חשיבותם של יערות וחורשים לסביבה ידועה ומוכרת, כאשר כיום בגלל ההתחממות העולמית מיחסים ליערות חשיבות רבה בגלל כושרם לספוג את גז החממה דו-תחמוצת-פחמן (להלן פחמן)
עד היום היה מקובל כי עצים צעירים מהווים "סופגים" טובים בהרבה מעצים בוגרים, הנחה שהיתה מבוססת על הצורך של עצים צעירים לגדול ולפתח ענפים נוספים, כאשר אחד מ"אבני הבניין הוא הפחמן. עד עכשיו היה מקובל כי יערות זקנים אינם קולטים פחמן, יתר על כך עצים זקנים שנובלים ונופלים משחררים פחמן וגורמים למאזן שלילי. צימוח עצים חדשים (במקומות בהם נפלו עצים זקנים) גורם לספיגת פחמן וכך מאזן את שווי המשקל, כלומר חורשים ויערות בוגרים נחשבו בעלי מחזור פחמן ניטרלי : קליטה ופליטה שווה, על פי דגם זה היה היחס לחשיבותם של היערות במדגמי האקלים.
בעשור האחרון היו "מלמולים" של אי הסכמה להנחה זו, "מלמולים" שהתגברו והביאו למיזמים ומחקרים בהם התברר כי גם יערות בהם עצים זקנים, סופגים ומאחסנים פחמן בעיקר בגלל המשך גידול, תוספת עצים צעירים וירידה בקצב ה"נשימה" של העצים הזקנים.
מאז 1990 נאספו נתונים מפורטים על "תנועת" הפחמן בעולם כולו, הנתונים הופצו בין חברי "פלוקסנט" FLUXNET רשת עולמית של מצפים בהם נימדדים ערכי הפחמן המשתנים ואדי מים בין הסביבה לאטמוספרה. חוקר בשם סבסטיאן לויסה Sebastiaan Luyssaer - מאוניברסיטת אנטוורפן (בלגיה), מיצה את הנתונים שנאספו ממצפים באזורים צפוניים וממוזגים בהם גדלים עצים בני 15 - 800 שנים, מסקנותיהם מתפרסמות בנייצ'ר:
- יערות וותיקים סופגים פחמן
- יערות באזורים צפוניים וממוזגים מהווים כ 15% מהיערות בעולם, סופגים כ 1.3 ג'יגטון פחמן בשנה, כמות השווה ל 10% מהספיגה העולמית, עד כה שויכה כמות זו לגורמים אחרים.
בתגובה לנתונים אומרת סוזן יוסטין, אקולוגית צמחים מאונ' קליפורניה: "כדי לדעת גילו של עץ סופרים את טבעותיו, טבעות שמסמלות הפיכת פחמן מהאטמוספירה לריקמה חיה, בשנה נתונה יתכן כי מותו של עץ ישחרר פחמן, אבל לאורך זמן כל גידול משמעותו ספיגת פחמן" "אם עץ מגיע לשווי משקל/ניטרליות בגיל 400 איך יתכן שיש עצים בני אלף שנה? שכן בהגיעו לנטרליות חייב העץ למות." עד כאן דברי יוסטין.
כדי לקבל תמונה בהירה וברורה יש צורך במחקרים ובדיקות אבל: מסתבר כי יערות בוגרים ממשיכים לספוג פחמן במידה גדולה ממה שהיה מקובל, עובדה שהופכת יערות בוגרים לגורם חשוב בסילוק הפחמן מהאטמוספרה, לכן בכל דגם אקלימי יש להביאם בחשבון. אם עד היום הייתה מגמה של : בכל מקום שעוקרים או כורתים עצים יש לנטוע עצים אחרי במקומם הרי שממסקנות המחקר הנ"ל מסתבר כי חשוב ונכון יותר לשמור על יערות קיימים גם כאשר אלה אינם באזורים מוגנים או בשמורות, שכן נטיעה בתמורה לעקירה היא הבחירה בברירת מחדל ולא באפשרות הנכונה, אלא אם מחכים עד שהעצים הנטועים יגיעו לגדלם של העצים הבוגרים מה שנמשך כ 200 שנים ?
לאחרונה שמענו כי קבלנים שיעקרו עצים יתחייבו לנטוע אחרים במקומם...בארצות רבות בעולם התחייבות כזאת מקובלת וממומשת, ואני מציע : עבור כל עץ שנעקר לצורך כלשהו, יחויב העוקר לנטוע עשרה עצים.