בלוג: האמנם רק "סמנטיקה" ?

מדוע כשכותבים מאמר מדעי חייבים להיות מדויקים במינוחים

הערה חשובה: המאמר המקורי למאמר זה יועד לדוברי עברית, להעיר להם על הטעויות בשפה. אפשר לדלג עליו בתרגומים לאנגלית ולערבית.

"חתול מעונן" ?

הדמיון ה"פונטי" בין סמ-נטיקה ושם אולי אינו מקרי, ואולי זו הסיבה שלפעמים אני "מואשם" בסמנטיקה? איני בלשן דגול וגם לא פילוסוף, אבל הכשרתי בזואולוגיה/אקולוגיה מחייבת אותי לשימוש בשמות ובמושגים מדויקים ונכונים, שכן, מטרתה של שפה היא תקשורת, כלומר העברת מסרים בין דוברי השפה, כדי שהמסרים יהיו ברורים, נהירים, מובנים וללא שגיאות נקבעו/התפתחו כללי שפה. אחד הכללים הוא שימוש נכון בשמות, שמות ומושגים מכל ענף שהוא ניקבעים כדי להגדיר ו"לסמן" את נשוא המלל, כדי שלמדברים המחליפים ביניהם מידע, יהיה בסיס משותף להבנת המידע.

כך במדעים מדויקים (פחות או יותר) וכך גם בזואולוגיה, בוטניקה וכו',. כאשר כותבים / מדברים, משתמשים במושגים או שמות שאינם מדויקים מתקבל מלל שפירושו שונה מכוונת ה"יוצר" או לסירוגין שאינו מובן נכון ע"י הקוראים / המאזינים, במילים אחרות : מידע שגוי...

במקום אחר כבר כתבתי על הבלבול הרב שגורמים תרגומים ופירושים שאינם נאמנים לשמות המדעיים הנכונים ועל שגיאות שהתקבעו בגלל תירגומים חפשיים (מטעים) של שמות חיות ועופות ומושגים מעולם הטבע. בתקשורת (הכתובה והמדוברת) השגיאות ממשיכות ומתעצמות. בין ה"מגיבים" (זן תיקשורתי חדש) הדברים מבולבלים, לפיכך אני ניזקק למס' הארות והערות.

כאשר באתר (Ynet) מתפרסמת רשימה מעניינת על האגבה, צמח שמקורו במרכז אמריקה, בלווי תמונה של אלוואה, צמח שמקורו באפריקה, זו שגיאה גסה. הרי אפשר אחרת, כאן (הידען) התפרסמה אותה(כתבה( יומים קודם לכן, א.ב.) בלווי תמונה נכונה. דַ‏בּ‏וּ‏רים (ד פתוחה), זו בורות (שכן בערבית דַ‏בּ‏וּ‏ר = בעברית צרעה).

כאשר שוב ושוב בכל מקום מחליפים אייל בצבי, נמר בטיגריס, שפן בארנבת, עיט בנשר וכך הלאה, אלו הן שגיאות גסות, כאשר ברשימה "מדעית" מבלבל הכותב בין : מין, סוג, זן וגזע, תוך ניסיון לסווג חיות או צמחים, מתקבל מידע שגוי!

תארו לעצמכם צופה שמספר לזואולוג כי ראה ביער בהודו נמר טורף תאו, הזואולוג יגיב כי "זו תצפית מענינת, מיוחדת ונדירה שכן התאו שוקל פי עשרים מהנמר", אלא שאז יתברר כי ל"נמר" היו פסים.... כלומר היה זה טיגריס שטרף... זו רק סמנטיקה ? או פשוט שגיאה? בטיולים באפריקה אחרי שהמדריך (הישראלי) הבטיח למטיילים לחפש נמר, מפצירים המטיילים בנהג (המקומי) למצוא את ה"טיגריס"... כאשר הנהג אומר למטילים כי אין טיגריס באפריקה, הם באים בטענות למדריך... כאשר בספר מדעי-פופולארי מתייחסת המתרגמת ל "שפן-סלעים-מגוון" שחי בהרי האלפים... זו שגיאה גסה, שכן באלפים אין שפנים... אין! ואין זה משנה כי במקור כתוב מ ר מ י ט ה, המתרגמת תירגמה והקורא התמים קורא ו "לומד",

כאשר במקומות שונים מתיחסים ל: ים-סוף, הים-האדום ומפרץ-אילת, כאילו הם אחד, זו פשוט בורות.

