האמנם מלכה אדומה?

מחקר משווה על האבולוציה של מינים רבים הראה כי האבולוציה אינה רצה כדי להישאר במקום, אלא קופצת למרחקים ונחה לסירוגין במקרים רבים

יש מי שהשווה את האבולוציה ל"מלכה האדומה" מסיפורי "עליסה בארץ הפלאות", כאשר הרעיון הוא ש"כדי להישאר במקום יש לרוץ כל הזמן", או בהמחשה לאבולוציה של המינים: כדי להיות מותאמים לתנאים משתנים, כדי להישאר כשירים להישרדות בסביבה הטבעית, יש להתפתח ברציפות.

ההשוואה וההנחה כי מינים מתפתחים ברציפות תוך תהליך איטי אך מתמיד, הביא לעולם המדע העוסק באבולוציה את המושג "המלכה האדומה". למרות וויכוחים וחילוקי דעות בין גישות שונות, על רוב החוקרים מקובלת הגישה כי האבולוציה מתרחשת בצעדים קטנים לאורך זמן ממושך. כלומר המינים חייבים להמשיך ולהתפתח כדי להישאר מותאמים לבית גידולם, התפתחות והתאמה ע'י "עירוב גנטי" באמצעות הברירה/ בחירה הזוויגית.

להתפתח או להיכחד, כמו "המלכה האדומה".
מי שמתנגד לגישת "המלכה האדומה" טוען כי : המסקנה המתקבלת מגישה זאת היא כי כל המינים במשפחה מסוימת יתפתחו במהירות ובקצב שווים, בדיקות בשטח מראות כי לא תמיד קיים מצב זה.

מחקר חדש מנסה לאשש או לסתור את הגישה המקובלת, החוקרים : מרק פגל Mark Pagel וציוותו מאונ' רדינג University of Reading באנגליה, מפרסמים את ממצאיהם ב "נייצ'ר" (.Nature) החוקרים בדקו ארבעה דגמים של התמיינות כדי לראות איזה דגם ייתן את ההסבר היותר טוב, אחד מהדגמים הנבדקים היה "המלכה האדומה". נבדקו מאה קבוצות בממלכות הצמחים והחיות, ביניהם מינים כמו : דבורי-עץ, צבים, שועלים, ורדים ואחרים.

נבדקו אורכי "ענפי האבולוציה" ‪)‬בכמה זמן נוצרו שינויים) באלפי מינים בניסיון להעריך את אורך הזמנים בין (אירועי) ההתמיינות. כשהושוו ארבעת הדגמים להיסטורית ההתפחות (אבולוציה) תאמה גישת "המלכה האדומה" (רק) ל-8% מענפי המשפחות, קרוב ל 80% מה"ענפים" הנבדקים תאמו לדגם בו נוצרו מינים חדשים בעקבות "ארוע(ים) אבולוציוני(ים) יחודי(ים) ונדיר(ים)", כדברי החוקרים "נראה כי המלכה האדומה אינה רצה כדי להישאר במקום, אלא קופצת למרחקים ונחה לסירוגין". לדברי פגל "התמיינות נוצרת כ"תאונות משמחות" , אירועים סביבתיים נדירים כמו התרוממות הרים, שינויי אקלים, הם הגורמים למינים להתמיין, החוקר ממשיך וטוען כי "אולי זו טעות לחשוב כי מה שגורם להתמיינות היא הברירה הטבעית"?

פגל ממשיך ומקווה כי "שינוי גישה יעזור לפענח תעלומות בהתמיינות ".

מייק בנטון Mike Benton, פלאואנטולוג מאונ' בריסטול, טוען כי למרות ההתנגדויות, יש סיכוי כי בעקבות הפרסום תופנה תשומת הלב מ"התחרות בין המינים וההשפעה על מינים בודדים להתפתחות קבוצות של מינים". ביולוגים אבולוציוניים יבחנו את השיטות ואת הגישות בהן עבדו החוקרים ויבדקו את הנתונים כדי להשוותם לגישה המסורתית/המקובלת. בהתחשב בכך שרוב העוסקים בנושא למדו והפנימו את הגישה הדרוויניסטית התומכת ב"עיקרון המלכה האדומה", ברור שפרסום מסקנות המחקר יעוררו סערה.