חברי ועדת אגוסטין גם מעודדים הסתמכות על השוק הפרטי בשיגורים מאוישים לתחנת החלל הבינלאומית
ועדת אוגוסטין פרסמה בסוף השבוע את הדו"ח המלא שלה. אמנם היא לא המליצה המלצות ספציפיות לגבי תוכנית הטיסות המאוישות של נאס"א, הם הציעו חמש אפשרויות ואיפשרו לגבש תוכנית גמישה שתאפשר גישה למספר יעדים מחוץ למסלול נמוך סביב כדור הארץ. הדוח גם מעודד יוזמות חלל מסחריות לצורך טיסה לתחנת החלל הבינלאומית.
"האפשרויות השונות מדברות בעד עצמן" אמר יו"ר הוועדה, נורמן אגוסטין במסיבת עיתונאים בעקבות פרסום הדוח. "אנו מאמינים כי ישנה מטרה ברורה לתוכנית החלל המאוישת, ואולם מסיבות בטיחות איננו מוציאים מכלל חשבון טיסה ישירה אליהם. הצענו מספר חלופות לבניית יכולות שיגור מטענים כבדים, ואנו מאמינים שהדבר חיוני לתוכנית החלל המאוישת. אנו גם מאמינים שזה הזמן ליצור שוק אזרחי-מסחרי לשיגור בני אדם למסלול סביב כדור הארץ."
ואולם הנקודה החזקה ביותר שהוועדה קבעה הוא שנאס"א נדרשת לתוספת תקציב של לפחות 3 מיליארד דולר בשנה כדי להשיג משהו.
"המסקנה העיקרית של הוועדה היא שתוכנית הטיסות המאוישות נמצאת במסלול לא יציב" אמר אוגוסטין. "אנו אומרים זאת בשל חוסר התאימות בין החזון של התוכנית והמשאבים הזמינים עבורה". בדוח כותבים חברי הוועדה שתוספת תקציב נדרשת בדחיפות, אחרת לא ניתן יהיה לבצע כלל שיגורים מאוישים או מעט מאוד מהם.
בינתיים, מסר הבית הלבן כי הנשיא אובמה מחויב לביצוע טיסות מאוישות והוא רוצה שלארה"ב תהיה תוכנית חלל חסונה ויציבה לאורך זמן, אך לא פירט באשר לדרך שבה הממשל יממש את המלצות הדוח. מנהל נאס"א, צ'רלי בולדן, אמר כי הוא מתכנן להפגש עם הנשיא בנובמבר.
הדוח בן 157 העמודים שכותרתו "חיפוש אחר תוכנית חלל מאוישת מתאימה לאומה גדולה" לא שונה בהרבה מהדוח הראשוני שפורסם באוגוסט אך מציע גם הוכחות לטיעונים שהועלו אז. אמר אגוסטין.
הקונצנזוס של הוועדה היה שנאס"א חייבת לבצע תוכנית חלל מאוישת בדרך שונה במשהו מהמסלול הנוכחי של חזרה לירח. התוכנית הגמישה תוכל לאפשר לגעה ליעדים מרגשים ושונים מהר יותר מאשר הנחיתה על הירח.
"יש המון דרכים לבניית תוכנית טיסה מאוישת למאדים." אמר אגוסטין, למשל הקפת הירח, הקפת מאדים, נחיתה על אסטרואיד, נחיתה על אחד מירחי מאדים פובוס או דמוס וביצוע משימות מדעיות משם. אנו יכולים לעשות דברים אלה במהירות ולא לחכות 15 שנה לטיסה העיקרית הראשונה." אמר.
חבר נוסף בוועדה, אד קרולי הוסיף, "מה שגרם למסלול הגמיש להיות הגיוני הוא שניתן לבנות חלקים מהמהערכת הכוללת, למשל המאיץ והקפסולה ולהתחיל להגיע איתם למקומות כגון טיסה סביב הירח, טיסת התקרבות לאסטרואיד קרוב ארץ וכן תידרש הרבה פחות אנרגיה לנסיעה להקפת מאדים מאשר לנחיתה על פני השטח של הירח. ניתן לבנות את המשגר הכבד ואת הקפסולה, ולהתחיל לחקור, ואז לבנות את הנחתות."
קולרי השווה את האפשרויות הללו באמצעות חסכון ארוך טווח לרכישת מכונית קרוואן לטיול לטווח קצר או לרכישת קרוואן נגרר ולחברו למכונית.
כאשר נשאלו אודות לוח זמנים אמרו קרולי ואוגוסטין כי סביר להניח שנאס"א תוכל לעזוב את המסלול הנמוך סביב כדור הארץ בתחילת שנות העשרים: "בתחילת עד אמצע שנות ה-20, מבלי לנקוב בשנה מדויקת, נוכל להגיע ליעדים אחרים, כמה שנים מוקדם יותר מאשר הצפי לנחיתה על הירח" אמר קרולי.
