השבוע שוחרר לפרסום הדו"ח החמישי של מועצת המודיעין הלאומית של ארה"ב, הסוקר את הדרך בה יראה העולם בשנת 2030
השבוע שוחרר לפרסום הדו"ח החמישי של מועצת המודיעין הלאומית של ארה"ב, הסוקר את הדרך בה יראה העולם בשנת 2030. בניגוד לכל מה שמספרים בעיתונים, לא מדובר בניסיון לחזות את העתיד, אלא במסמך שנועד להסביר למקבלי ההחלטות בממשל האמריקני מהם הגורמים הקריטיים שצפויים (לדעת הכותבים) להשפיע על העולם בשני העשורים הקרובים, ולהציג מספר הפתעות שעשויות לשנות את כללי המשחק ואת כל התחזיות.
לפי הכותבים, קיימות ארבע מגמות-על (mega-trends) המעצבות את פני ההווה ועומדות לקחת אותנו לעתיד שונה מזה הקיים כיום. נסקור בקצרה כל אחת מהן.
מגמת-על 1: העצמה אישית
היום חיים מיליארד בני-אדם בתנאי עוני קיצוני ומרוויחים פחות מ- 1.25 דולרים ליום. מיליארד בני-אדם סובלים מתת-תזונה. מצב זה משתנה, ומספר הולך וגדל של אנשים יוצא מכבלי העוני, במיוחד בסין. העולם צפוי להיות פחות עני בעשורים הקרובים, דבר שישתקף בהרחבה של מעמד הביניים ברחבי הגלובוס, והרחבת החינוך וטיפולי הבריאות לחלק גדול יותר מהאוכלוסייה. טכנולוגיות התקשורת – הסמארטפונים ורשת האינטרנט – יהיו אחראיות לחלק גדול מהשיפור בחינוך ובבריאות. כבר היום יש ל- 65% מאוכלוסיית אפריקה סמארטפונים שמסייעים להם לרכוש ידע ולהתמודד עם בעיות כמגפות. למעשה, מספר המיתות ממחלות מדבקות (איידס, שלשול, מלאריה, דלקות בדרכי הנשימה) צפוי לרדת בשלושים אחוזים עד שנת 2030.
מובעת תקווה בדו"ח כי טכנולוגיות התקשורת החדישות יאפשרו לנשים מוסלמיות בעיקר להצטרף למדיה החברתית ולקחת חלק בקהילות מקוונות בהן ידונו נושאים כזכויות האשה ושוויון בין המינים תחת חוקי האסלאם. לאורך זמן, עשויות נשים אלו לשנות את החברות ואף את שיטות הממשל במדינותיהן.
נשמע טוב? בהחלט. אלא שלהעצמה האישית יש גם פן אפל. כל אינדיבידואל יוכל לראות באמצעות המפות של גוגל את רוב אזורי כדור-הארץ. כל אדם יוכל להיחשף לכמות עצומה של מידע שיאפשר לו להוציא לפועל פיגועים מקוונים ואמיתיים באמצעות הרכבת פצצות תוצרת-בית, שיבוש תפקוד בנקים ועוד.
מגמת-על 2: התפזרות הכוח
עד שנת 2030, אסיה צפויה לעקוף את אמריקה ואת אירופה גם-יחד מבחינת עוצמה עולמית – כאשר זו נאמדת במונחים של השתכרות לנפש, גודל אוכלוסיה, הוצאות צבאיות והשקעה בטכנולגויות. סין תהיה המדינה בעלת הכלכלה הגדולה ביותר, ותעקוף בקלות גם את ארצות-הברית. עם זאת, היא אינה צפויה להתחרות עם מעמדה של ארצות-הברית כמנהיגה עולמית מסיבה פשוטה מאד: היא אינה מעוניינת בכך. סין רוצה להרוויח כסף ולגדול. היא לא מעוניינת להיות הבייביסיטר של העולם.
בזמן זה, כלכלות אירופה, יפן ורוסיה צפויות להמשיך לדעוך. יותר מ- 15 מדינות אחרות נמצאות בסיכון גבוה להתמוטטות הממשל ומעבר לאנרכיה עד שנת 2030. ברשימת הסיכון נמצאות מדינות קטנות כהאיטי, שהעולם לא יניד יותר מכמה שערות גבה בתגובה לנפילתן, אך גם דגים גדולים (וגרעיניים) כפקיסטן עלולים למצוא עצמם נטרפים מבפנים.
לצד דעיכת כוחן של המדינות הקטנות והבינוניות, אנו צפויים לראות עלייה בכוחם של תאגידים וקבוצות לחץ. הכוח שיש כבר היום לחלק מהתאגידים (גוגל ופייסבוק מזנקות מיד למחשבה) צריך להדליק נורות אזהרה אצל המדינאים. אפילו לקבוצות האקרים מסוימות יש כוח מספיק כדי לשתק התקנים קריטיים, כפי שניתן לראות מההתקפות המקוונות האחרונות על 30,000 המחשבים של ענקית הנפט סעודי ארמאקו.
