מניפות סחף שוקעות

במקום ובזמן אחר כתבתי על הנזקים הסביבתיים שגורמים סכרים. עכשיו מסתבר כי יש נזק משמעותי נוסף : מניפות הסחף של נהרות סכורים שוקעות.

שני שליש ממניפות הסחף (להלן מניפות) החשובות והגדולות בעולם מהוות משכן לחצי מיליארד אנשים, מחקר חדש מראה כי המניפות מצויות בין סדן עליית הימים לפטיש השקיעה. צילומי לווין מראים כי : 85% מ שטחי 33 המניפות הגדולות "חוו" שיטפונות קיצוניים בעשור האחרון, שיטפונות ששטפו 260אלף קמ"ר.

על פי מאמר ב-Nature Geoscience, מס' המניפות הפגועות יעלה ב 50% במידה ומפלס הימים יעלה בתנאי שנויים מתונים באקלים, כלומר התחממות מתונה. הנפגעים העיקריים יהיו שטחים מאוכלסים בצפיפות ע"י איכרים באסיה, אמריקה, איי האוקיאנוס השקט, אפריקה וחלקים מאירופה יפגעו גם אזורים עירוניים שממוקמים במניפות.

המניפות הנתונות לסכנה הגבוהה יותר הן : מניפות הנהר הצהוב, הינגצה ונהר הפנינים בסין, מניפת הנילוס במצריים, מניפת הצ'אופריה בתאילנד ומניפת הרון בצרפת.
אחריהן באות מניפות הגנגס בבנגלדש, האירדאוה בבורמה, המקונג בוויאטנם, הפו באיטליה והמיסיסיפי בארה"ב.

לדעת החוקרים : פעילות אנושית בעיקר בחצי המאה האחרונה גרמה למניפות רבות לשקוע. ללא התערבות אנושית אוספות המניפות סחף שמגיע במימי הנהרות, סחף שמתפזר ומרבד את שטחי המניפות, אבל, כאשר במעלה הזרם מוקמים סכרים... עוצרים הסכרים את הסחף, במקום להתפזר ולרבד שכבות קרקע פורייה... מתאסף הסחף מאחורי הסכרים.

פעילות טקטונית מתמשכת גורמת לשקיעה של מניפות, שאיבת מים משטחי מניפה גורמת לשקיעה נוספת, כאשר נוסף לכך מתקיימת פעילות כרייה והוצעת חומר משטחי המניפה (הפקת גז ונפט ) נוצר חסר גדול בחומר ושקיעה נוספת.

כאשר מוסיפים לכך את עליית מפלס הימים, את השחתת המחסומים הטבעיים כמו חגורות מנגרוב ושוניות אלמוגים מסתבר כי האיום על קיומן של המניפות ועל קיומם של החיים בסביבה הלחה גובר ומתעצם.

מחקרים עכשוויים מראים כי ההתחממות העולמית תגרום לעלית פני המים בכמטר, עליה שתגרום להצפות איים נמוכים אבל גם להצפות שטחי חוף באירופה (המתקדמת) כמו גם בארה"ב ובשטחים נוספים ב"עולם המערבי".
ארצות מפותחות יוכלו לשאת את הנטל הכלכלי של הכנות לנזקי ההתחממות: בצרפת בונים קירות הגנה מפני הצפות ומסתבר כי אחרי זמן קצר ה"מגינים" מאבדים את יעילותם ןלכן מרחיקים בתים ותשתיות מחופים ומעמקים שיוצפו. פעילות דומה מתבצעת כבר מאות שנים בהולנד ועכשיו גם בארצות אחרות.

אצלנו … בליה של מצוק הכורכר תתעצם ותתגבר בגלל עלית מפלס המים…לכולם ברור כי בנגלדש ודומותיה אינן מסוגלות לעמוד במשימות דומות, לכולם גם ברור כי האשמה/האחריות (בחלקה הגדול) מוטלת על הארצות התעשייתיות, לכן גם ברורה חובתן של ארצות המערב לעשות למען מניעת נזקי אקלים בארצות מתפתחות.
מניעת נזקי אקלים כלומר העתקת תושבים במקרה הצורך, בנית סכרים ואמצעים למניעת הצפות, הספקת מי-שתייה (במקומות בהם יש המלחת בארות), הספקת אמצעי מחייה למי שניפגע - "פליטי אקלים".
בכנס ארצות שהיו מושבות בריטיות (קומונוולת') נדרשו האנגלים לעזרה בסך 300 מיליארד דולרים מעריכים את עלות הצעדים לצורך "מיגון" ארצות מתפתחות מנזקי ההתחממות בכמה טריליוני דולרים.

מאחר וגם אם יוחלט מחר להפסיק את פליטת גזי החממה לאלתר, עד שייווצר איזון אקלימי/טבעי ההתחממות תימשך ונזקיה יתגברו, לכן על המתכנסים בקופנהגן מוטלת החובה לקבל החלטות שיפחיתו את הפליטות אבל יותר מכך עליהם להקציב סכומים (אסטרונומיים) עבור מיגון, פיצוי ועזרה לארצות מתפתחות.