כבה האור – פרופ' מיכאל הר-סגור הלך לעולמו

פרופ' הר-סגור היה הסנגור של ההומניזם בתקופה שבה כוחות רבים - דתיים ואחרים מנסים לבטל את השיגיו

הבוקר הלך לעולמו פרופ' מיכאל הר-סגור, בן 87 היה במותו. הר-סגור היה ההומניסט הגדול ביותר של דורנו. לצערי יצא לי להשתתף במעט מאוד הרצאות שלו אבל יצאתי מהן נפעם. האיש חד כתער לא נתן לאף אחד לעבוד עליו. הוא לא אהב בלשון המעטה את מייסדי הדתות - משה ישו ומוחמד היו אנשי שיווק טובים, אמר.

הוא התמחה בעידן האורות, התקופה שסביב המהפכה הצרפתית, פעילות האנציקלופדיסטים הסלונים הספרותיים בבתי העשירים, תקופה שבה נבטו רעיונות כמו חופש ושוויון, והמדע קיבל את מקומו הראוי.

הוא לא הסס להביע את דעתו גם על הפוליטיקה הישראלית. הוא לא ראה בעין יפה את השתלטות הדתות על מדינת ישראל, כאילו כניעה לכל דרישה של עסקן חרדי היא בגדר אקסיומה.
במשך יותר מעשרים שנה הגיש בקביעות, מדי יום ו' בשעה שבע בערב, יחד עם שחקן התיאטרון והשדרן אלכס אנסקי, את התוכנית "שעה היסטורית" בגלי צה"ל. השעה ההיסטורית השבועית הפכה לתוכנית פולחן ובמשך שנות שידורה שודרו למעלה מחמש מאות עשרים וחמש תוכניות. הייתי שמח לו גלי צה"ל היו פשוט מעלים אותם לאינטרנט (בכלל הם לא מעלים שם תוכניות וחבל). לא נראה לי שיש מחליף להומור, לידע העצום לשכל החריף וליכולת הניתוח של מיכאל הר-סגור. לעיתים נדמה היה שהוא פגש את כל הדמויות עליהן דיבר באינטימיות כזו, בהבינו את הדינמיקה של הפרטים הקטנים בהסטוריה שעושה אותה מעניינת.

להלן הודעה שהתקבלה מאוניברסיטת תל-אביב

פרופ' מיכאל הרסגור (2011-1924) החל ללמוד היסטוריה באוניברסיטת תל אביב, בראשית ימיה בקמפוס אבו-כביר, כאדם מבוגר בעל ניסיון חיים עשיר והשכלה רחבה מעין כמוה, ובכלל זה שליטה בשפות רבות. עקב הצטיינותו בלימודים הוא נשלח ללימודי דוקטוראט באוניברסיטת הסורבון בפריס, שם הכין את עבודת המחקר החשובה שלו, העוסקת בקשרים החברתיים של חברי מועצת המלך בצרפת בתקופת הרנסאנס. עבודה מרשימה זאת, המשתרעת על 4 כרכים עבי כרס (שיצאה לאור בהוצאת אוניברסיטת ליל, 1980-81), זיכתה אותו בתואר פרופסור מן המניין בסורבון, וכך היה הרסגור לדוקטוראנט היחיד בתולדותיה של אוניברסיטת תל אביב שדילג על כל סולם הדרגות האקדמי ומונה מיד לפרופסור מן המניין גם באוניברסיטת תל אביב. מחקר רב היקף זה, שהפך מיד לאבן יסוד בחקר התפתחותה של המונרכיה הצרפתית בתקופת הרנסאנס, הוביל אותו למחקר חשוב שני על אוליגרכיות פוליטיות בעולם המערבי בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת, שהתפרסם כספר בפריס בשנת 1994.

בעת שהותו בפורטוגל בשנת 1974, במסגרת עבודת המחקר שלו, נקלע למהפכה שהפילה את המשטר הישן וחוללה דמוקרטיה בארץ זאת. חוויותיו מהתנסות זאת הועלו לכתב בספרו מהפיכה בפורטוגל, שזכה להצלחה גדולה, והופיע בצרפתית, פורטוגלית, אנגלית ועברית (הוצאת עם עובד 1976).

בחוג להיסטוריה זכה הרסגור להערכה רבה כמורה מסור, המעורר סקרנות אינטלקטואלית, והמעודד סטודנטים צעירים להקדיש עצמם ללימוד ומחקר של ההיסטוריה המערבית בעת החדשה המוקדמת. אחדים מבכירי הפרופסורים בחוג זה היו תלמידיו. לאחר פרישתו, הקדיש עצמו במידה רבה לפופולריזציה של ההיסטוריה בתוכנית הפופולארית של גלי צה"ל – "שעה היסטורית", שבה יכול היה גם קהל המאזינים להתוודע לאישיותו כובשת הלב, ולחוש ההומור המקורי שהיה כה אופייני לו.

יהי זכרו ברוך.

וכך כותב עליו ידידו, ראש תנועת דעת אמת ומפלגת אור, ירון ידען

פרופ' מיכאל הרסגור מת, ודבריו מבעבעים בקרבי.
כשהרמתי טלפון לביתו לבקש המלצה לדעת-אמת הוא שאל: מהן פעולות דעת-אמת? השבתי שאחת הפעולות היא חלוקת חומר ביקורתי (קונטרסים) לציבור הדת/חרדי/חילוני על הדת היהודית. הוא צחק ואמר: זה מה שעשה וולטר לנצרות בזמן המהפכה הצרפתית, יחד עם אשתו כתבו, מימנו והפיצו. המשכתי בהסבר על דעת-אמת.
ומיד אמר לי תכתוב: מה לכתוב? את ההמלצה השיב. וכך בשליפה הכתיב: "אני בטוח שעמותת דעת – אמת היא כוח תרבותי ואינטלקטואלי חשוב, בחיי הרוח בישראל. נשק כביר נגד הפיגור והחושך וכל עזרה הניתנת לאגודה זו, היא למען הצעדת קדימה של רעיונות התבונה והאור בציבוריות הישראלית. אגודה זו חותרת להכניס את ישראל לעולם התרבות".

הוא תרם הוראת קבע חודשית לדעת–אמת עד יום זה.

נפגשתי בביתו שתי פגישות. האחת עם תומר קרמן, בקשר לתמיכתו במפלגת אור, והוא המליץ לנו לתרגם את החוקה הצרפתית לעברית וזו תהיה מצעה של "אור".
בפגישה השנייה הארכנו בדיבור על נושאים רבים ובין היתר סיפר בכאב על אכזבתו מקיבוצי השומר הצעיר בקום המדינה "שהתחנפו" לרבנים האורתודוכסים בנושא נישואים. וכששוחחנו על המהפכה הצרפתית הוא ציין את הנקודה, שהפתיעה אותי, אחד החידושים של המהפכה היא "שמותר לאדם להתענג", כמה נפלא. כתבתי תקציר על אחד מספריו "עידן האורות" לאחר שעבר עליו ונתן הסכמתו:

מיכאל הרסגור
פרופסור אמריטוס להיסטוריה, אוניברסיטת תל – אביב, דוקטור ממלכתי של צרפת

יהי זכרו ברוך,
ירון ידען