כאשר באתר הרישמי של "המשרד להגנת הסביבה" מתפרסמת תמונה של צבעוני הנגב... והכיתוב.... ט ו ל י פ... ? זו רק סמנטיקה? כאשר שדרן מפורסם מספר בהתרגשות איך ראה את " במבי" בערבה, (במבי הוא שם פרטי שניתן לעופר איילים) ובלי להתבלבל מציג תמונה של צבי... זו פשוט בורות. כאשר רבים ממשוררנו ומתרגמינו שוגים, טועים, מטעים ומחליפים שושן... בוורד (מה לעשות... לשושן א י ן חוחים), הרי שלמרות "חופש המשורר" זו שגיאה גסה.

בכוונה הבאתי את תמונת "נמר העננים", כדי להראות כי גם הפרסומים בלעז אינם נקיים משגיאות... צילומי החתול שלמעלה גרמו להתרגשות רבה בתקשורת המדע-הפופולרי, החתול היפהפה בתמונה משויך למש' החתוליים לסוג חתולים שמו המדעי (בתרגום חפשי לעברית) "חתול חדש מעונן" Neofelis nebulosa חתול מוצק ו"קומפקטי", גדול בשליש מחתול בית ( כ 8 ק'ג) ויחודו... בנדירותו ובכתמים דמויי העננים בהם הוא מתקשט.

כדי להבין את גודל הבילבול, הסבר קצר: משפחת החתוליים מחולקת לשני סוגים (וכמה יוצאים מכלל זה), רוב הגדולים ששואגים שייכים לסוג פנתר, רוב הקטנים שמיללים שייכים לסוג פליס.

ה"תגלית" החדשה שויכה ל סוג פליס, מהיותו מיוחד ונדיר קיבל לשמו את התוספת חדש. עכשיו רק נותר לתמוהה איך הגיעו הכותבים והמפרסמים למיניהם (כולל "מביני ענין" ) לקרוא לו נמר? מתוך בורות, שגיאה, חוסר תשומת לב ? או אולי פשוט מרצון למשוך תשומת לב? כך או כך נוצרה/התקבלה שגיאה שקהל הקוראים /מאזינים מקבל כ "תורה מסיני", וחבל שכך !

במקום ובהקשר אחר כתבתי: "כשאני שומע (לפעמים קורא) את שפת ה"רחוב", גורמת העילגות לצרימת אזניים, כאשר צעירים מסרסים את השפה - פשוט מבורות, ובעקבותיהם, מתוך רצון "להיות בעניינים", קריינים, עיתונאים, אנשי ציבור ואחרים מאמצים את המושגים המסורסים, הופכים אותם לרישמיים, ונותנים להם "הילה חוקית" - התוצאה... שפה עילגת מכוערת ובילתי מובנת. ההצדקה המקובלת לעיוותים ולשטויות היא "סלנג" אז יואילו המצדיקים ויבינו : "סלנג" הוא תוצאה של בורות. סלננג מתפתח במקום בו יש לדוברים צורך להביע דבר וחוסר ידיעה איך להביעו,

מצב כזה מוגדר בכל שפה שהיא כ... בורות, בורות משמשת גורם ראשי ועיקרי ליצירת שפה עילגת, עילגות שברבות הימים מוגדרת כ "סלנג", לפני שהשפה העיברית תוצף בבורות עילגת ונלעגת נכון יהיה לעצור את הסחף."

חזרה לטבע, כדי שהקוראים, המאזינים והצופים יבינו נכון את המלל, חשוב, חיוני, כי השמות והמושגים יהיו נכונים ומדויקים, גם אם זו רק... "סמנטיקה", הרי כאשר השמות והמושגים אינם מדויוקים ונכונים, התוצאה תהיה תוכן שגוי, מוטעה ומטעה, ועל כך כבר נאמר "החיים והמוות ביד הלשון".

ושוב ל"תעלת-הימים" הקשר אינו ישיר, אבל קיים, שכן באמצעות "גילגולי-לשון" מנסים יזמים מגלומנים לשכנע ולדחוף ל"פיתוח" תיפלצת סביבתית שאת נזקיה החברתיים, כלכליים, סביבתיים, ניתן לחזות.