קירי העלתה השערה שאם תערובת מפיקה קרינה גבוהה יותר מאשר האורניום המצוי בה, סימן שיש בה עוד יסוד או יסודות רדיואקטיביים וכך גילו היא ובעלה, פייר קירי את יסודות הרדיום והפולוניום
ב-7 בנובמבר 2011 מלאו 144 שנה להולדתה של מארי קירי, מגלת הרדיום, האישה שזכתה בשני פרסי נובל – בפיזיקה בשנת 1903 ובכימיה בשנת 1911.
בשנת 1903 היא חלקה את הפרס עם בעלה, פייר קירי ועם אנרי בקרל.
מארי קירי נולדה בפולין ב-7 בנובמבר 1867 בוורשה שהיתה שייכת אז לאימפריה הרוסית, תחת השם מאריה סקלודובסקה. בפי בני משפחתה וחבריה נקראה מניה. היא נפטרה בסבוי, צרפת, ב-4 ביולי 1934, ממחלת דם שנבעה מחשיפתה לכמויות גדולות של קרינה.
ילדותה ולימודיה
לקירי היו ארבעה אחים ואחיות. שני הוריה היו מורים. אביה היה פטריוט שלחם למען פולין חופשית, דבר שהקשה עליו לשמור על עבודתו. כאשר מארי היתה בת 8 מתה אחותה הגדולה מטיפוס, ובהיותה בת 10 מתה אמה משחפת.
היא סיימה את בית הספר התיכון בגיל 15 בציונים גבוהים. היא עבדה כמדריכה פרטית לילדים בפולין לפני שעברה לפריס בגיל 24 כדי ללמוד מתמטיקה ופיזיקה בסורבון. מטרתה היתה לקבל תעודת הוראה ולשוב לפולין.
ואולם לחיים היה כיוון אחר, ומארי פגשה מדען צרפתי בשם פייר קירי, באביב של שנת 1894. פייר היה ראש המעבדה בבית הספר לפיזיקה וכימיה תעשייתיים בפריס. היא נישאה לו ולשניים נולדו שתי בנות, אירן שנולדה ב-1897 ואיב ב-1904. מארי ופייר עבדו ביחד במעבדה, בעבודה שבעטיה זכו בשנת 1903 בפרס נובל לפיזיקה, דבר שהפך את קירי לאישה הראשונה שזכתה בפרס נובל.
פרס נובל בפיזיקה לשנת 1903 הוענק במחציתו לאנרי בקרל על גילוי הרדיואקטיביות הספונטנית. מארי ופייר קירי זכו במחצית השנייה עבור מחקריהם בפרטי תופעת הקרינה שהתגלתה על ידי בקרל.
גילוי הרדיום והפולוניום
מארי קירי חקרה את הקרינה הנובעת מרכיבים שאנו מזהים כיסודות רדיואקטיביים, לרבות אורניום, רדיום ותוריום, יסוד שקירי גילתה מאוחר יותר כי גם הוא רדיואקטיבי. היא גילתה כי ניתן למדוד בפועל את עוצמת הקרינה מאורניום; היא גילתה כי עוצמת הקרינה פרופורציונלית לכמות האורניום או התוריום בתרכובת – ולא חשוב איזו תרכובת.
היא גם גילתה כי היכולת לפלוט קרינה איננה תלויה בסידור האטומים במולקולה. לכן הסיקה כי הדבר חייב להיות תכונה פנימית של האטום עצמו, תגלית מהפכנית לשעתה.
כאשר הבינה כי כמה תרכובות המכילות אורניום או תוריום הקרינו בעוצמה חזקה יותר מהאורניום היא העלתה את ההשערה לפיה חייב להיות יסוד בלתי ידוע בתרכובת, שיש לו קרינה חזקה יותר מאשר אורניום ותוריום. עבודתה העלתה את הענין של בעלה שעזב את המחקרים שלו על גבישים והצטרף ל"עבודת הבלשות" ביחד עם רעיתו. ואכן מארי צדקה. בשנת 1898 השניים גילו שני יסודות נוספים המפיקים קרינה: רדיום (שנקרא על שם המילה הלטינית ל'קרן') ופולוניום (על שם מולדתה של מארי, פולין).
פרס הנובל השני הוענק לה בשנת 1911, הפעם בכימיה על תגליותיה ומחקריה ביסודות הרדיום והפולוניום. נכון ל-2011 היא האישה היחידה שזכתה פעמיים בפרס נובל.
פייר קירי נהרג בתאונה בשנת 1906. בתם של מארי ופייר, אירן ז'וליו-קירי, זכתה בשנת 1935 בפרס נובל לכימיה וגם היא זכתה ביחד עם בעלה, פרדריק ז'וליו, על סינתוז יסודות רדיואקטיביים חדשים.
שאלות ותשובות
על מה זכתה מארי קירי בפרסי נובל?
בשנת 1903 היא חלקה את פרס נובל בפיזיקה עם בעלה פייר קירי ועם אנרי בקרל, על מחקר תופעת הקרינה. בשנת 1911 זכתה לבדה בפרס נובל בכימיה על תגליותיה ומחקריה ביסודות הרדיום והפולוניום.
איך גילו בני הזוג קירי את הרדיום והפולוניום?
מארי קירי הבחינה שתרכובות מסוימות של אורניום ותוריום מקרינות חזק יותר מהאורניום עצמו, והסיקה שחייב להיות בהן יסוד נוסף ובלתי ידוע. יחד עם פייר גילתה בשנת 1898 את שני היסודות.
מדוע נקראים היסודות רדיום ופולוניום בשמות אלה?
רדיום נקרא על שם המילה הלטינית ל"קרן", ופולוניום נקרא על שם פולין, מולדתה של מארי קירי.
מה הסיקה קירי על מקור הקרינה?
היא גילתה שהיכולת לפלוט קרינה אינה תלויה בסידור האטומים במולקולה, והסיקה שמדובר בתכונה פנימית של האטום עצמו.
מי עוד במשפחת קירי זכה בפרס נובל?
בתם של מארי ופייר, אירן ז'וליו-קירי, זכתה בשנת 1935 בפרס נובל לכימיה יחד עם בעלה פרדריק ז'וליו, על סינתוז יסודות רדיואקטיביים חדשים.