מצפה הכוכבים וייז במצפה רמון יהיה אחד ממספר מצפים ברחבי העולם שיחוברו ברשת של נאס"א, יעקבו אחר האסטרואיד ובין היתר ינסו למצוא עדויות לרעידות על פניו
צילום ראשון של האסטרואיד 2012 DA14 שיחלוף בנקודה קרובה מאוד לכדור הארץ - למעשה רצף של שלוש תמונות שצולמו אתמול, 14 בפברואר 2013 ממצפה פולקס באוסטרליה: ניתן להבחין בתנועת האסטרואיד ברצף זה. (תודה ל-universe today)
מזה עידן ועידנים חש כדור הארץ רעידות מפגיעת אסטרואידים בכוכב הלכת שלנו. החל מהכחדת הדינוזאורים לפני 65 מיליון שנה ועד לקריסת היערות סביב טונגוסקה ב-1908, ממשיכים סלעי החלל להגיע. השבוע, יותר נכון הערב - יום שישי, 15 בפברואר בסביבות 21:30 בערב שעון ישראל עלול האסטרואיד שיחלוף בקרבה גדולה מאוד לכדור הארץ לחוש ברעידות. מחקר חדש של ריצ'ארד בינזל, פרופ' למדעים פלנטריים ב-MIT, מציע כי אסטרואידים קרובי ארץ רבים חשים רעד סייסמי כאשר הם חולפים ליד שדה המשיכה של כדור הארץ. "אנו עומדים להתבונן מקרוב ולחפש עדויות לפעילות סייסמית כאשר 2012 DA14 יתקרב מספיק כדי לחוות רעידות אדמה וההתראה שיש לנו מספיקה כדי לתכנן תצפיות. http://www.youtube.com/watch?v=GwidzVHvbGI וידאו של סיינסקאסט המדמה את התקרבות האסטרואיד 2012 DA14 בינזל החל בתחילה להשתעשע ברעיון של רעידות אסטרואידים לפני מספר שנים כאשר חקר מסתורין המשותף לכמה אסטרואידים קרובי ארץ. "כאשר האסטרואידים נעים בחלל צבעם הופך בהדרגה לאדום כהה. תופעה זו, המכונה - שידפון החלל נגרמת בשל חשיפה ארוכה לקרינה הקוסמית ולקרינת השמש. במשך עשרות שנים ידענו כי יש מספר אסטרואידים שנראים טריים ובהירים ולכן נראה שהם לא סובלים מהתופעה. כיצד בדיוק התחמקו האסטרואידים הבודדים הללו משידפון החלל? כדי לפתור את המסתורין חישבו בינזל ועמיתיו את מסלולי האסטרואוידים ומצאו גורם משותף: כולם התקרבו מאוד לכדור הארץ במיליון השנים האחרונות.
"אנו מאמינים כי הם עברו 'ניעור' בעת התקרבותם לכדור הארץ" אמר. "כוחות המשיכה במהלך ההתקרבויות הללו יכולה למתוח, לשקשק ולהטות את מומנט הכוח של האסטרואידים הללו ולגרום לחומר הכהה, השדוף שעל פני השטח להתהפך, ולחשוף את החומר הטרי שמתחתיו." "אין סולם ריכטר עבור אסטרואידים, במקום זאת, בינזל יעריך את עוצמת הרעידות ביחידות של תאוצה כבידתית או ג'י. 1 g הוא התאוצה הנגרמת בשל הכבידה על פני השטח של כדור הארץ. כלומר הכבידה שבה כדור הארץ מושך אותנו אליו. "האסטרואיד יחוש פעילות סייסמית בקנה מידה של מילי עד מיקרו ג'," אמר. "הדבר אולי לא נשמע הרבה אבל זכרו שמדובר בגופים קטנים. כוח המשיכה שלהם לא גדול מדי, כך שניעור קטן או משיכה קטנה משפיעים על חלקים גדולים מהאסטרואיד. מצפה המכ"ם גולדסטון של נאס"א, בקוטר 70 מטרים, יצפה ב- 2012 DA14. בינזל מדמיין מה היה אסטרונאוט המרחף ליד אסטרואיד כזה עשוי לראות": פני השטח מתנדנדים לאיטם או קופצים בכמה סנטימטרים. דברים אחרים שניתן לצפות להם הם פליטות של אבק מפני השטח של האסטרואיד שיוצרים מפולות עדינות על מדרונות המכתשים." במקרים נדירים, שבהם האסטרואידים לא מורכבים מסלע אחד אלא מערימה רופפת של סלעים, הם עשויים להתפרק במהלך התקרבות כזו ולהיווצר מחדש כאשר כדור הארץ נעלם במרחקים. היום, 15 בפברואר, 2012 DA14 יחצה ברווח שבין כדור הארץ ללויינים הגיאוסינכרונים המקיפים אותו - בעיקר לוויני תקשורת ומזג אוויר. בנקוד ההקרובה ביותר יחלוף הסלע החללי בגובה של 27.7 אלף קילומטר מעל הקרקע, מטרה טובה למכ"מים ולטלסקופים. לא ידוע על סיכון לפגיעה בלוויני התקשורת, החגים במסלול צר מאוד מעל קו המשווה. ד"ר ניק מוסקוביץ', בתר דוקטורנט ב-MIT, שעבד ביחד עם בינזל מתאם את התצפיות במצפים ברחבי העולם כדי לאתר את הצבע, מידת הסחרור, הצורה והחזר האור של האסטרואיד בהתקרבו. שינויים באחד מהפרמטרים הללו עשויים להיות סימן לרעידה. בין הטלסקופים המשתתפים במבצע לה פלמה שבאיים הקנריים, מצפי סיידינג ספרינג ופרת' באוסטרליה, הר ג'ון בניו זילנד, הר קנופוס בטנזניה, מצפה וייז במצפה רמון - ישראל, ומרכז קליי במסצ'וסטס. כמט כן יתכוונן מצפה המכ"ם גולדסטון על 2012 DA14. . נתוני המכ"ם יכולים לשמש ליצירת סרט תלת ממדי המראה את סלע החלל מכל הצדדים. גולדסטון עשוי להיות הראשון שילכוד ריעדת אסטרואיד בפעולה. "אנו בהיכון כדי ללמוד הרבה מהתצפיות" אומר בינזל. אתר עצמים קרובי ארץ של נאס"א/JPL לידיעה באתר נאס"א אם אתם יודעים על תצפיות חובבים ברחבי הארץ אתם מוזמנים להוסיף את המידע הזה בתגובות. להסבר כיצד לצפות באסטרואיד, בכתבה של ד"ר יגאל פת-אל ב-YNET