מי שהסביבה העולמית חשובה לו צריך להתמודד עם האתגר הכפול של שמירה על המגוון הביולוגי ועצירת ההתחממות העולמית "באמצעות כיבוי שרפה על ידי שפיכת טיפת מים אחת בכל פעם".
בחודשים האחרונים פורסמו שלושה דיווחים בעולם שכל אחד מהם קשור לאחת ההחלטות באמנת ריו (/).
מי שהסביבה העולמית חשובה לו צריך להתמודד עם האתגר הכפול של שמירה על המגוון הביולוגי ועצירת ההתחממות העולמית "באמצעות כיבוי שרפה על ידי שפיכת טיפת מים אחת בכל פעם".
בנובמבר פורסם דו"ח של Living Planet Report, של הארגון העולמי לשימור חיות הבר (WWF) שמתעד את הדיונים הדו-שנתיים בוועידת המגוון הביולוגי של האו"ם. הדו"ח מציג תמונה עגומה, מרגיזה ומפחידה של אובדן של שישים אחוז (60%) מאוכלוסיות בעלי החיים מתוך כ-4,000 מינים שנסקרו.
בזמן שגופים באו"ם מנסים למתן את החסר במים ואת תהליכי המדבור, מתפרסם אטלס שמתאר את תהליך המידבור New atlas on global desertification.
דו"ח שלישי שהתפרסם במקביל הוא דו"ח אקלים מיוחד של הפאנל הבין-לאומי לשינויי האקלים (IPCC) שהיכה גלים בעולם כולו בגלל ההכרזה כי יש לנו רק 12 שנים כדי לעצור את שינויי האקלים בשל ההתחממות העולמית, ולא - ייגרמו שינויים בלתי הפיכים שישנו את הסביבה למקום שספק אם אפשר יהיה לחיות בו.
התוצאה של הדיווחים בשילוב עם ראיות ומחקרים גרמו לשורה של סיפורים חדשותיים על האפוקליפסה שמתרחשת כבר היום. כך היתה הידיעה כי: השנים 2019 ו-2020 תהינה השנים שבהן יקבע באיזו רמה תהיה סביבתינו הטבעית קיימת ואם אפשר יהיה לחיות בה.
למרות הכותרות הצעקניות ותשומת הלב של התקשורת העולמית שהופנתה לשינויי האקלים ולמגוון הביולוגי שהולך ונעלם, הפעילות למיתון השינוי ולעצירת ההכחדה מתקרבת לאפס. כך למשל שנת 2018 נחשבת לשנה גרועה ביותר עבור יערות משווניים, בה פליטות המזהמים עלתה ב-2.7%.
כדי למתן את הפליטות ולעצור את ההכחדה יש צורך בשינוי יסודי של גישת החברה האנושית והתנהגותה, יש צורך לשנות את האופן בו מספקים לאוכלוסיה בת כ-8 מיליארד פרטים מים, מזון ואנרגיה. יש צורך בשינוי עמוק באופן שבו משקיעה החברה האנושית את משאביה. יש לשנות את הכיוון כך שההשקעות לא יפגעו בסביבה הטבעית ולא יגרמו להמשך פליטות המזהמים.
ברור שכדי לעצור את הפגיעה במגוון הביולוגי ולמתן את ההתחממות, יש צורך בשיתוף פעולה של כל האוכלוסיות האנושיות באשר הן. כאשר כל אחד ואחד עושה ככל יכולתו. כבר היום יש סימנים לשינוי כאשר ספקי מזון וקוסמטיקה מפרסמים תכניות לעצור כריתת יערות למטרת פיתוח מטעי דקל שמן. יש מדינות שמובילות להכריז על עשור שיוקדש לשיקום הסביבה הטבעית. יש בעלי הון שפנו לממשלות בדרישה לפעול. כדי להביא לשינוי יש צורך בפעילות ציבורית והנהגה לא רק על ידי חברות, ממשלות או בעלי-הון, אלא על ידי כל אחד ואחד. כך למשל הנערה השוודית שהצהירה בפני נציגי האו"ם: ״למדתי כי לעולם אינך קטן מידי מכדי לעשות שינוי״.
לא קל להביא לשינוי בעסקים, ממשלות או השקעות, אבל אפשר לשנות את חיינו. אפשר להביא לשינוי ביחס לסביבה עם אחרים. למשל, כל אחד ישאל את עצמו ואת הסובבים אותו איך מושקעים כספי המיסים? האם השקעת כספנו מקושרת לעסקים שגורמים לכריתת יערות? האם קרנות הפנסיה שלנו משקיעות עם מחשבה סביבתית (הרוב לא)? או חלילה משקיעות בפיתוח מיזמי דלק מחצבי במקום באנרגיה מתחדשת?
אנחנו יכולים לפעול ולשכנע אחרים כדי שבאירועים לא יהיה בזבוז מזון ולא שימוש בכלי פלסטיק.
יש דוגמאות רבות שבהן כל אחד ואחד מאיתנו יכול לעשות למען שינוי. גם אם גם אם נראה לנו שכוחנו חלש, גם אם ביכולתנו לשאת רק טיפה אחת. חשוב שכל אחד ואחד יעשה כל שביכולתו כדי לכבות את האש.
אחרי כל זאת אחזור על מה שהיום כבר ברור ומקובל בקרב חוגים רבים בניסוחים כאלה ואחרים: ראוי כי במקום שליטה בסביבה למען האוכלוסייה האנושית תהיה שליטה באוכלוסייה האנושית למען הסביבה.