במאי השנה, לאחר 13 שנים מתחת לאדמה, אוכלוסיות אדירות של ציקדות יעלו (וכבר עולות) אל פני השטח בדרום ארה"ב כדי להתרבות.
הטבע משופע בשעונים. השעון הנפוץ ביותר בשימוש הוא משך היום והלילה, אותה מחזוריות צפויה בת 24 שעות הנובעת מסיבוב כדור הארץ על צירו. מחזוריות זו מסייעת למינים השונים לקבוע את שעות הפעילות שלהם, למשל. במחזוריות זו משולבת מחזוריות שנתית של משך שעות האור המבוססת על סיבוב כדור הארץ סביב השמש - הימים מתארכים והלילות מתקצרים לקראת העונה החמה (קיץ) ולהיפך, הימים מתקצרים והלילות מתארכים לקראת העונה הקרה (חורף). התקצרות הימים מסייעת, למשל, למינים נודדים לקבוע את מועד עזיבתם וכן את מועד הרבייה של מינים באופן שיאפשר את בוא הצאצאים בעונת השפע - האביב. מחזורים נוספים הם של הגאות והשפל, של מחזוריות הירח, מחזוריות של טמפרטורה (לרוב משולב עם מחזור אחר) ועוד.
ישנם גם מחזורים מוזרים יותר כמו המחזור של הציקדה המחזורית בארה"ב. במאי השנה, לאחר 13 שנים מתחת לאדמה, אוכלוסיות אדירות של ציקדות יעלו (וכבר עולות) אל פני השטח בדרום ארה"ב כדי להתרבות. שירי החיזור ההמוניים שלהן עשויים להגיע לכדי 100 דציבלים (משהו כמו כביש ראשי סואן) והופכים את חייהם של תושבי המקום לרועשים במיוחד. עד יולי הן ימותו ודור חדש יתחיל את תהליך התבגרותו בן 13 השנים מתחת לאדמה.
רוב מיני הציקדות הם בעלי מחזוריות שנתית, וכאלה הם המינים הקיימים בישראל. אך בארה"ב, במקביל למינים השנתיים קיימים גם מספר מינים השומרים על מחזוריות של 13 ו-17 שנים. מאחר וקיימים מספר מינים במקומות שונים בארה"ב השומרים על מחזוריות שכזו, מידי כמה שנים עולה לפני השטח אחד מהם, כפי שקורה השנה. אחד המקומות הבודדים בהן קיימים שני מינים של ציקדות, אחד של 13 שנים והשני של 17 שנים חווה גם שנים של איחוד, אך אירוע נדיר זה יתרחש רק ב-2219. (אתר שעוקב אחרי מחזורי ציקדות בארה"ב).
ההסבר המקובל כיום למחזוריות משונה זו היא של ניצחון במרוץ החימוש טורף- נטרף. כאשר המחזוריות של מין נטרף היא שנתית, הטורף יתאים עצמו בקלות יחסית ויאמץ מחזוריות דומה. מין שיאמץ מחזוריות דו שנתית כופה על הטורף אחת משתי אפשרויות: מעבר למחזוריות דו שנתית או קיום במצב של שנת שפע ושנת חסר. מספרים ראשוניים גדולים כמו 13 ו-17 מקשים מאוד על טורף פוטנציאלי להתאים את עצמו למחזוריות הנטרף. כל מחזוריות מלבד 13 ו-17 תשאיר את הטורף ללא מזון שנים ארוכות ותביא להכחדתו.
אם כך, נותרו רק טורפים מזדמנים המהווים מכשול לציקדה ששהתה מתחת לאדמה 13 (או 17) שנים. עם מכשול זה מתמודדות הציקדות באמצעות מספריהן העצומים. המספרים כה גדולים עד כי המתיישבים הראשונים באזורים אלו חשבו כי מדובר בארבה. מאחר ואוכלוסיות שלמות צצות מהאדמה בבת אחת, אף טורף, מוכשר ככל שיהיה לא יצליח לפגוע ביציבות האוכלוסיה.
כיום ידועים מספר נכבד של גנים המשפיעים על שעונים ביולוגים, אך הגורם הגנטי אצל הציקדות טרם זוהה. מחקר מ-2009 הציב מודל מתמטי החוזה גורם גנטי שכזה.
ישנם מקרים מתועדים בהן השעון של האוכלוסייה השתבש וגרם לציקדות לעלות מוקדם מהצפוי, כפי שקרה ב-2009 כאשר אוכלוסייה עלתה ארבע שנים מוקדם מהצפוי. החוקרים חושבים כי חורף חם ויבש מהרגיל באותה שנה השפיע על הציקדות.