דו תחמוצת החנקן, הוא גז הצחוק, משתחרר בכמויות אדירות עם הפשרת איזורי כפור-עד. זהו גז החממה השלישי בעוצמת הנזק שלו אחרי דו-תחמוצת-הפחמן ומתאן
מחקר חדש מבהיר ומדגיש את הבעיה האקלימית שנוצרת בגלל המסת "כפור-עד" (permafrost (שטחי אדמה קפואים תמידית). מסתבר כי אחד הגזים שמשתחררים מהמסת כפור-עד ונפלטים לאטמוספירה הוא דו-תחמוצת-חנקן. דו-תחמוצת-חנקן הוא גז ידוע בשימוש כמאלחש/מטשטש בעיקר אצל רופאי שיניים, NO2 בשמו העממי - גז-צחוק.
שימושים אחרים: בתעשיה, כמרכיב במוצרי דלק ובעיקר כמרכיב בדשנים בחקלאות, משום מה לא היתה התיחסות רצינית לגז עד היום, למרות העובדה שהוא נחשב לגז חממה שלישי בחוזקו, (אחרי דו-תחמוצת-הפחמן ומתאן),
המחקר שמתפרסם ב-Nature Geoscience מראה כי כמויות הגז שמשתחררות לאטמוספירה (בצפון) עלו ב 25% בשנים אחרונות, מס' מדידות הראו קפיצה של פי 20 ברמות הפליטה לעומת איזורים משווניים.
במחקר שהובל ע"י פרופ' אלברלין מאונ' קופנהאגן Professor Bo Elberling of Copenhagen University, ניבדקו אתרים בקנדה ובנורווגיה, אתרים בהם מתקיימת המסה של כפור-עד, המסה שמשחררת את גז-הצחוק.
מאחר וגז מגיע/משתחרר ממקורות תעשייתיים וחקלאיים קיימת לגביו התיחסות באמנת קיוטו, כלומר מדינות התחייבו להפחית בפליטות. ידוע היה כי גזי חממה אחרים (דו-תחמוצת-הפחמן ומתאן) משתחררים בהמסת כפור-עד, המחשבה המקובלת היתה כי גז-הצחוק נשאר "קשור" לקרקע. אלא שמסתבר כי אחרי המסה, כאשר הקרקע מוצפת, משתחרר הגז, וכשליש ממנו מגיע לאטמוספירה. כלומר: בהמסת כפור-עד משתחררים שלושה גזי חממה, גזי חממה שגורמים להתחממות, בגלל ההתחממות נמסים שטחי כפור-עד, וכך התהליך מתגבר את עצמו.