בקרב האוכלוסייה היהודית בגילי העבודה העיקריים (54-25): 93% מהגברים החילונים שייכים לכוח העבודה, 91% מהמסורתיים, 94% מהדתיים ו- 52% מהגברים החרדים. 88% מהנשים החילוניות, 80% מהמסורתיות, 83% מהדתיות ו- 61% מהנשים החרדיות שייכות לכוח העבודה
לקט נתונים מתוך הסקר החברתי 2009: דתיות בישראל - מאפיינים של קבוצות שונות בשנת 2009, בקרב הישראלים בני 20 ומעלה:
- בקרב האוכלוסייה היהודית: 8% הגדירו את עצמם כחרדים, 12% כדתיים, 13% כמסורתיים דתיים, 25% כמסורתיים לא כל כך דתיים ו-42% כחילונים.
- בקרב האוכלוסייה הערבית: 8% הגדירו את עצמם כדתיים מאוד, 47% כדתיים, 27% כלא כל כך דתיים ו-18% כלא דתיים. נשים מגדירות עצמן דתיות יותר בהשוואה לגברים: מעל מחצית מהנשים (55%), מגדירות עצמן כדתיות לעומת 38% מהגברים.
- בקרב האוכלוסייה היהודית בגילי העבודה העיקריים (54-25): 93% מהגברים החילונים שייכים לכוח העבודה, 91% מהמסורתיים, 94% מהדתיים ו- 52% מהגברים החרדים. 88% מהנשים החילוניות, 80% מהמסורתיות, 83% מהדתיות ו- 61% מהנשים החרדיות שייכות לכוח העבודה.
- 88% מהיהודים מרוצים מחייהם: 96% מהחרדים, 91% מהדתיים, 86% מהמסורתיים ו- 87% מהחילונים. 82% מהערבים מרוצים מחייהם.
- 68% מהאוכלוסייה היהודית משתמשים באינטרנט: 80% מהחילונים, 64% מהמסורתיים, 66% מהדתיים ו- 32% מהחרדים. 35% מהאוכלוסייה הערבית משתמשים באינטרנט.
כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הסקר החברתי הוא סקר שנתי שוטף, המספק מידע על תנאי החיים של האוכלוסייה הבוגרת בישראל ורווחתה בתחומי חיים רבים ומגוונים: דיור, רכב, בריאות, השכלה, שימוש במחשב, תעסוקה, נופש, קשר עם בני משפחה וחברים, חשיפה לעבריינות, פעילות התנדבותית, מצב כלכלי. הסקר נערך על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים ינואר-דצמבר 2009. במסגרתו רואיינו כ-7,500 איש בני 20 ומעלה מכל רחבי הארץ, המייצגים כ- 4.7 מיליון איש בגילים אלה. בסקר החברתי בשנת 2009, במסגרת הנושא המתחלף, נבחן נושא דתיות ומסורת בהרחבה. להלן לקט נתונים ראשון בנושא זה.
הסקר מאפשר קבלת מידע בנושאים שונים, לפי מידת הדתיות של האוכלוסייה הבוגרת בישראל, ליהודים ולבני דתות אחרות.
הנדגמים היהודים נשאלו, "האם אתה רואה עצמך כ: 1.חרדי 2.דתי 3. מסורתי דתי 4. מסורתי לא כל כך דתי 5. לא דתי,. חילוני."
הנדגמים הלא יהודים נשאלו," האם אתה רואה את עצמך כ: 1. דתי מאוד 2. דתי 3. לא כל כך דתי 4. לא דתי."
שאלון הסקר החברתי 2009
מאפיינים דמוגרפים וחברתיים-כלכליים של אוכלוסיית ישראל לפי מידת הדתיות
- בשנת 2009, 80% מכלל אוכלוסיית ישראל בני 20 ומעלה הגדירו עצמם יהודים, 13% מוסלמים, 3% נוצרים (ערבים ולא ערבים), והיתר דרוזים, חסרי דת או אתיאיסטים.
- בקרב האוכלוסייה היהודית 8% הגדירו את עצמם כחרדים, 12% כדתיים, 13% כמסורתיים דתיים, 25% כמסורתיים לא כל כך דתיים ו-42% כחילונים.
- בקרב האוכלוסייה הערבית, 8% הגדירו את עצמם כדתיים מאוד, 47% כדתיים, 27% כלא כל כך דתיים ו-18% כלא דתיים.
מידת הדתיות לפי מין
בקרב האוכלוסייה היהודית, אין הבדלים בולטים במידת הדתיות בין גברים לנשים. לעומת זאת, בקרב האוכלוסייה הערבית, נשים מגדירות עצמן כדתיות יותר מאשר גברים: 11% מהנשים מגדירות את עצמן כ"דתיות מאוד", לעומת 6% מהגברים. מעל מחצית מנשים (55%), מגדירות עצמן כ"דתיות" לעומת 38% מהגברים. 34% מהנשים הגדירו עצמן "לא כל כך דתית" או "לא דתית", בהשוואה למעל מחצית (55%) מהגברים הערבים.
