך שהגוף שלהם נמצא במצב הסתגלות מתמדת. כמחצית מהאסטרונאוטים סובלים מ"מחלת חלל" (Space Adaptation Syndrome) במהלך הימים הראשונים של המסע.
רוטציה בצנטריפוגה
מעניין לציין כי הסימפטומים יכולים להופיע גם במהלך חשיפה ממושכת לכוחות כבידה חזקים בצנטריפוגה המשמשת לאימון טייסים. כדי לחוות זאת, יש להישאר בצנטריפוגה למשך יותר משעה ולהיחשף לכוחות כבידה גדולים פי 3 מהכבידה של כדור-הארץ. במהלך הסיבוב עצמו אין כל השפעה אך כאשר עוזבים את הצנטריפוגה, כמחצית מהאנשים סובלים מסימפטומים של מחלת חלל. אסטרונאוטים שסובלים מהסימפטומים בחלל, סובלים מאותם סימפטומים גם כשהם חוזרים לכדור-הארץ, מכאן שהדבר אינו נובע מחוסר כבידה אלא מהסתגלות לכוחות כבידה שונים.
סוזאן נוג'י חקרה השפעות אלה בעזרת צנטריפוגה במרכז האדם והתעופה בהולנד. תוצאות המחקר שלה מובילות למסקנה כי שתי צורות הבחילה (מחלת חלל ואחרי הצנטריפוגה) נגרמות על ידי אותו מנגנון. מחקר המקיף מספקת תובנות חדשות על הסיבות לסימפטומים והשפעתם על האדם בתנאים שונים ומנתח לעומק את המנגנונים האחראיים על שיווי המשקל.