בעימות הצטייר ניי בתור איש שמכבד את יריבו גם אם אינו מסכים עמו. נוצרים רבים, בהם בריאתנים, הגיבו על ההופעה באמירה: "העימות הוא ההוכחה לכך שאפשר להיות חלוקים בדעותינו ועדיין לנהל ויכוח תרבותי, מכובד ומכבד". זה בדיוק הדבר שלו מתנגדים ריצ'רד דוקינס וג'רי קוין.
לאחר שעתיים וחצי מתישות של עימות נשאלו ביל ניי וקן האם שאלה זהה: "מה יגרום לך לשנות את דעתך?"
http://www.youtube.com/watch?v=5X5liH-hM80&feature=youtu.be
קן האם ענה תשובה פשוטה: "אני נוצרי. האמת נמצאת בתנ"ך ודבר לא יגרום לי לשנות את דעתי." לעומתו ענה ביל ניי: "ראיות. אשנה דעתי אם יהיו ראיות לכך שכל השכבות הגאולוגיות הצטברו במשך 6,000 שנה ולא יותר; אם יהיו ראיות לכך שההתרחקות בין היבשות יכולה להידחס למשך זמן של 6,000 שנה; אם יהיו ראיות לכך שההתרחקות של מיליארדי-מיליארדים של קילומטרים בין הכוכבים והגלקסיות, יכולה גם היא להידחס ולהיות מוסברת בפרק הזמן המזערי של 6,000 שנה." כך הצליח ניי להראות כיצד מה שנתפס כחולשתו של המדע הוא דווקא מקור כוחו, ובה בעת גרם ליריבו לעימות להציג עצמו כאדם קיצוני שבמו פיו הודה שדבר לא יוכל לשנות את דעתו. כפי שכבר דיווחנו, סקרים און-ליין - גם באתר נוצרי - הצביעו על נצחון חד משמעי של ניי.
אבל המצביעים בסקרים אלה אינם נבחרים באופן מדעי, וסקרים אלה אינם מייצגים את דעת הקהל. אם כך, אפשר להתבסס על ידיעות באתרים של מדענים ושל בריאתנים כאחד. כאן מצטיירת מגמה ברורה: גם חלק מהמדענים שהסתייגו מהעימות בטענה שהוא ייתן לגיטימציה לבריאתנות, סברו אחרי העימות שביל ניי עשה שירות להפצת המסר המדעי.
http://www.livescience.com/43127-nye-creationism-debate-response.html
לעומת זאת, יש אתרים בריאתנים שהודיעו על קיום הארוע אך נמנעו מלהתייחס אליו לאחר שהתקיים. גם זה אומר משהו.
נאמר ש"בעימותים כאלה אף אחד לא מנצח". אך השתתפותו של ניי בעימות לא נועדה לשכנע את המשוכנעים אלא לפנות לאלה שיושבים על הגדר, להבהיר להם מהי המתודה המדעית ואולי לגרום להם להיפתח לנושא. מיקומו של העימות – מוזיאון הבריאה בקנטקי, בלב הדרום הדתי בארצות הברית - היה נקודת מפתח בהגעה לאזנם ואולי ללבם של מיליוני נוצרים שלא היו מוכנים לשמוע אף מדען מדבר על מדע, בטענה שהוא אתאיסט ומוטה מראש נגד התאוריות הדתיות. אבל את ביל ניי, שמוכר להם בתור איש תקשורת ומנחה טלוויזיוני, הם היו מוכנים לשמוע, מה גם שהגיע כאורח למגרשם הביתי.
