השמים של העתיד יהיו הרבה יותר חשוכים כאשר יותר ויותר גלקסיות יפלו אל מעבר לאופק האירועים שלנו. צופה מדען מהארווארד סמיתסוניאן שצוטט במגזין נייצ'ר.
היקום יתפשט לנצח. כך טוען ג'ון וייטפלד, במאמר שפורסם בכתב העת נייצ'ר.
אסטרונומים שיפעלו בעוד 100 מיליארד שנים מהיום, יחוו זמנים קשים. רק אלף גלקסיות יהיו ניתנות לצפיה משביל החלב. (כדור הארץ עצמו כבר יחדל מלהתקיים זמן רב קודם לכן). זאת בהשוואה עם מיליארדי הגלקסיות שנראים היום. התמונה שלהם גם תהיה קפואה בזמן ולא משתנה, רק מתעמעמת.
הגורל הוא תוצאה של תופעת היקום המתפשט לנצח, אומר אברהם לאוב (Abraham Loeb) ממרכז הארוורד-סמיתסוניאן לאסטרופיסיקה. העצמים השמימיים ינועו כל כך מהר מאיתנו עד שהאור היוצא מהם לא יצליח להגיע אלינו (כמובן אין צורך שהן ינועו במהירות האור, מספיק שהן ינוע במעט יותר ממחצית ממהירות האור ושביל החלב ינוע באותה מהירות לכיוון ההפוך).
ככל שהעצמים יותר רחוקים, כך הם יברחו מהר יותר מהאופק שלנו. בעוד 50 מיליארד שנים היקום מעבר לקבוצת הגלקסיות המקומיות שלנו יפסיק להשתנות. העצם השמימי הרחוק ביותר הידוע כיום, קוואזר הנמצא במרחק של 13 מיליארד שנים מאיתנו יקפא כאשר יגיע לגיל 6 מיליארד שנה, בערך כגילה של השמש שלנו כיום. “יש כמות סופית של מידע שניתן לאסוף על היקום” אומר לאוב. “אנחנו לעולם לא נדע כיצד התפתח מעבר לשלב מסוים.”
היקום מתפשט לנצח?
“היקום מתפשט מאז המפץ הגדול. עד לאחרונה מרבית הקוסמולוגים הניחו שכוח המשיכה בין הגלקסיות עשוי להאיט את ההתפשטות, או אפילו להפוך אותה ולהוביל להתרסקות הגדולה. אבל בשנים האחרונות, התצפיות אודות כוכבים מתפוצצים רחוקים הביאו את המדענים להנחה כי ההתפשטות מואצת ונושאת כל דבר הרחק מכל דבר אחר.
ככל שעצם מרוחק יותר, כך הוא נסוג מהר יותר. ככל שהוא נסוג מהר יותר כך הוא משתנה לאט יותר, לפחות בכל מה שנראה לעינינו. לבסוף ייראה הדבר כאילו הזמן נעצר. העצמים יגיעו לאופק האירועים, כמו עצמים הנופלים לחור שחור – מעבר למקום שבו האור יכול להגיע אלינו. ככל שאיזורים יחלפו מעבר לתחום שאנחנו יכולים לראות הם גם יחצו את סף המקום שבו נוכל לחשוב עליהם. אומר האסטרונום מארטין ריס (Martin Rees) מאוניברסיטת קיימברידג'. “זוהי שאלה של איזה שלב החלקים הבלתי נראים של היקום שלנו מפסיקים להיות חלק מהמדע והופכים להיות מטה-פיסיקה.” הוא אומר.
מציאת הסיבה לגורם להתפשטות המוצאת של היקום היא “האתגר הגדול ביותר של הקוסמולוגיה” אומר לאוב. “קוסמולוגיה רציפה עשויה לגרום לואקום בחלל או אנרגיה אפלה שמרחיקה את העצמים זה מזה. או משהו שמשתנה עם הזמן עשוי לגרום להאצה.”
במקרה השני, ההתפשטות עשויה להאט, והיקום העתידי לא יהיה כה אפל ובודד. אך השינוי הזה צריך לקרות די מהר, אומר לאוב, ומוסיף כי לא ניתן יהיה לבלום עוד את היקום כאשר גילו יגיע לפי חמש מגילו הנוכחי.
