חוקרים שבחנו באמצעות תצפיות חדשות את תיאורית הפער האומרת שאנו רואים את היקום כמאיץ התפשטותו בגלל שאנו באמצעו של פער ביקום, וגילו כי היא לא מצליחה להוות חלופה אמיתית לאנרגיה האפלה כגורם להאצת ההתפשטות
חוקרים מאוניברסיטת קולומביה הבריטית מסרו כי מיקומו של כדור הארץ בשמים הוא חסר ייחוד לחלוטין, למרות התיאוריות שהציעו כי כדור הארץ נמצא באמצעו של פער עצום בחלל.
לפני עשור, התגלה כידוע כי התפשטות היקום מואצת. האצה זו נגרמת בגלל האנרגיה האפלה, הכוח הדוחה המסתורי שאת זהותו האמיתית עדיין יש צורך לגלות. ואולם כמה מדענים הציעו לאחרונה תיאוריה חלופית שבה כדור הארץ נמצא סמוך למרכזו של פער או בועה בחלל, שרובה ריקה מחומר. חישובים חדשים חיזקו דווקא את ההנחה לפיה האנרגיה האפלה חודרת ומתפשטת ביקום.
בעוד האנרגיה האפלה נראית די חומקנית בשל המסתורין שלה ובשל התכונה שלה כבלתי ניתנת לגילוי, החלופה שלה – תיאורית הפער ביקום שמסבירה מדוע היקום מתפשט לנצח מכילה בעיה והיא גם סותרת עיקרון ותיק של קופרניקוס.
בספרו של האסטרונום הפולני ניקולס קופרניקוס משנת 1543, הוא הזיז את כדור הארץ ממקומו במרכז היקום רק לכוכב לכת אחד המקיף את השמש. מאז האסטרונומים הרחיבו את הרעיון ויצרו את העיקרון הקופרניקאי, האומר כי המקום שלנו ביקום הוא פשוט לחלוטין. אף כי הרעיון הקופרניקאי הפך לעמוד התווך של הקוסמולוגיה המודרנית, מציאת הוכחה חותכת לכך שהסביבה שלנו ביקום באמת איננה מיוחדת, איננה דבר פשוט.
בשנת 1998, מחקרים של התפוצצות מרוחקת המכונה סופרנובה מסוג Ia העידו על כך שהתפשטות היקום מואצת, בשל כוח דוחה המכונה "אנרגיה אפלה". ואולם היו קוסמולוגים שהציעו כי כדור הארץ היה במרכזו של פער, ושכוח המשיכה יוצר את האשליה של ההאצה, ומחקה את האפקט של האנרגיה האפלה בתצפיות הסופרנובה.
כעת ניתוחים ומודלים מתקדמים שבוצעו בידי שני פוסט דוקטורנטים באוניברסיטת קולומביה הבריטית, ג'ים ציבין ואדם מוס, והפרופסור לאסטרונומיה דאגלאס סקוט, מראים כי התיזה החלופית – "תיאורית הפער" פשוט לא מוסיפה כלום.
החוקרים השתמשו בנתונים מהלווין WMAP (Wilkinson Microwave Anisotropy Probe) שחלק מחבריו נמנו היו מאוניברסיטת קולומביה הבריטית וכן בנתונים שנאספו ממגוון מכשירים וסקרים שהתקבלו בתצפיות קרקעיות.
"בחנו את המודלים שהוצעו בתיאורית הפער עם הנתונים העדכניים ביותר, לרבות תצורות עדינות בקרינת הרקע הקוסמית – הזוהר שנותר מהמפץ הגדול וכן אדוות בתפוצת החומר בקנה מידה גדול" אמר ציבין. "מצאנו כי מודל הפער עושים עבודה גרועה בהסברת השילוב של נתונים אלה".
במקום להוכיח את תיאורית הפער חיזקו החישובים של הקבוצה את נקודת המבט הקונבציונלית לפיה האנרגיה האפלה החידתית ממלא תאת היקום והיא האחראית להאצתו. "התקדמויות עדכניות באיסוף הנתונים הביאו אותנו לעידן של דיוק קוסמולוגי" אמר ציבין. "מודלים של פערים הם נוראים כאשר מנסים להסביר איתם את הנתונים, ואילו המודל הסטנדרטי של האנרגיה האפלה עובד היטב."
"מכיוון שאנו יכולים רק לצפות ביקום מכדור הארץ, קשה לקבוע האם מקומנו ביקום מיוחד" אמר ציבין. "אך למדנו כעת כי המיקום שלנו הרבה יותר פשוט מאשר האנרגיה האפלה הממלאת את היקום."