מידת הדתיות לפי גיל
בקרב האוכלוסייה היהודית, שיעור החרדים גבוה יותר בקרב הצעירים: בגילים 29-20 שיעור המגדירים עצמם חרדים, עומד על 14%, בהשוואה לשיעור של 2% בלבד המגדירים עצמם חרדים מבני ה- 65 ומעלה. שיעור המגדירים עצמם דתיים ומסורתיים דתיים דומה בין קבוצות הגיל. 38% מבני 29-20 הגדירו עצמם חילוניים, לעומת 43% מבני 65 ומעלה.
לעומת זאת, בקרב הערבים, מידת הדתיות רבה יותר בקרב המבוגרים: חלקם היחסי של הדתיים עומד על 87% בגיל 65 ומעלה, לעומת 44% בגילים 29-20.
יבשת מוצא[1] של יהודים
60% מהיהודים בני 20 ומעלה, נולדו בארץ, ו- 40% נולדו בחו"ל. 58% מהחילונים ומהמסורתיים, 61% מהדתיים ו- 82% מהחרדים הם ילידי הארץ.
36% מהיהודים החילונים הם ממוצא אירופה-אמריקה (לא כולל עולי ברה"מ משנת 1990 ואילך), 23% הם ילידי ברית המועצות שעלו משנת 1990 ואילך, 23% הם ילידי ישראל מדור שני לפחות, וכחמישית (19%) הם ממוצא אסיה-אפריקה. בקרב החרדים, 40% הם ילידי ישראל דור שני לפחות, 29% ממוצא אירופה-אמריקה ו- 29% ממוצא אסיה אפריקה.
מעל מחצית מהמסורתיים והדתיים (54% ו- 49% בהתאמה) הם ממוצא אסיה-אפריקה. 27% מהדתיים ו- 19% מהמסורתיים, הם ממוצא אירופה-אמריקה.
מספר הילדים מתחת לגיל 18 במשק הבית
באוכלוסייה היהודית, 59% גרים במשקי בית ללא ילדים מתחת לגיל 18, 29% במשקי בית עם ילד אחד או שנים, 9% במשקי בית עם שלושה או ארבעה ילדים ו- 3% גרים במשקי בית עם חמישה ילדים או יותר. 28% מהחרדים גרים במשקי הבית שאין בהם ילדים, לעומת 50% מהדתיים ו-65% מהחילונים. חלקם היחסי של החרדים שגרים במשקי בית שיש בהם 5 או יותר ילדים, גבוה פי 9 מהנתון בכלל האוכלוסייה היהודית ( 22%, לעומת 2.4% בהתאמה).
כשליש (33%) מהערבים מתגוררים במשקי בית ללא ילדים. אחוז דומה (33%) מתגוררים במשקי בית עם ילד אחד או שניים, כרבע מתגוררים במשקי בית עם 3-4 ילדים ו-9% במשקי בית עם 5 ילדים או יותר.
הכנסה ממוצעת לנפש במשק הבית (ברוטו לחודש)[2]
באוכלוסייה היהודית, 36% חיים במשקי בית בהם ההכנסה הממוצעת לנפש היא עד 2,000 ₪, 28% במשקי בית בהם ההכנסה הממוצעת לנפש היא בין 2,001 ₪ ל-4,000 ₪, ו-32% חיים במשקי בית בהם ההכנסה הממוצעת לנפש היא 4,000 ₪ ומעלה.
78% מהחרדים חיים במשקי בית בהם הכנסה ממוצעת לנפש היא עד 2,000 ₪, לעומת 48% בקרב הדתיים, 37% בקרב המסורתיים ו- 24% בקרב החילונים.
בקרב האוכלוסייה הערבית, 80% חיים במשקי בית בהם ההכנסה הממוצעת לנפש היא עד 2,000 ₪, 16% ההכנסה לנפש היא בין 2,001 ₪ ל-4,000 ₪, ו-4% חיים במשקי בית בהם ההכנסה לנפש היא 4,000 ₪ ומעלה.
שייכות לכוח העבודה לפי מידת הדתיות, בקרב בני 54-25
באוכלוסייה היהודית בגילאי העבודה העיקריים (54-25) 88% מהגברים שייכים לכוח העבודה: 93% מהגברים החילונים שייכים לכוח העבודה, 91% מהמסורתיים, 94% מהדתיים ו- 52% מהגברים החרדים. בקרב הנשים, 73% מהן שייכות לכוח העבודה: 88% מהנשים החילוניות, 80% מהמסורתיות, 83% מהדתיות ו- 61% מהנשים החרדיות שייכות לכוח העבודה.
