מנהל נאס"א הציג את פרטי תוכנית ארטמיס, לשגר לירח אסטרונאוט ואסטרנאוטית בשנת 2024 * נאס"א בחרה בחברת מקסר (לשעבר SSL) לפיתוח רכיבים ל"שער הירח"
במהלך הרצאתו אתמול (ה') של מנהל נאס"א ג'ים ברידנסטין על מעל שלושים שיגורים הצפויים בעשור הקרוב בין שבהכנה לנחיתה מאויישת על הירח בתוכנית ארטמיס, הוא התעכב רבות על רכיב חדש שיחליף את תפקידיו של מודול הפיקוד של אפולו, אך הוא יהיה קבוע ולא ישוגר מחדש בכל טיסה - בניית לוויין לירח שממנו ייצאו הנחתות וירדו אל פניו. זהו שער הירח. מקסר תקבל עבור משימה זו סכום של 375 מיליון דולרים.
בדבריו הדגיש ברנדנסטין כי לא מדובר בבניית תחנת חלל בין-לאומית סביב הירח אלא משהו צנוע בהרבה שיוכל לשמש נקודת יציאה לנחתות ירח, בין ששל נאס"א, של סוכנויות חלל אחרות או חברות פרטיות. כדוגמה תיאורטית נתן ברנדסטין את האפשרות שמיליארדר יבנה נחתות ירח ויקים חברה שתנצל את משאבי הירח (דבר שמותר לפי חוק שהתקבל לאחרונה בארה"ב לפיה התגלית שייכת למגלה גם בירח).
בשלב ראשון יתמקד השער בדרישות המינימליות כדי לשמש את הנחיתה כמו כן הרכיבים הראשונים יהיו גם התשתית לבניית שלב 2, שיספק נוכחות אסטרטגית סביב הירח ונקודת איסוף לאסטרונאוטים שישובו מהירח. הקמת מרכז שליטה מאויש סביב הירח יתן לארה"ב יתרון אסטרטגי, לדבריו.
השער גם יהיה אבן בניין להרחבת היכולות המאויישות על וסביב הירח.
"הכוח ורכיב ההנעה נם הבסיס של השער ודוגמה יפה של איך שותפויות של נאס"א עם חברות ותיקות וחברות ניו ספייס, יכולות לעזור לזרז את החזרה לירח של צוות מאוייש עד 2024" אמר ברידנסטין. "זה יהיה המרכיב העיקרי שעליו נבנה את השער, אבן הפינה של נאס"א לשימוש חוזר ובר קיימה של הארכיטקטורה של ארטמיס בחקר הירח ובהקפתו".
המשימה של מקסר לא תהיה פשוטה, היא תידרש לספק 50 קילוואט של חשמל סולרי למערכת ההנעה החשמלית, פי 3 חזק יותר מאשר היכולות הנוכחיות. השער גם ישמש ממסר תקשורת למשלחות אנושיות ורובוטיות על פני הירח, כשהמשימה הראשונה תהיה לקוטב הדרומי.
תכנון החללית יושלם במהלך השנה הקרובה ולאחר מכן יבוצעו ניסויים לפיתוח, שיגור והדגמה של שנה בחלל שבמהלכה החללית תהיה בבעלות מלאה ותופעל על ידי Maxar. אם החללית תרשום הצלחה נאס"א תוכל לרכוש את החללית שתשמש רכיב ראשון של השער.
הרחבה על שאר המרכיבים של תוכנית ארטמיס, בהמשך