החוקרים טוענים כי זיהו סלעים שעשויים להכיל שרידים מאובנים של חיים בתקופה הראשונה של מאדים. עבודתם חושפת כי איזור זה במאדים מקביל לאיזור באוסטרליה שבו התגלו העדויות המוקדמות ביותר לחיים על כדור הארץ שנקברו ונשמרו בצורה מינרלית
מאמר חדש בכת בעת Earth and Planetary Science Letters מציג מחקר פורץ דרך על ההיווצרות ההידרותרמית של סלעי טיט-פחמניים באיזור Nili Fossae במאדים. הממצאים עשויים להעיד על קיום יצורים חיים במאדים ככל הנראה ברמה החיידקית, שהתקיימו בערך לפני 4 מיליארד שנה, זמן קצר לאחר התקררות כוכב הלכת.
מחקר בראשות אדריאן ג 'יי בראון ממכון סט"י ועמיתיו מהמעבדה להינע סילוני של נאס"א וממכון ג'ונס הופקינס לפיסיקה יישומית, ומהמכון לחקר המדבר של אוניברסיטת קמפינס בברזיל ניתחו תמונות ממכשיר ה- Compact Reconnaissance Imaging Spectrometer והשוו אותם עם תמונות ברזולוציה גבוהה של מכשיר HiRISE, שניהם בתוך החללית MRO, כדי לנתח את הרכב הסלעים.
החוקרים טוענים כי זיהו סלעים שעשויים להכיל שרידים מאובנים של חיים בתקופה הראשונה של מאדים. עבודתם חושפת כי איזור זה במאדים מקביל לאיזור באוסטרליה שבו התגלו העדויות המוקדמות ביותר לחיים על כדור הארץ שנקברו ונשמרו בצורה מינרלית.
החוקרים טוענים כי הסלעים הפחמניים היו חייבים להיווצר בתנאים של זרימת מים חמים. הפעילות ההידרותרמית סיפקה את האנרגיה הדרושה לפעילות הביולוגית – קרי לחיים במאדים המוקדם באיזור נילי. יתרה מכך, במאמר אנו משווים זאת לשרידי המרבצים הגעשיים העתיקים באיזור מזרח פילבארה במערב אוסטרליה, כמקבילה למאובני נילי. הם מעידים על כך שהסמנים הביולוגים או העדויות לקיום יצורים חיים אם אכן נוצרו בנילי, עשויים היו להשתמר כמו באוסטרליה.
טילמן ספון, עורך כתב העת Earth and Planetary Sciences הדגיש כי מדובר בממצאים משמעותיים באיזור נילי במאדים המראים דמיון בין עקבות החיים הראשונים בכדור הארץ ובמאדים המוקדם, וממליץ לנחות באיזור אם וכאשר תתבצע משימה אקזוביולוגית על מאדים.