האם כדאי לשקול גידול צדפות למאכל במקום דגים שנמצאים בסכנת הכחדה, שיאפשרו להאכיל 9 מיליארד בני אדם?
רבות נכתב ונאמר על הקושי שהולך ומתגבר להאכיל את אוכלוסיית העולם שגדלה. אחד ממקורות המזון שעד לפני מספר שנים נחשב לעשיר ו"בלתי נדלה" היה הים, אלא שמתברר כי דייג פראי מדלדל את אוכלוסיית הדגים עד כדי כך שמינים שהיוו מרכיב מרכזי בסל המזון הולכים ונכחדים.
החלופה שתקל את הלחץ על אוכלוסיות הדגים בים הייתה אמורה להיות גידול תרבותי של דגים בכלובים בתוך הים. מתברר כי כאשר הכלובים קרובים לחוף נפגעת הסביבה הימית בגלל ריבוי חומרי המזון (נוטריינטים) ובגלל הפרשות. לעומת זאת, גידול במרחק רב מהחוף במים עמוקים אינו נקי מנזקים: דגים שבורחים משנים את המאזן הטבעי ומפיצים מחלות.
צדפות כמקור מזון
מקור נוסף שקיים בים ויכול להוות בסיס להספקת מזון הן אצות, אלא שעד 2011 אצות נאכלות רק כתוסף ולא מהוות מזון ממשי. בשנים האחרונות עולה ופורח גידול צדפות. צדפות תמיד היוו מזון לאניני טעם, מוצר יקר שמוגש כמתאבן ולא כמנה עיקרית. יש אמנם צדפות ענק שכל אחת יכולה להוות ארוחה שלמה, אבל אלה נדירות ואינן מצויות כגידול תרבותי.
הצדפה הנפוצה ביותר בגידול תרבותי היא "צדפת האוקיינוס השקט" (להלן צדפה; Pacific oyster, Crassostrea gigas). יותר ויותר חוות גידול מוקמות בכל חלקי העולם, עד כדי כך שיש מי שאומר כי "הצדפה תהווה את קלע הכסף שיפתור את בעיית הרעב בחלקים נרחבים באזורים בהם סובלים התושבים מתת-תזונה".
התומכים בענף אומרים כי "גידול צדפות מהווה את האפשרות העתידית הרצינית להאכלת אוכלוסייה אנושית שתגיע בקרוב ל-9 מיליארד".
בניגוד לזיהום הסביבתי שגורם גידול דגים, אין הצדפות גורמות לזיהום סביבתי. להיפך, הצדפות מסננות מזהמים מלאכותיים (וטבעיים), משקעים ופיטו-פלנקטון (phytoplankton) מעמודת המים, וכך מנקות את הסביבה הימית ומעלות את איכות המים. צדפה בוגרת אחת מסננת 200 ליטר מים כל יום.
חקלאות הצדפות מהווה את ענף המזון שגדל מהר יותר מכל ענף (חקלאי) אחר. נכון ל-2011 מעריכים את גידול האצות ב-100 מיליארד דולר, ענף שבשלושת העשורים האחרונים גדל ב-8 עד 10 אחוזים בשנה. גידול הצדפות נחשב לבר-קיימא מאחר שאין צורך בהאכלה. להיפך, הצדפות מוציאות מהמים את עודפי החנקן והצטברות חומרים אורגניים, ובכך מונעות התפתחות "פריחת" אצות מזיקות.
מקורה של הצדפה בחופי יפן, ובמשך השנים מגדלים אותה במקומות רבים בהם הצדפות המקומיות נפגעו ממחלות או מדייג-יתר. הצדפה עמידה בפני מחלות ומתפתחת במהירות, מה שעושה אותה מושלמת לגידול תרבותי בחוות גידול קיימות ולפיתוח חוות חדשות.
על פי ארגון המזון והחקלאות העולמי Food and Agriculture Organisation (FAO), יש נכון ל-2011 חוות לגידול צדפות ב: חופי ארצות דרום-אמריקה, ארה"ב, איי הבתולה, ברזיל, פיליפינים, מלזיה, רומניה, אוקראינה, סיישל, פיג'יגואם, פולינזיה, פאלאו, סמואה, וואנוטו וכן גם בישראל.
בשנים האחרונות מפתחים חוות גידול גם בחופי דרום ומערב אפריקה, זאת אחרי שחברת גידול זיהתה את האפשרויות ה"בלתי נדלות" לגידול באפריקה. מ-2 מיליון צדפות שנישלו ב-1970 עלתה התפוקה ל-8 מיליון בשנות התשעים, והתפוקה ממשיכה לעלות ועל אף זאת אינה מספקת את הביקוש.
ארגון המזון רואה בצדפה הגדולה והמזינה מרכיב נכבד באפשרות (חלקית) לפתרון מצב התת-תזונה בו נמצאים רבים מתושבי היבשת. זאת למרות ביקורת שנשמעת על "הכנסת צדפה זרה למערכת הסביבתית".
הצדפה מתקיימת וגדלה ברמות מליחות שונות ובמשרע טמפרטורה רחב, דבר שמאפשר לגדלה בכל האזורים המשוונים והממוזגים. ניתן להגיע לשליפת הצדפה כשישה חדשים אחרי ה"זריעה" באזורים ממוזגים, וככל שהטמפרטורה עולה התפתחותה מהירה יותר. ניתן לפתח חוות גידול במפרצים, ליד החופים וגם במים עמוקים.
גידול צדפות בקנה מידה הולך ומתרחב יאפשר למלא את מקומם של הדגים שמתדלדלים ובו בזמן יעלה את איכות המים.
הצד האפל: צדפות סופגות רעלים
עד כאן הכל נשמע ונראה מצוין. האמנם הצדפה תהווה את קלע-הכסף של בעיית המזון?
אליה וקוץ בה. קוץ גדול ורעיל, שכן הצדפה מסננת את המים, קולטת ומרכזת מתכות כבדות, רעלנים, משקעים וכל מרעין בישין. האם נכון לתכנן האכלת אוכלוסיות רחבות ואנשים רבים בייצור שסופג רעלים?
שאלות ותשובות
מדוע גידול דגים בכלובים אינו פתרון נקי?
כשהכלובים קרובים לחוף נפגעת הסביבה הימית בגלל ריבוי חומרי מזון והפרשות. גידול במים עמוקים הרחק מהחוף גם אינו נקי מנזקים, כי דגים שבורחים משנים את המאזן הטבעי ומפיצים מחלות.
כיצד גידול צדפות משפיע על הסביבה הימית?
הצדפות מסננות מהמים מזהמים, משקעים ופיטו-פלנקטון, ובכך מעלות את איכות המים. צדפה בוגרת אחת מסננת 200 ליטר מים ביום, ואין צורך להאכיל אותה.
באילו תנאים אפשר לגדל צדפות?
הצדפה מתקיימת ברמות מליחות שונות ובטווח טמפרטורות רחב, ולכן אפשר לגדלה באזורים משווניים וממוזגים. באזורים ממוזגים אפשר להגיע לשליפה כשישה חדשים אחרי ה"זריעה".
מהו החיסרון המרכזי בצדפות כמזון לאוכלוסיות רחבות?
הצדפה מסננת את המים וקולטת ומרכזת מתכות כבדות, רעלנים ומשקעים. לכן עולה השאלה אם נכון להאכיל אוכלוסיות רחבות בייצור שסופג רעלים.