מגמת-על 3: שינויים דמוגרפיים
מעבר על תחזיות הדו"ח ממחיש כי שלוש מגמות דמוגרפיות יעצבו את מצבם הכלכלי והפוליטי של המדינות והיחסים ביניהן:
א. האוכלוסיה מדינות המערב ורוב המדינות המפותחות תזדקן. במדינות ה- OECD יגיע הגיל החציוני ל- 43 שנים בשנת 2030 – עליה של חמש שנים מהמצב כיום. המדינות המפותחות יתקשו להעמיד כוח עבודה שידחוף את הכלכלה שלהן קדימה, ויצטרכו להשקיע הון תועפות בטיפולים רפואיים לקשישים ובתשלומי פנסיה. דווקא ישראל לא תתקשה להתמודד עם מגמה זו, מכיוון שהפריון במדינה גבוה יחסית. אבל לישראל תהיה בעיה אחרת בגלל המגמה הדמוגרפית השנייה…
ב. הגירה משמעותית ממדינות מצליחות פחות, למצליחות יותר. צעירים ממדינות מתפתחות יהגרו למדינות אירופה המזדקנות, שם ישמשו כוח עבודה זול ועם הזמנים ישתלבו באוכלוסיה. ההגירה משקפת את יכולת התנועה החדשה של העובד המודרני, שיוכל לפעול ולהשתלב במקומות רבים בעולם, ולא יהיה מוגבל לשוק לאומי אחד בלבד. המשמעות היא שמיליארד עובדים ממדינות מתפתחות עומדים להצטרף לשוק העבודה הגלובאלי, והם יעבדו תמורת שכר נמוך בהרבה מזה שמקבל פועל ישראלי בן ימינו. כדי להתמודד עם המצב, תצטרך ישראל לטפח את כח האדם והמצוינות שלה. בעולם של 2030, אם לא תהיה מצוין, גם לא תהיה קיים.
ג. מעבר לערים, שיעודד צמיחה כלכלית אך יקשה על שימוש במשאבי מים ומזון. במקרים מסוימים נראה חזרה למצב של 'ערי מדינה' – מגה-ערים עם מיליוני תושבים, שמתחילות לראות בעצמן כמעט ישויות מדיניות. זה לא מפתיע, כי חלקן יהיו באמת בעלות מספר תושבים גדול יותר מזה של חלק מהמדינות. הערים יסייעו להתפתחות הכלכלית של המדינות בתוכן ישבו, אך עלולות להיכנס לסכסוכים עם הממשל בנוגע לחוקים תוך-עירוניים וגביית מסים בתוך הערים.
מגמת-על 4: מים, מזון, ארגיה
האוכלוסיה העולמית תגדל מ- 7.1 מיליארד בני-אדם כיום ל- 8.3 מיליארד בשנת 2030. כדי להאכיל את כל הפיות הרעבים הללו יהיה צורך בטכנולוגיות חדשות להפקת מים ומזון. וכדי לשנע וליצור את המים והמזון יהיה צורך בשפע של אנרגיה. מדינות רבות יזדקקו לעזרה כדי להתמודד עם החוסר בשלושת הגורמים הללו, מכיוון שהדרישה למזון תעלה ב- 35% עד שנת 2030, והדרישה למים תגדל בארבעים אחוזים. אין פלא שלפי חלק מההערכות, עד שנת 2030 תחיה מחצית מאוכלוסיית העולם באזורים הסובלים ממחסור חמור במים.
ומה עם אנרגיה? לפי המומחים, קיים ביטחון מלא שהדרישה לאנרגיה תגדל בחמישים אחוזים עד שנת 2030 בתגובה לצמיחה הכלכלית בעולם המתפתח. גז ונפט יוכלו להגיע מקידוחים חדשים ומשוכללים באמריקה עצמה, ולפי חלק מהתחזיות צפויה ארצות-הברית להפוך ליצאנית אנרגיה מובילה עד שנת 2020. ואנרגיות מתחדשות? הן צפויות עדיין לספק רק חלק קטן מסך-כל דרישות האנרגיה העולמיות. אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח ביחד צפויות לספק פחות משבעה אחוזים מצריכת האנרגיה העולמית עד שנת 2050. תרחישים אופטימיים יותר – הכוללים השקעה משמעותית של ממשלות באנרגיה אלטרנטיבית – עשויים לספק עד 25% מצרכי האנרגיה העולמיים באנרגיה סולארית ועוד 22% באנרגיית רוח עד שנת 2050. כמה יספקו ב- 2030? קשה לדעת. וכאמור, מדובר בתרחישים האופטימיים ביותר.
אלו ארבעת מגמות-העל שלדעת כותבי הדו"ח צפויות לעצב את פני העתיד. עם זאת, קיימים גורמים רבים שעשויים לשנות את פני המשחק מהקצה אל הקצה, והכותבים מתייחסים אליהם בחלקו השני של הדו"ח. אפרט אודות גורמים אלו ברשומה הבאה.