בהירותו של העצם היתה בין מינוס 6 למינוס 7, פי 100 מצדק, וכרבע מבהירות הירח * כיוון התנועה מנוגד לכיוון הרגיל שבו משייטים הלוויינים בחלל (פרט ללויינים הישראליים), כך שלמרות איטיותו ספק אם מדובר בעצם מעשה ידי אדם
הערב (ג', 8/7/08) בשעה 20:17 התקבלו במוקדי החרום השונים ובכלי התקשורת ידיעות על גוף שחלף במהירות באטמוספרה ממזרח למערב כשהוא משאיר אחריו שובל (ולפי חלק מהדיווים אף שני שובלים). חלק מהדיווחים דיברו גם על שריקה ששמעו. מדובר בעצם בהיר מאוד. יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה יגאל פתאל מוסר כי כי בהירות השובל היתה בין מינוס 6 למינוס 7, כרגבע מבהירות הירח, ופי 100 מבהירותו של צדק שנמצא כעת בשמי הערב.
אחד מעדי הראיה היה שלומי עיני, אסטרונום חובב ופעיל במסגרת חטיבת המטאורים של האגודה הישראלית לאסטרונומיה. "דווקא לא הייתי בתצפית מסודרת אלא ישבתי עם חברים במרפסת בביתי ברמת גן. ראיתי את המטאור נע מצפון מזרח לצפון מערב (ממזרח למערב, צפונית לאיזור שבו אנו צופים), כאשר המגמה היתה מגמת ירידה, כלומר הוא סיים את מעברו מעלינו ושקע אל האופק בגובה נמוך מהגובה בו ראינו אותו בכניסתו לשדה הראיה שלנו. המסע ארך שבע שניות אבל מכיוון שעצים מסתירים לנו חלק משמים, ההערכה היא שכל המסלול שעבר מעל ישראל ארך כעשר שניות.
"באשר לשובל", אומר עיני "היה לו שובל קטן. מכיוון שבשעה כזו עדיין יש קצת אור אי אפשר היה להבחין האם נשאר אחריו שובל ליותר זמן." להערכת עיני, מדובר בתוצר של שריפת גוף כלשהו באטמוספירה, ובשל האיטיות של החפץ, הוא אינו שולל שמדובר בלוויין שנשרף באטמוספירה או בזבל חלל אחר מעשה ידי אנוש. עיני מוסיף כי הכיוון של המטאור לא משייך אותו למטר מטאורים כלשהו. ישנו מטר דליל המכונה בורטואידים, אך הכיוון של מטאוריט זה אינו אופייני, ולכן אם זה אכן מטאור, הוא מה שמכונה מטאור ספוראדי.
פתאל לעומתו סבור שככל הנראה אין מדובר בעצם מעשה ידי אדם, משום שמרבית הלוויינים טסים בכיוון כללי ממערב למזרח, וחלקם – הקוטביים – מדרום לצפון או להפך, אך רק לוויינים שמשגרת מעצמת חלל אחת טסים בכיוון ההפוך, ישראל, ולא ידוע על בעיה עם אחד הלוויינים הישראליים הפעילים. פתאל מעריך, לפי הדיווחים על השריקה, כי מדובר באבן שמשקלה קילוגרם או שניים. להערכת פתאל המטאור נשרף כולו באטמוספירה.
אמיר ברנט, סטודנט לפיסיקה באוניברסיטת בן גוריון ומדריך אסטרונומיה במרכז אילן רמון לנוער שוחר פיסיקה בבאר שבע אומר כי יתכן שמטאוריט אכן יכול להתפרק לכמה שברים, דבר שמסביר את הטענות על שני שובלים. בתלות בסוג החומר שהיה בתוכו הוא מאיר בצבעים מסוימים. התאורה הבהירה של השובל מקורה באוויר המיונן שמשאיר אחריו המטאור במסלולו.