כמה זה באמת כואב??? האם נוכל למדוד כאב כמדידה אובייקטיבית

כאב היא תחושה מורכבת, רבת מימדים ותחושות. בדרך כלל אנחנו נדרשים לתאר זאת מילולית, למרות שכאב איננו תחושה מילולית

כאב. כאב בטן, כאב ראש, כאב שמביא חיים כמו צירי לידה, כאב של שפשוף, כוויה או עקיצה, או סתם כאב לב על משהו שחבל שקרה... מאד קשה להגדיר כאב. למרות שברור שכאב הוא אוניברסלי, אף פעם אי אפשר לדעת האם רמת הכאב שאדם אחד מתאר כ"בלתי נסבלת" זהה לסף הכאב של אדם אחר, שמוכן לסבול את אותה כמות כאב וקצת יותר.

אך יש לנו צורך בכאב, במדידה שלו ובידיעה עליו. גם למטרות ריפוי הכאב, וגם כדי להשתמש במסר החשוב שכאב משדר לנו - משהו איננו תקין ויש צורך לטפל בו. יש שימוש בכאב, מה שרק מדגיש את העובדה כי חייבים למדוד ולספר על הכאב למי שמטפל בנו, בין אם הוא רופא, פסיכולוג, או הורה מודאג לילד קטן. גם סתם לחלוק בכאבנו יכול לעזור. אז שיתוף בכאב הוא מצרך מבוקש, ובוודאי ששיתוף מדויק וברור יכול לעזור יותר.

אך איך נספר לאדם אחר על מכאובינו?

כאב היא תחושה מורכבת, רבת מימדים ותחושות. בדרך כלל אנחנו נדרשים לתאר זאת מילולית, למרות שכאב איננו תחושה מילולית - יש כאב רגשי וצער עמוק מהכלה, יש תחושות צריבה בעור או גירוי פנימי, ישנו כאב חולף ומהיר, שעד שמספיקים לתאר אותו הוא עובר (ופתאום מופיע שוב). לפעמים גם קשה לספר על כאב - כי קשה לדבר על כך, בגלל מגבלה שפתית, או כי לימדו אותנו "לחשוק שפתיים ולסבול". היינו שמחים לו הייתה לנו מדידה אובייקטיבית לכאב - מעבר לתיאור המילולי שלוקה בחסר.

במאמר שהתפרסם החודש נערכה סקירה על טכניקות הדמייה חדישות אשר עשויות לעזור להבין את רמת הכאב שאדם אחר חווה, בדרך אובייקטיבית ולא מילולית. זאת - באמצעות מדידת התהליכים המוחיים אשר אנשים חווים תוך כדי תחושת הכאב.

החוקרת מתארת שני איזורים אשר בדרך כלל מגיבים לכאב,כאשר נבדקים חווים זאת בתוך מכשיר הדמייה מגנטית. הראשון הוא התלמוס - איזור במרכז המוח אשר מרכז קלט חושי מכל הגוף, הן מידע שזורם מחוט השידרה והן מאיזורים אחרים, כמו המערכת הלימבית אשר קשורה לרגשות. האיזור המוחי השני הוא נרחב מאד, קליפת המוח הקדמית - שם מרוכז מידע חושי, קשב ותשומת לב, ופועלים באופן כללי כאשר אנו חושבים בצורה מורכבת.

כאשר שוכבים במכשיר ההדמייה ועוברים דרגות שונות של פגיעה כואבת, הרי שרמת הפעילות באיזורים אלו תלמד אותנו על עוצמת הכאב שאותו אדם חווה, גם ברמה האישית - כמה כואב לאותו אדם. מדידה של פעילות מוחית בזמן כאב ממושך או כרוני - תסייע להבין מה משמעות הכאב ועוצמתו לכל אדם. בנוסף - נוכל גם למדוד את הקשר בין האיזורים, כלומר לעמוד על המורכבות שמתרחשת בעת שידור המידע על הכאב, ומה מתרחש, בעצם, מאחורי הקלעים.

ללמוד על כאב ולתהות על קנקנו - אולי מצאנו דרך נוספת "לספר" ולשתף אחרים. ועצם הידיעה שישתתפו בכאבנו, לעיתים גם היא, מקלה.

המאמר וקישור אליו:

Tracey, I. (2011) Can neuroimaging studies identify pain endophenotypes in humans? Nature Reviews Neurology, 7
<< Introspection - מה קרה...