קולו של הספקן – האם אלוהים גוסס? / מייקל שרמר

פחות ופחות אנשים בעולם רואים את עצמם דתיים והאתאיזם הפך לגורם לגיטימי. יוצאת הדופן היחידה - ישראל

מתחילת המאה ה-20, על אף עלייתו של החינוך החילוני להמונים ופעפוע הידע המדעי אל התרבות העממית, התחזיות על מותה של האלוהות לא התממשו. בכמה מקרים, כמו למשל בארה"ב, הדתיוּת אפילו התגברה. אבל היחס בין דתיים לחילוניים משתנה. ב-2013 ערכה קרן בֶּרטֶלְסְמַן הגרמנית סקר במסגרת הפרויקט שלה לניטור הדת (Religion Monitor) בהשתתפות 14,000 בני אדם ב-13 מדינות (גרמניה, צרפת, שוודיה, ספרד, שווייץ, תורכיה, ישראל, קנדה, ברזיל, הודו, דרום קוריאה, בריטניה וארה"ב). הסקר מצא קבלה ציבורית רחבת היקף של רעיון הפרדת הדת מן המדינה וירידה בדתיות במהלך השנים ובגילאים צעירים.

אפילו באמריקה הדתית מאוד הסכימו רק 25% עם הטענה ש"רק פוליטיקאים המאמינים באלוהים מתאימים לכהונה במשרה ציבורית" [גם בישראל שיעור המסכימים עמד על 25%*] ו-28% הסכימו לטענה ש"למנהיגים דתיים צריכה להיות השפעה על החלטות הממשלה" [21% בישראל]. בכל המדינות האחרות התקבלו שיעורים נמוכים יותר (ספרד במקום האחרון עם 8% ו-13% וגרמניה באמצע הרשימה עם 10% ו-21%, בהתאמה). יותר מכך, ברוב המדינות שנסקרו נמצאה ירידה בדתיות לאורך השנים, בייחוד בקרב הנוער. בספרד למשל, 85% מן הנשאלים מעל גיל 45 השיבו שהם דתיים מאוד או במידה מתונה, אך רק 58% מן הנשאלים מתחת לגיל 29 השיבו כך. [ישראל היא המדינה היחידה בסקר שבה שיעור הדתיות עולה עם הגיל.] באופן כללי באירופה, רק 30% עד 50% השיבו שהדת ממלאת תפקיד חשוב בחייהם. [עורכי הסקר ייחדו מקום נפרד לישראל שהתוצאות בה חרגו במידה ניכרת מן המגמות בשאר המדינות.]

באותו הנושא באתר הידען:

• מחקר: האתאיסטים יותר חכמים מהמאמינים
• האם נמצאה הדרך להפסיק את האמונה באלוהים?
• האזרחים במערב הופכים יותר חילונים

מה עומד מאחורי הירידה הזאת? אחד הגורמים היא ההתפשטות הדרמתית של הדמוקרטיה ברחבי העולם במהלך חצי המאה האחרונה. רוב הנשאלים, ללא הבדל באמונתם הדתית, הסכימו שדמוקרטיה היא צורת ממשל טובה. אחד המאפיינים של דמוקרטיה הוא ההפרדה בין דתיות לחילוניות מפני שבמדינות פלורליסטיות מבחינה דתית איש אינו יכול לבקש לעצמו מעמד חוקי מיוחד על סמך אמונתו הדתית. שיעורי ההשכלה הגבוהים יותר ומערכות החינוך הרחבות יותר במדינות הדמוקרטיות מגבירים את הסובלנות לאמונתם של אחרים. סובלנות זו, בתורה, מחלישה את מעמד העל שהיה לדתות בעבר ומערערת על "האמת המוחלטת" של דת אחת לעומת האחרות.

גורם נוסף הוא פתיחת הגבולות הכלכליים, כפי שקרה באיחוד האירופי. הדבר ביטל את משחק-סכום-אפס שהתנהל בין השבטים הדתיים והחליף אותו במסחר פיננסי שסכומו אינו אפס. סחר חופשי וחלוקת עבודה הם המנועים החזקים ביותר בהיסטוריה ליציאת שפע. וכך מסכמים זאת עורכי סקר הדת, על סמך הנתונים שאספו: "רווחה חברתית-כלכלית נוצרת בדרך כלל כשהמשמעות החברתית של הדת בחברה פוחתת וכשמספר האנשים המבססים את אורח חייהם על נורמות וחוקים דתיים יורד." מהן הסיבות לכך? אחד התפקידים החברתיים של הדת הוא לעזור לעניים, ולכן, כשהעוני במדינה פוחת (וכפי שקורה בשוודיה, ובמדינות אירופאיות אחרות, כשתכניות סוציאליות של הממשלה מסייעות לעניים), פוחתת גם הדתיות. ברוב המדינות מעמדות הביניים צומחים מגיל הנוער ומעלה והדבר עשוי להסביר את הערכת הסקר על פיה "כמעט בכל המדינות שנסקרו (למעט ישראל), נמצאה ירידה במרכזיותה של הדת ובמשמעותה בחיי היום-יום עם הירידה בגיל. הצעירים בדרך כלל דתיים פחות."

ועם כל זאת, מחברי הדוח מזהירים את הקוראים שלא להגיע למסקנה של ניטְשֶה שאלוהים מת: "משמעות הדבר אינה שהדתיות וההתנהגות הדתית נעלמה או תיעלם לגמרי מחיי האנשים: בין 40% ל-80% מאזרחי אירופה אוחזים לפחות במידה בינונית של אמונה דתית על פי מדד מרכזיות הדת." ועם זאת, אי אפשר לטעות במגמה העולה מנתונים סטטיסטיים אחרים המצוינים בסקר. שיעור ניכר מן האנשים הגדירו את עצמם כ"לא דתיים או לא מאוד דתיים", ובארה"ב שיעורם דומה לזה שעלה במחקרים אחרים (כ-31%). [בישראל השיעור הוא 68%, הגבוה ביותר מחוץ לאירופה.]

למשל, סקר שערך מכון המחקר פְּיוּ ב-2012 מצא שפלח האוכלוסייה הגדֵל בקצב המהיר ביותר באמריקה בהקשר זה הוא של "אנשי הלא" (אנשים שלא ייחסו לעצמם שיוך דתי) – 20% (ו-32% בקרב מבוגרים צעירים מגיל 40). הקבוצה הזאת נחלקת לאתאיסטים ואגנוסטיקנים (6%) ולבלתי משויכים (14%). והמספרים המוחלטים מדהימים: אם בארה"ב יש 240 מיליון מבוגרים (מעל גיל 18), הרי שיש בה 48 מיליון "אנשי לא", 14.4 מיליון אתאיסטים ואגנוסטיקנים ו-33.6 מיליון בלתי משויכים. וזהו גוש הצבעה רב עוצמה.

*כל ההערות בסוגריים מרובעים הן של עורכי סיינטיפיק אמריקן ישראל.

קישור לסקר המלא אפשר למצוא כאן: לחצו כאן לקישור לדוח המלא

על המחבר

מייקל שרמר הוא המו"ל של כתב העת Skeptic (.(www.skeptic.com ספרו האחרון, "המוח המאמין" יצא לאחרונה לאור בכריכה רכה. עקבו אחריו בטוויטר: @michaelshermer

הכתבה פורסמה באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל