רכבת סינית לאילת ותעלת ימים עם ירדן, הערבה תהפוך למזבלה
קראתי בתקשורת כי מתממש הסכם עם הסינים לבנית מסילת הרכבת לאילת.
אין לי נסיון וידע בבנית תשתיות אבל ראיתי את פעילותם של הסינים באפריקה. בכל מיזם שבנו היתה מעורבת שחיתות ופרשיות שוחד וברוב המקרים התוצאה היא: כבישים ותשתיות שעד שמגיעים לסיום יש צורך לחזור ולתקן את ההתחלה. מיזמים שמתפרקים אחרי שנה ודורשים אחזקה מתמדת. סביבת אתרי העבודה ומחנות המגורים הפכו ל"מגולחים" ועירומים מכל סימן של חיים או טבע, במקום עצים, שיחים, מישורי עשב וצידי כבישים הפכו ל…. מזבלות.
ראוי ונכון שמקבלי ההחלטות ילמדו את תוצאות פעילות הסינים באפריקה ובהתאם ייצרו מנגנון שיפקח על פעילותם באופן הדוק כדי למנוע נזקים. אין ספק שיש צורך וחשיבות ברכבת שתחבר את אילת למרכז הארץ. באותה מידה ברור שהנחת המסילה חייבת להיעשות ללא פגיעה סביבתית ובצורה שתהיה בת-קיימא גם מהבחינה הכלכלית.
במסגרת הצעדים להפרטת נמל אילת יש שוב דחיפה ל"נמל תעלה": חפירת תעלה צמודה לגבול עם ירדן, באורך של כ-6 ק"מ שתשמש את מעגני הנמל המסחרי ותפנה את החופים לשימוש תיירותי. כדאי וראוי כי מי שמעלה תכנית שכזו יזכור כי: צמוד לגבול הירדני יש שדות חקלאות מפוארים של קיבוץ אילות, לידם נמצא אחד ממרכזי הצפרות החשובים בעולם, בקרבת החוף ישנו החוף הפראי היחידי באילת (עדיין). אבל כל אלה הן זוטות שכן ברור כי על-פניו התכנית היא "הגיונית ונכונה", כמו התכנית לבנית שדה תעופה מול תמנע.
הגיונית ונכונה אם מתעלמים מהעובדה כי מול חופי אילת במרחק יריקה יש נמל ימי בעקבה. כמו כן במרחק יבשתי של 10 ק"מ מאילת יש שדה תעופה בין לאומי בעל מסלול ארוך וטוב. אבל לא שדה התעופה ולא הנמל בעקבה יכולים להיות בשימוש משותף עם ישראל. לא ניתן להגיע להסכמים עם הירדנים על חלוקה בעלויות הפיתוח והשימוש בנמלים, כבישים ותשתיות אחרות, שכן הרי לצורך הסכמים כאלה יש צורך בשלום עם השכנים ואילו לנו אין הסכמי שלום עם השכנים ממזרח... האמנם?
מאחר שמקבלי ההחלטות שלנו כבר הבינו כי "אין" אפשרות לשתף פעולה במיזמי תשתית עם הירדנים, מנהיגים ויזמים הבינו כי אי אפשר להגיע לשימוש משותף בנמלי ים ואוויר. מעניין איך בדיוק חושב השר לפיתוח הנגב והגליל להקים "פיילוט" לתעלת הימים?
אבהיר כי מי שרואה סתירות וחוסר הגיון בכתוב צודק, אלא שכנראה שהגיונם של המנהיגים, מקבלי ההחלטות, היזמים ודומיהם שעוסקים בנושא אינו כמו שלי או שלנו. על פי הפרסומים שמקורם בלשכת השר: "הבנק העולמי סיים את סקר היתכנות ופרסם כי יש מקום להקים את ה"פילוט" שכן מיזם תעלת הימים יכול להיות כלכלי וסביבתי" האמנם?
מסתבר כי גם על פי הכתוב באתר של רשות המים: בגלל גודל המיזם והסכנות הסביבתיות שאינן ברורות ממליץ הבנק על "פיילוט". לידיעת השר, המלצה על "פיילוט" אינה סיום סקר היתכנות, ואינה סיכום חיובי שאומר כי המיזם יהיה כלכלי ולא יפגע בסביבה. (הבנת הנקרא?)
ראיתי את הפרסומים ה"משמחים" ומיהרתי לבדוק מה התוצאות של סקר ההיתכנות. למרות חיפוש מעמיק באתר הבנק העולמי לא מצאתי את התוצאות הסופיות של הסקר המדובר. אחרי ארבע שנים של סקרים ומחקרים ואחרי הוצאה של כ-20 מיליון דולר אין הבעת דעה חד-משמעית על היתכנותו של המיזם
(אולי יש, אלא שבסבך המסמכים אני לא הצלחתי למצוא דעה ברורה). יש פירוט עלויות, יש פירוט צריכה אנרגטית, פירוט כמויות המים שישאבו, שיותפלו ושיוזרמו לים המלח, ויש פירוט המרכיבים הכימיים של הנוזלים בשלבים השונים.
קראתי את ההודעה של הבנק על תחילת הסקר ופירוט מטרותיו. מצאתי התיחסות לצורך לסקור אתרים ארכאולוגיים שבתוואי המובל, כמו גם פיסקה שמאזכרת את הצורך לבדוק השלכות סביבתיות וחברתיות. יש גם התיחסות למחיר המיזם (כ-10מיליארד דולר) והנחה כי יש צורך בכ-20 שנים כדי להשלימו. מצאתי סקרי ביניים משנים קודמות, לא מצאתי סקר עדכני ותוצאות סופיות, ושוב לא ראיתי דעות על ההיתכנות הכלכלית או הסביבתית או החברתית .
המסמכים החדשים ביותר בנושא שמצאתי היו דיווח על פגישת השר שלום עם ראשי הבנק בחודש פברואר 2012 ופגישה משותפת ב-15 ביוני. באתר הבנק מפנים את מי שרוצה לקרוא את הדו"ח הסופי למסמכים מלפני חצי שנה. סקרים ומחקרים מעניינים וחשובים בנושאים רבים ושונים שהופקו מאז תחילת סקר ההיתכנות, ללא מסקנות סופיות וללא המלצות מעשיות. פניתי למשרדי השרים הרלוונטיים וביקשתי לראות ולו רק תמצית של המלצות הסקר. פניתי לדוא"ל שמופיע באתר שאמור לספק מידע [email protected] ולא קיבלתי את הדו"ח המבוקש.
האם סיכומי הסקר ההיתכנות והמלצותיו של הבנק העולמי למיזם "מובל השלום" מסוווגים או סודיים? מסתבר כי התשובה פשוטה הרבה יותר: פשוט מאוד הדו"ח טרם נכתב מאחר שהסקר לא הושלם .לבסוף מצאתי את ה"תשובה" באתר רשות המים בו מופיע הדו"ח "הסופי", שאינו סופי שכן אחרי ההסברים על רמות הפגיעה בכימיה של ים המלח בהתאם לכמויות המים שיוזרמו, מצויין במפורש כי יש צורך בבדיקות נוספות .
אין (לא ראיתי) התיחסות לפגיעה העתידית במפרץ אילת, (מעניין כי אין [או שלא מצאתי] מסמך מקביל באתר הבנק העולמי) בהתיחסות היחידה והמאוחרת ביותר שמצאתי של הבנק העולמי כתוב כי "מאומה לא הוחלט" "nothing is decided in this ambitious and controversial concept."
בהמשך חוזר ומדגיש מנהל הסקר כי "בגלל כובד הבעיה תומך הבנק בהמשך הבדיקה" יכולתי להמשיך לצטט ולתרגם אלא שבעקבות הפרסומים שמקורם במשרדו של השר שלום ואחרי שקראתי את המסמך, חשבתי שאולי איני מספיק טוב בהבנת הנקרא. לכן אני מזמין את הקוראים לקרוא את המסמך ולעזור לי להבין מאין שואב השר לפיתוח את הידיעה כי "הבנק העולמי אישר את ההיתכנות הסביבתית והכלכלית של המיזם"?
בין כל הסקרים נחבא גם המשפט כי כדאי לבדוק חלופות "including a Study of Alternatives". חיפשתי ומצאתי כי בעוד שהצוותים לסקרים השונים כוללים מומחים רבים הרי שבצוות החלופות יש מהנדס ירדני, פרופ' ישראלי לחקלאות, ובריטי שנחשב "מומחה" למזרח התיכון. כמובן שלא מצאתי המשך, כלומר אין דו"ח או מידע על בדיקת חלופות, זאת על אף שעל-פניו ברור לכל ואין ספק כי החלופה הנכונה מבחינת העלויות ומהבחינה הסביבתית היא: הובלת מים מהים התיכון. https://www.hayadan.org.il/1108093/ אלא שמסתבר כי בגלל חשש מהתערבות בין לאומית ב"עסקי המים" של ישראל, בגלל התנגדויות פוליטיות של השכנים, בגלל פוליטיקה מיסתורית שבינה ובין הגיון וכדאיות ממשית אין מאום, בקיצור בגלל פוליטיקה של מי שאינו רואה רחוק יותר מקצה אפו - סיום תפקידו - נדחית החלופה (ים תיכון ים המלח) ההגיונית על הסף ונבדקת רק החלופה היותר יקרה ומסוכנת.
כשכתבתי בעבר על תעלת הימים
טענתי שקולה של החברה להגנת הטבע אינו נשמע ונעניתי כי "אנחנו מחכים לנתונים ותוצאות סקרי היתכנות". עכשיו יש נתונים חלקיים ולכן יש לקוות כי הגופים הירוקים יעזרו עוז ויתערבו בתכנון המיזם כדי למנוע אסון.
אחרי הדברים ועל אף מה שנכתב, יתכן שבסופו של דבר, מחוסר ברירה, נכון יהיה לצאת למיזם משותף עם ירדן, שכן לחלופה הנכונה (מובל מהים התיכון) לא תהיה תמיכה בין לאומית ולכן גם לא יהיה מימון. בירדן "עושים קולות" של "נצא (לבד) לביצוע המובל במימון סעודי". מאחר שעל פי דו"ח הביניים כל המיזם יבנה על מורדות הרי אדום - בצד הירדני, יש להניח כי זה ינטרל את תכניות ה"פיתוח" בערבה, כלומר שוב הרע במיעוטו.
יתכן שהברירה הפחות רעה תהיה לצאת לביצוע משותף כדי למנוע מיזם שיהיה ללא פיקוח סביבתי ראוי, ואז יוכל השר שלום לרשום לעצמו חלק נכבד ביישום "מובל השלום" שיהיה הישג שהשפעותיו תהינה גדולות מייבוש החולה. הללויה?