חיפוש אחר אותות רדיו מציוויליזציות רחוקות עשוי להיות חסר תועלת. כך אומרים מדענים שנפגשו לאחרונה במכון הארוארד סמיתסוניאן הקובעים כי ייתכן שאנו הדור התבוני הראשון של הגלקסיה
חיפוש אחר אותות רדיו מציוויליזציות רחוקות עשוי להיות חסר תועלת. כך אומרים מדענים שנפגשו לאחרונה במכון הארווארד סמיתסוניאן. נקודת המבט הדומיננטית של האסטרונומים בסימפוזיון שעסק בעתיד החיים ביקום, היא שאם קיימים חיים אי שם בחוץ, קרוב לודאי שהיצורים המפותחים בהם יהיו חיידקים או יצורים אילמים אחרים.
הדוברים סקרו את הופעת החיים בכדור הארץ, ואת הצעדים הרבים, ובעלי הסיכויים הנמוכים שנדרש כדי ליצור תבונה כאן. אסטרונום הרדיו גריט ורשור, אמר כי הוא מאמין שהמחשבה כיום היא שישנה סבירות גבוהה לקיומם של חיים בחלל, אולי אפילו בשפע – אך הסבירות שהחיים הללו יולידו יצורים תבוניים ובעלי יכולת לתקשר איתנו – אינם גבוהים.
ורשור הציג את גרסתו לנוסחת דרייק, שפותחה ע"י האסטרונום פרנק דרייק ב-1960. נוסחה זו מספקת את הדרכים לחישוב מספרן של הציביליזציות התבוניות שהאנושות תוכל ליצור קשר עימן.
המשוואה משייכת את הסיכויים הללו לנדירות הכוכבים שיש להם כוכבי לכת באיזור החיים. היא כוללת גם את הקצב שבו החיי מתפתחים על כוכבי לכת אלה ובסופו של דבר מפתחים תבונה, טכנולוגיה ויכולות תקשורת בין כוכבית. לבסוף, היא מעריכה את משך החיים של ציוויליזציה כזו.
ורשור התייחס למשוואת דרייק וחישב כי יתכן שקיימת אולי רק עוד ציוויליזציה טכנולוגית שתוכל ליצור קשר עם האנושות בכל קבוצת הגלקסיות הכוללת את שביל החלב שלנו – מספר זניח שעשוי להסביר מדוע 30 שנות סריקה של השמים אחר אותות מיצורים תבוניים לא הניבו עדיין אף גילוי של ציוויליזציה כזו. "אינני אופטימי" אמר ורשור.
דימיטאר סאסלוב, פרופסור לאסטרופיסיקה בהרווארד ומנהל יוזמת מוצא החיים של הארוואד, הסכים עם ורשור כי החיים קרוב לודאי נפוצים ביקום. הוא אמר כי הוא מאמין שהחיים הם תופעה טבעית המתרחשת בכל כוכב לכת העונה על תנאים בסיסים מבחינת מרחק מהשמש שלו, גודל, הרכב אטמוספירה וכו'.
באשר לחיים תבוניים, תנו לזה זמן, אמר. אף כי יתרכן שקשה לחשוב על כך בדרך הזו, בגיל 14 מיליארד שנים לערך, היקום הוא די צעיר. היסודות הכבדים המרכיבים כוכבי לכת כמו כדור הארץ לא היו זמינים ביקום המוקדם. הם נוצרו בידי כוכבים בעת תהליך התפוצצותם. מספיק מחומרים אלה היו זמינים ליצירת כוכבי לכת סלעיים כמו כדור הארץ רק לפני 7-8 מיליארד שנה. כאשר מתחשבים בעובדה שנדרשו לחיים תבוניים להופיע על כדור הארץ כמעט 4 מיליארד שנה, יתכן שלא מפתיע שהתבונה היא עניין נדיר. "נדרש זמן רב להגיע לכך." אמר סאסלוב. "יתכן שאנו הדור הראשון בגלקסיה זו".
כמה חוקרים ציינו לשבח את שיגור טלסקופ החלל קפלר במארס האחרון. טלסקופ זה מיועד לחיפוש אחר כוכבי לכת דמויי כדור הארץ המקיפים כוכבים אחרים. כמה חברי סגל ממרכז הארוארד סמיתסוניאן לאסטרופיסיקה, לרבות סאסלוב, משמשים כחוקרים במשימת הטלסקופ.
סאסלוב אמר כי הוא מצפה להוספה מהירה של 350 כוכבי לכת סביב כוכבים אחרים. עד סוף הקיץ, אמר, יתכן שנמצא יותר מתריסר "סופר כדורי ארץ" – או כוכבי לכת החל מהגודל של כדור ארץ או פעמיים כדור הארץ, שסאסלוב מצפה כי יכילו תנאים יציבים המאפשרים לחיים להתפתח.
אם החיים התפחחו במקום אחר, אנדרו נול (Knoll) פרוסור להסטוריה של הטבע השתמש בלקחים מכדור הארץ כדי לקבל תחושה מה נדרש כדי לפתח תבונה. מתוך שלוש הקבוצות העיקריות של החיים – החיידקים, הארכיאה והאאוקריאוטים, רק האאוקריוטים התפתחו לכדי יצורים חיים מורכבים. ואפילו בין המספר הרב של היצורים האאוקריוטים, החיים המורכבים הופיעו רק בכמה מקומות – בעלי חיים, צמחים, פטריון, וכן אצות אדומות וחומות. נול אמר כי הוא מאמין שהתפתחות יכולת התנועה, רמות החמצן וטריפה, ביחד עם מערכת החיישנים המתוחכמת המתלווה אליהם, וכן פעילות מתואמת ולבסוף מוח – מספקים את הצעד הראשון לקראת תבונה.
"היה זה רק במהלך המאה האחרונה – פרק זמן זעיר בהשוואה להסטוריה של כדור הארץ – שהאנושות הצליחה לפתח את הטכנולוגיה שאיפשרה לה לקיים תקשורת מחוץ לכדור הארץ", אמר נול. ואף כי טלסקופ החלל קפלר עשוי לקדם את החיפוש אחר כוכבי לכת דמויי כדור הארץ, הוא לא יספר לנו אם יש שם חיים, או האם התקיימו בהם חיים בעבר.
עוד בנושא באתר הידען