הדוח מציע הרחבה של תוכנית מעבורות החלל עד שנת 2011, במקום מעט אחרי מחצית 2010. "קצב הטיסות עד 2010 כפול ממה שהמליצו עליו הגורמים הקובעים בתחום הבטיחות לאחר אבדן המעבורת קולומביה" אמר אוגוסטין."אנו מאמינים כי כדאי להשקיע עוד קצת כסף ב-2011 ולטוס בלוח זמנים טוב ומציאותי יותר. לנאס"א אין כסף בתקציב הנוכחי לעשות זאת אנו חושבים שהדבר מחוייב המציאות."
באשר לתוכנית ארס, הפאנל לא קרא לכך כשלון הנדסי, אלא קורבן של התקציב הנמוך לעומת הצורך והשינוי בנסיבות. "עם מספיק זמן ותקציב, נאס"א יכולה לפתח, לבנות ולהטיס את ארס 1 בהצלחה" נכתב בדוח. "השאלה היא האם היא צריכה לעשות זאת?"
הם אמרו כי טיסת ארס 1 הצפויה ל-27 באוקטובר צריכה להמשיך כמתוכנן משום שיש עדיין דברים שניתן ללמוד מההדגמה. ואולם מכיוון שהפיתוח מפגר והדבר יגרום לאיחור במסירת החלית, הדבר יהיה מאוחר מדי לפחות בעבור אחת המשימות שלה – סעת נוסעים לתחנת החלל הבינלאומית. הפאנל ממליץ כי אפשרות טובה יותר היא כי טיסות למסלול נמוךס ביב כדור הארץ יתבצעו באמצעות השוק הפרטי. אוגוסטין אמר כי נאס"א צריכה לעסוק במה שקורה מעבר למסלול כדור הארץ מאשר בביצוע שירות למסלול נמוך.
הפאנל גם דן בפיתוח משגרים כבדים המבוססים על טילים המשמשים את חיל האוויר להעלאת לווינים גדולים או משגר המבוסס על תכנון מעבורת החלל. הוועדה גם ממליצה על הארכת משך חיי תחנת החלל לשנת 2020. הועדה מצאה כי ההחזר על ההשקעה בתחנה הן לארה"ב והן לשותפות הבינלאומיות שלה תוגבר באמצעות הרחבת חייה לשנת 2020. "נראה לא חכם להוריד את התחנה לאחר 25 שנות תכנון והרכבה ורק חמש שנים של פעילות סדירה. החלטה שלא להאריך את חיי תחנת החלל תפגע ביכולתה של ארה"ב לפתח ולהוביל שותפויות בינלאומיות בתחום טיסות החל. יתרה מכך, ההחזר על ההשקעה בתחנה יגדל אם היא תמומן ברמה שתאפשר לה להשיג את מלוא הפוטצניל שלה", אמר. אוגוסטין.
כמו דוח הביניים, גם בדוח הסופי יש לועדה חמש המלצות חלופיות:
- לשמר את התוכנית כפי שהיא אך להאריך את תוכנית המעבורות עד 2011 ואת משך חיי תחנת החלל עד 2020. בלא מימון נוסף, טיל ארס לא יהיה זמין עד 2020 ולעולם לא יהיה מספיק כסף כדי להגיע לירח.
- לשמור על המימון הנוכחי, לבטל את ארס 1, לפתח גרסה של ארס 5 שתהיה כשני שליש מהתכנון המקורי, ולהפנות כספים נוספים להארכת חיי תחנת החלל עד 2020. לרכוש שירותי שיגור מסחריים למסלול ארץ נמוך. טילי ארס יהיו מוכנים עד 2025, ואז ניתן יהיה לדבר על חזרה לירח בשנת 2030.
- להוסיף 3 מיליארד דולר לשנה ולהתקדם בתוכנית קונסטליישן לחזרה לירח. תחנת החלל הבינלאומית תרוסק בשנת 2016 כדי לאפשר חזרה לירח בשנת 2025.
- להוסיף 3 מיליארד דולר לשנה, להאריך את התחנה עד שנת 2020, ולהגיע לירח בערך ב-2025. להשתמש בגרסה הקלה של ארס 5 או בגרסה דומה לזו של משגר המעבורת להרמת משאות ככבדים.
- להוסיף 3 מיליארד דולר לשנה, להאריך את תוכנית המעבורות ל-2011 ואת התחנה ל-2020. במקום לנחות על הירח רק להקיף אותו או להגיע לעצמים קרובי ארץ ואפילו להקיף את מאדים. באופציה זו ייעשה שימוש בגרסה הקלה של ארס 5, או ב Evolved Expendable Launch Vehicles (EELV) או לחלופין בנגזרת של המעבורת.