באוכלוסייה הערבית בגילאי העבודה העיקריים (54-25), 84% מהגברים שייכים לכוח העבודה: 75% מהגברים הדתיים מאד והדתיים ו- 89% מהגברים שאינם דתיים. 30% מהנשים הערביות בגיל 54-25, שייכות לכוח העבודה: 25% מהנשים הדתיות מאד והדתיות ו- 39% מהנשים שאינן דתיות.
תעסוקה של בני זוג נשואים, בני 25-54[3]
באוכלוסייה היהודית, אצל 61% מהנשואים, שני בני הזוג עובדים, אצל 28% מהנשואים עובד רק אחד מבני הזוג, בדרך כלל הגבר הוא שעובד (66%), ואצל 6% מהנשואים שני בני הזוג אינם עובדים. בקרב החילוניים, 71% מהזוגות הנשואים שני בני הזוג עובדים, 22% מהזוגות הנשואים עובד אחד מבני הזוג, ב- 75% מהמקרים עובד הגבר. בקרב האוכלוסייה החרדית, 19% מהנשואים שני בני הזוג עובדים, אצל 54% עובד אחד מבני הזוג ובדרך כלל האישה היא זו שעובדת (60%). שני בני הזוג אינם עובדים בקרב כרבע (25%) מהחרדים.
באוכלוסייה הערבית, בקרב 20% מהנשואים הערבים שני בני הזוג עובדים. מעל מחצית מהנשואים (58%) עובד רק אחד מבני הזוג, לרוב הגבר הוא זה שעובד (94%). בקרב 20% מהנשואים שני בני הזוג אינם עובדים.
שימוש במחשב ובאינטרנט[4]
72% מהאוכלוסייה היהודית משתמשים במחשב: 82% מהחילונים, 68% מהמסורתיים, 69% מהדתיים וכמחצית (50%) מהחרדים. 68% מהאוכלוסייה היהודית משתמשים באינטרנט: 80% מהחילונים, 64% מהמסורתיים, כשני שלישים (66%) מהדתיים וכשליש (32%) מהחרדים.
43% מהאוכלוסייה הערבית משתמשים במחשב: 51% מהערבים שאינם דתיים, לעומת 36% מהדתיים מאד והדתיים. 35% מהערבים משתמשים באינטרנט: 45% מאלו שאינם דתיים ו- 27% מהדתיים מאד והדתיים.
התנדבות[5]
19% מהאוכלוסייה היהודית עוסקים בפעילות התנדבותית: 40% מהחרדים, 31% מהדתיים, 14% מהמסורתיים ו- 16% מהחילונים.
באוכלוסייה הערבית, 6% עוסקים בפעילות התנדבותית.
שביעות רצון מהחיים, מהמצב הכלכלי וציפיות לעתיד
88% מהיהודים מרוצים מחייהם: 96% מהחרדים, 91% מהדתיים, 86% מהמסורתיים ו- 87% מהחילונים. 54% מהיהודים מעריכים שבשנים הקרובות חייהם יהיו טובים יותר: 67% מהחרדים, 60% מהדתיים, 51% מהמסורתיים ו- 52% מהחילונים. 59% מהיהודים מרוצים ממצבם הכלכלי: 63% מהחרדים, 66% מהדתיים, 57% מהמסורתיים ו- 58% מהחילונים. 46% מהיהודים מעריכים שבשנים הקרובות מצבם הכלכלי יהיה טוב יותר. 27% הרגישו בדידות לעיתים קרובות או לפעמים: 13% מהחרדים, 25% מהדתיים, 31% מהמסורתיים ו- 26% מהחילונים.
82% מהערבים מרוצים מחייהם: 84% מהדתיים מאד והדתיים ו- 79% מאלו שאינם דתיים. 68% מהערבים מעריכים שבשנים הקרובות חייהם יהיו טובים יותר. 48% מהערבים מרוצים ממצבם הכלכלי: 53% מהדתיים מאד והדתיים ו- 42% מאלו שאינם דתיים. 55% מהערבים מעריכים שבשנים הקרובות מצבם הכלכלי יהיה טוב יותר: 50% מהדתיים מאד והדתיים ו- 62% מאלו שאינם דתיים. 44% מהערבים הרגישו בדידות לעיתים קרובות או לפעמים: 40% מהדתיים מאד והדתיים ו- 49% מאלו שאינם דתיים.
[1] יבשת המוצא מבוססת על יבשת הלידה של הנדגם, או על ארץ לידת אביו במקרה שהנדגם יליד ישראל.
[2] הכנסה ממוצעת לנפש במשק הבית (ברוטו לחודש): ההכנסה הכוללת של משק הבית מכל המקורות, מחולקת במספר הנפשות.
[3] מבוסס על גיל המשתתפים בסקר ולא בני זוגם.
[4] השתמשו במחשב או באינטרנט בשלושת החודשים שקדמו למועד הסקר.
[5] התנדבות בשלושת החודשים שקדמו למועד הסקר.