לקראת שנת הלימודים החדשה, מוסד שורש מפרסם את הדו"ח "מערכת החינוך של ישראל: גליון הערכה", הכולל דפים נבחרים מתוך מדריך שורש 2017 מאת פרופ' דן בן-דוד שייצא לאור בקרוב.
מדריך שורש, שנכתב על ידי פרופ' דן בן-דוד, מתמקד השנה בחינוך בישראל והשפעתו הכלכלית-חברתית. כמו בעבר, מדריך שורש כולל תרשים אחד בעמוד וניתוח מלווה קצר. לקראת תחילתה של שנת הלימודים החדשה, מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי מפרסם דפים נבחרים מתוך המדריך המספקים מעין גליון הערכה למערכת החינוך בארץ. בין הממצאים העיקריים של מוסד שורש:
ישראל פוטרת 23% מתלמידיה מהשתתפות במבחנים הבינלאומיים, לעומת פחות מ-5% במדינות אחרות (עמ' 36) כך שגם תוצאותיה החלשות מוטות כלפי מעלה.
חל שיפור יחסי ברמת החינוך בישראל במהלך שני העשורים האחרונים (עמ' 38, 40), ובכל זאת,
- ישראל נמצאת קרוב לתחתית העולם המפותח (עמ' 39);
- תלמידי כיתה ח' עונים נכון רק על כמחצית מהשאלות במתמטיקה (עמ' 41);
- התלמידים החלשים ביותר בישראל הם החלשים ביותר בעולם המפותח (עמ' 43);
- התלמידים החזקים ביותר נמצאים בשליש התחתון של העולם המפותח (עמ' 46).
איום על הדמוקרטיה: קיים קשר חיובי חזק בין שיעור התלמידים בעלי רמות מיומנות והשכלה שהן נמוכות מדי להתמודדות במשק מודרני ושיעור התלמידים שאינם מבינים את השורשים האמיתיים לבעיותיהם, או את מידת הישימות של פתרונות פופוליסטיים שחלק מהפוליטיקאים מציעים (עמ' 44-45).
הכיתות צפופות מאוד – אך יש מספיק מורים בארץ (עמ' 48). מספר המורים המלמדים כבר כיום בבתי הספר בארץ מספיק על מנת להקטין באופן משמעותי את גודל הכיתות. בעיית הצפיפות בכיתות קשורה לאופן ניצולם של המורים בישראל.
ילדים בישראל לומדים הרבה יותר ימים ושעות בשנה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות – אך משיגים תוצאות נמוכות יותר (עמ' 49-50).
שכרם החודשי של המורים נמוך – אך משום שהם עובדים הרבה פחות שעות, שכרם השעתי גבוה בהרבה מממוצע ה-OECD (עמ' 51-52).
ההוצאה הציבוריות לחינוך יסודי דומה לממוצע של ה-OECD בעוד שההוצאה הציבורית לחינוך על-יסודי נמוכה יחסית (עמ' 58-59).
ההוצאה הציבורית על חינוך על-יסודי פרטי (בתי ספר חרדיים מהווים חלק גדול מהמוסדות המוגדרים כפרטיים) היא הגבוהה ב-OECD, בעוד ההוצאה הציבורית על חינוך על-יסודי ציבורי היא הנמוכה ב-OECD.