בעימות הצטייר ניי בתור איש שמכבד את יריבו גם אם אינו מסכים עמו. נוצרים רבים, בהם בריאתנים, הגיבו על ההופעה באמירה: "העימות הוא ההוכחה לכך שאפשר להיות חלוקים בדעותינו ועדיין לנהל ויכוח תרבותי, מכובד ומכבד". זה בדיוק הדבר שלו מתנגדים ריצ'רד דוקינס וג'רי קוין. לטענתם אין כאן עימות בין דעות שוות ערך זו לזו, אלא עימות בין עובדות לבין טענות כזב, ועצם העמידה של נציג המדע על במה אחת לצד נציג של הבריאתנות, מקנה לדוברי הבריאתנות לגיטימציה - ולו רק למראית עין. הם כמובן צודקים, אך כאן, לרוע המזל, לא העובדות חשובות אלא הפסיכולוגיה: לדוברי המדע אין לגיטימציה בחלקים נרחבים בדרום ארצות הברית, והגעתו של ניי לעימות היא בבחינת דריסת רגל במעוזי הדת השמרנית, מבחינה זו, מה שהשיג ניי מהווה פריצת דרך חסרת תקדים בחינוך המדעי בארצות הברית. יש לזכור שבטנסי ובלואיזיאנה קיימים חוקים שמאפשרים ללמד טענות דתיות בשיעורי מדע וב-13 מדינות אחרות עומדים חוקים דומים בפני אישור בבתי המחוקקים. מאות אלפי תלמידים באלפי בתי ספר ברחבי ארצות הברית לומדים – לא רק בטנסי ובלואיזיאנה, ולא בשיעורי דת אלא בשיעורי מדע! - שדינוזאורים חיו עם בני אדם, שכדור הארץ בן 6,000 שנה, שכל המינים נבראו כפי שהם כיום, שהאבולוציה היא שקר אתאיסטי, שההתחממות הגלובלית היא קונספירציה של ארגוני איכות הסביבה ושל תעשייני אנרגיה ירוקה, שכל המאובנים ניתנים להסבר בריאתני ושכל מילה בתנ"ך היא אמת כפשוטה.
http://www.slate.com/articles/health_and_science/science/2014/01/creationism_in_public_schools_mapped_where_tax_money_supports_alternatives.html
ספריהם של דוקינס וקוין הם בבחינת "סדין אדום" לגבי קהלי היעד הנבערים האלה. הם משליכים מעליהם בבוז ספרי מדע פופולרי מתוך הנחה שספרים אלה נובעים מאידיאולוגיה אתאיסטית. באזורים אלה בארצות הברית למדע אין יחסי ציבור כלל, ולכן שם יש חשיבות גדולה יותר לא לשאלה "מה להגיד?" אלא בעיקר לשאלה "איך להגיע בכלל למצב שבו מישהו שם יטרח להקשיב לך?"
לנישה הזו, ל"טרה אינקוגניטה" הזו, נכנס הסגנון המאופק והמכבד של ביל ניי, סגנון שאפשר לו לשאת דברים בפני קהלים נוצריים שעד כה לא נחשפו אל המדע. יש לציין שהסגנון הזה לא הפריע לניי לקרוע לגזרים את הטענות של יריבו, קן האם. ואולי חשוב מכך, ניי לא יצר הנגדה בין דת ומדע אלא דיבר על המדע כעל שליחות שכל אמריקאי יכול להזדהות עמה. כאן נכנס הגורם הכל-אמריקאי: ביל ניי דיבר על עצמו כעל פטריוט אמריקאי, הדגיש שחינוך מדעי קריטי לסיכוייה של אמריקה להתחרות מול מדינות שבהן המדע והטכנולוגיה זוכים לתשתיות ולכוח אדם מיומן בשיעורים הולכים וגדלים, וטען ברגש עד כמה חשובה התחרותיות המדעית לעתידה של ארצות הברית. זה מסר שגם אוונגליסט קנאי ממדינות הדרום יכול להתחבר אליו. כך מיצב עצמו ניי כדובר בשם האינטרסים של האומה כולה. כך התאפשר לרבים, כולל מראיינו של ניי ב-MSNBC, לורנס או'דונל,
http://www.youtube.com/watch?v=D8fPLitlcr8
להגדיר את העימות כפריצת דרך ביחסי הציבור של המדע, בעיקר באזורים שבהם נתפס המדע מראש ככפירה אתאיסטית.
בשורה התחתונה, לא מדובר כאן רק על ניצחון של ניי בעימות שמראש היה "לא כוחות"; מדובר כאן על נצחון ביחסי ציבור של החינוך המדעי בארצות הברית.
ראו גם: מגיש קוסמוס, ניל דה-גראס טייסון עוקץ את הבריאתנים במחוגה