הידען - Hayadan

חסרונות ההפקה של נפט מפצלי-שמן

דר. משה נחמני ·

Summary: ריסוק הידראולי, שהוא התהליך באמצעותו מפיקים דלק מפצלי-שמן, מחייב שימוש במיליוני ליטרים של מים, חול ותערובת כימיקלים על-מנת לפרק את הסלע העשיר בחומרים אורגנייםולהפיק ממנו גז טבעי לאור הויכוח על שאלת כריית פצלי השמן בחבל עדולם, כדאי לקרוא את הידיעה הבאה שהגיעה מאוניברסיטת סינסינטי. המהומות המתחוללות במדינות מפיקות נפט מעוררות דאגה גם במדינות אחרות בשל עליית מחירי הדלק הנובעת מהן. בינתיים, קיימת תעשייה ההולכת ומתפתחת המבטיחה לספק מקומות עבודה חדשים…

ריסוק הידראולי, שהוא התהליך באמצעותו מפיקים דלק מפצלי-שמן, מחייב שימוש במיליוני ליטרים של מים, חול ותערובת כימיקלים על-מנת לפרק את הסלע העשיר בחומרים אורגנייםולהפיק ממנו גז טבעי

לאור הויכוח על שאלת כריית פצלי השמן בחבל עדולם, כדאי לקרוא את הידיעה הבאה שהגיעה מאוניברסיטת סינסינטי. המהומות המתחוללות במדינות מפיקות נפט מעוררות דאגה גם במדינות אחרות בשל עליית מחירי הדלק הנובעת מהן. בינתיים, קיימת תעשייה ההולכת ומתפתחת המבטיחה לספק מקומות עבודה חדשים ונגישות למקורות אנרגיה זולים יותר על אדמת ארה"ב – אולם, בתעשייה זו כרוכה גם מחלוקת רצינית.

דבורה קיטנר, דוקטורנטית לגיאוגרפיה מאוניברסיטת סינסינטי, מציגה בהרצאה חדשה שלה בכנס השנתי של האגודה האמריקאית של הגיאוגרפים את הנושא של "התנהלותה המזניחה של תעשיית הנפט בפנסילבניה".

ריסוק הידראולי, שהוא התהליך באמצעותו מפיקים דלק מפצלי-שמן, מחייב שימוש במיליוני ליטרים של מים, חול ותערובת כימיקלים על-מנת לפרק את הסלע העשיר בחומרים אורגניים (הידוע גם בשמות " פִּצְלֵי-שֶׁמֶן", "פִּצְלֵי-נֵפְט" ו"חַרְסִית צִפְחָתִית") ולהפיק ממנו גז טבעי. המחקר שלה התמקד בתעשיית הזיקוק במדינת פנסילבניה לאור שפע הגז הטבעי המצוי בה. העיר פיטסבורג הוציאה עתה מחוץ לחוק את שיטת הריסוק ההידראולי בגבולותיה, כפי שעשו זאת הערים בופאלו וניו-יורק, זאת כתוצאה מהחשש בדבר כימיקלים שידלפו ויזהמו את מי-התהום, את הבארות ואת שאר מקורות המים.

המשרד לאיכות הסביבה בארה"ב עורך כעת מחקר נוסף אודות הקשר שבין ריסוק הידראולי לבין מי-שתייה ומי-תהום לאחר שהקונגרס הביע חשש לגביי ההשפעה השלילית האפשרית של השיטה על איכות המים ובריאות הציבור. החוקרת השתתפה בשימוע שניהל המשרד לאיכות הסביבה בארה"ב וכן היא ראיינה אנשי-מקצוע בתעשיית הריסוק ההידראולי. היא מציינת כי מיליארדי דולרים, שמקורם מהמגזר המקומי והבינלאומי, כבר הושקעו בתעשייה זו.

התערובת הכימית המשמשת בתהליך זה היא, למעשה, יחסית קטנה. התערובת מורכבת מתשעים וחמישה אחוזים של מים, כמעט חמישה אחוזים של חול והיתר כימיקלים, שלדבריה של החוקרת חלק מהם ידועים כרעילים ומסרטנים. כתוצאה מכך נולדה הרתיעה של קהילות תושבים המוכרת כ"לא בחצר האחורית שלי", העלולות להיתקל בתעשייה זו בשטחן. המים המתקבלים לאחר הקידוח מליחים ביותר והם נוטים להוות כר עשיר להתפתחות חיידקים, ויש חשש אפשרי לזיהומם במתכות כבדות, מציינת החוקרת. בנוסף, קיימת השאלה כיצד להיפטר באופן ראוי ממיליוני ליטרים של מים מזוהמים, וכן גם חשש בנוגע להובלתם בכבישים צדדיים כפריים ופתלתלים.

על סמך המחקר שלה, מציינת המדענית כי רבים בתעשייה זו "מתאמצים להיות אחראיים מבחינה סביבתית, תוך שהם מתוסכלים מחברות שאינן עושות כן." מוסיפה ואומרת החוקרת: "אני סבורה כי המחקר המתבצע ע"י המשרד לאיכות הסביבה בארה"ב יהיה מועיל באמת והתעשייה – שלא מתלהבת במיוחד מתקינה וחקיקה חדשה – פועלת יחד עם המשרד בנוגע לסוגיה." המחקר שלה הוביל אותה להשתתף בשימוע פומבי שבו ניתנה ההזדמנות לכמאה איש המייצגים את הציבור להביע את עמדתם בנוגע לנושאים שהמשרד צריך לבדוק בסוגיה זו. הבדיקה של המשרד מתוכננת להסתיים בשנת 2012 ותכלול את השאלה כיצד יש לטפל במיליוני ליטרים של מים מזוהמים המתקבלים בתהליך.

הידיעה על המחקר