חלק ראשון מתוך סקירת תשע טכנולוגיות הנמצאות כבר כיום בפיתוח וניסוי ואשר יביאו אותנו למאדים ויאפשרו לנו להציל את מארק וואטני
לכוכב הלכת מאדים יש מקום מרכזי בדמיון ובתרבות מזה אלפי שנים. הקדמונים התפעלו מצבעו האדום ומבהירותו העולה ויורדת במחזורים במשך השנים.
תצפיות ראשונות מטלסקופים הובילו להשערה לפיה כוכב הלכת מכוסה בתעלות המשמש את תושביו לתעבורה ולמסחר. ב"מלחמת העולמות" מציב ה.ג. וולס את תרבות המאדים הזוממת לכבוש את כדור הארץ. בשנת 1938 הכניס אורסון וולס לפניקה את המאזינים שחשבו שהם מאזינים למשדר חדשות ולא לתסכית רדיו על פי ספרו של ה.ג. וולס.
הסיפור האמיתי של בני האדם ומאדים קצת יותר פרוזאי ולא פחות מרתק. הטלסקופים הראשונים שהופנו לעבר הנקודה האדומה בשמים, ראו דיסקה מעורפלת ומנומרת כתוצאה מטכנולוגית הטלסקופים של אז והדבר הוביל לאותן הזיות על תעלות. רק לפני 50 שנה, התקבל התצלום הראשון מחללית שחלפה על פני מאדים. כעת לאחר עשורים של מחקר על כוכב הלכת עצמו, התמונה המתבהרת היא של עולם שהכיל פעם מאגרי מים פתוחים, מרכיב חיוני לחיים.
הקסם של מאדים לא עומעם, אפילו בעידן האינטרנט. מתכנת בדימוס בשם אנדי ווייר (Weir) שאהב לכתוב פוסטים בבלוג שלו, פרסם סדרה אודות אסטרונאוטים של נאס"א הננטשים על מאדים. הפופולריות הובילה אותו להפוך את הסדרה לספר מצליח "המאדימאים" (The Martian) שגם עובדה לסרט שיצא לאקרנים באוקטובר 2015. בגרסה העברית לסרט בחרו משום מה שם שלא אומר כלום: "להציל את מארק וואטני".
"להציל את מארק וואטני" ממזג את הבדיון ואת העובדות אודות מאדים, והוא מבוסס על המחקרים של נאס"א ואחרים במאדים, והוא ממשיך את הקו לשנות השלושים של המאה הנוכחית, תקופה שבה אסטרונאוטים טסים באופן סדיר למאדים, חיים על פני השטח וחוקרים את כוכב הלכת. אף כי העלילה מתרחשת עשרים שנה בעתיד, נאס"א כבר מפתחת רבות מהטכנולוגיות המופיעות בסרט.
מתחם מגורים
על פני השטח של מאדים מבלה וואטני פרק זמן משמעותי בתוך מבנה המגורים habitation module -- the Hab –, הבית הרחוק מהבית. אסטרונאוטים עתידיים שינחתו על מאדים יזדקקו לבתים מהסוג הזה כדי שלא יצטרכו לבלות חודשים ושנים כשהם שרועים על הקרקע המאובקת בתוך חליפות חלל.
במרכז החלל ג'ונסון של נאס"א מתאמנים צוותים למשימות חלל ארוכות וממושכות במעין מתקן המדמה את התנאים הללו, המכונה Human Exploration Research Analog (HERA).
HERA מכיל סביבה מבודדת המתדמה את תנאי הטיסה לחלל העמוק. המתקן בן שתי הקומות מכיל רובעי מגורים, שטחי עבודה, מודול שירותים היגייני והדמיה של מנעל אוויר. בתוך המתקן הזה מבצעים המשתתפים בניסוי משימות מבצעיות, ממלאים את הדרוש לתפעול המתקנים ש"הביאו עימם" וחיים ביחד במשך14 יום (בקרוב הכוונה היא להעלות את משך השהות לשישים יום). הם מדמים משימות עתידיות בסביבה מבודדת. אסטרונאוטים השתמשו לאחרונה במתקן כדי לדמות את תחנת החלל ערב טיסתם לשם. מתקן מחקר זה מספק נתונים חשובים אודות הגורם האנושי, בריאות התנהגותית ואמצעים לשמירתה במטרה לסייע לנאס"א להבין כיצד לבצע משימות בחלל העמוק.
חוות צמחים
כיום יש לאסטרונאוטים בתחנת החלל שפע של מזון המגיע אליהן בחלליות המטען, בחלליות פרוגרס רוסיות, אירופיות, יפניות וכמובן החלליות הפרטיות הראשונות דראגון של SPACEX וסיגנוס של אורביטל. במאדים לא יוכלו האסטרונאוטים להסתמך על משימות אספקה מכדור הארץ. אפילו למשלוחי אקספרס ייקח תשעה חודשים לפחות כדי להגיע אליהם. כדי שבני אדם יוכלו לשרוד על מאדים, הם יצטרכו לדאוג למקור מתמשך של מזון – במילים אחרות, הם יידרשו לגדל אותו בעצמם.
משמאל: בסצנה מתוך הסרט "להציל את מארק וויטני, אוסף תפוחי אדמה שגידל בתוך מתקן המגורים. צילום: פוקס. מימין – האסטרונאוט (האמיתי) קיל לינדגרן קוטף חסה שגדלה בניסוי VEGGIE בתחנת החלל הבינלאומית.
בסרט הופך וואטני את ה-HAB לחווה המספקת את צרכי המזון שלו והופך את תפוח האדמה לצמח המאכל המאדימאי הראשון. כיום, במסלול נמוך סביב כדור הארץ, חסה היא הגידול הנפוץ ביותר בחלל. על סיפון תחנת החלל מותקן ניסוי VEGGIE שנועד לבחון מערכת לאספקת מזון טרי.
אורות בצבעים אדום כחול וירוק מסייעים לצמחים לגדול בתוך כריות – שקיות קטנות עם פני שטח פעילים המכילים מצע גידול ודשנים. הצמחים נועדו לקצירה על ידי האסטרונאוטים. בשנת 2014 השתמשו אסטרונאוטים במערכת כדי לגדל חסה רומית אדומה ורק לאחרונה הם קצרו וטעמו את הצמח הראשון שגודל בחלל. זהו צעד גדול לעבר חקלאות בחלל, ונאס"א מבקשת להרחיב את כמות וסוגי הצמחים שיסייעו לספק את צרכי התזונה של אסטרונאוטים עתידיים על מאדים.
הפרקים הבאים יתפרסמו בימים הקרובים
https://www.youtube.com/watch?v=bMUMPEv5gNA
עוד בנושא באתר הידען:
העתיד של העתיד - מושבות על מאדים לא מדע בדיוני
"הטיסה למאדים תצא מהירח"