טעות בניסוי הביאה לחשיפתו של וירוס חדש המסוגל להדביק את יתושי האנופלס בגנים מהונדסים, ועשוי לסייע במיגור טפילי המלאריה שבגופם
טפיל המלאריה תוקף מדי שנה למעלה מ- 500 מליון בני-אדם, וקוטל בין מליון לשלושה מליון. הסיבה ליכולתו של הטפיל להתפשט בלא-מעצורים טמונה בדרך העברתו מאדם לאדם. הטפיל מועבר דרך יתושת האנופלס, שמקבלת את הטפיל כאשר היא מוצצת את דמו של אדם נגוע, ויכולה להדביק את האדם הבא שתעקוץ. כיצד ניתן לבתק מעגל אכזרי זה?
הדרך הטובה ביותר תהיה, כמובן, לחסל את אחד מהשלבים במעגל – ורצוי ששלב זה לא יכיל את בני-האדם. פתרון דראסטי יהיה לקטול את כל יתושי האנופלס, דבר שיקטע את מעגל ההדבקה. אך חיסול כל יתושי האנופלס באפריקה ובאסיה אינו דבר של מה בכך. קשה לרדוף אחר יתושים בודדים, וגם יבוש הביצות אינו פתרון מעשי באותם איזורים.
אחד הרעיונות המעניינים ביותר בתחום זה הוא רעיון הפארא-טרנסג'נסיס. במקום לנסות לחסל את כל יתושי האנופלס, נוכל לנסות להנדס גנטית מיקרו-אורגניזמים שידביקו את היתושים ויפגעו ביכולתם לשאת את טפילי המלאריה. אם אותם מיקרו-אורגניזמים יעניקו ליתושים יתרון השרדותי, הרי שסביר להניח כי תוך מספר דורות הם יצליחו להשתלט על כל אוכלוסיית היתושים באותו איזור ולחסן אותם הלכה למעשה מפני המלאריה.
כשלב ראשון בדרך לפתרון הפארא-טרנסג'נסיס התפרסם לאחרונה מחקר בכתב העת המדעי PLOS, בו חושפים החוקרים נשק ביולוגי חדש שעשוי לסייע במלחמה במלאריה. המדענים גילו את הוירוס הראשון המסוגל להדביק את זחלי יתושי האנופלס (Anopheles gambiae). הוירוס תוקף את תאי הזחל ומחדיר לתוכם מקטעי דנ"א הגורמים להם לייצר וירוסים חדשים. למרות יכולתו להתרבות בקרב הזחלים, לא נראה שהוא פוגע בזחלים, אולי בשל האבולוציה שעבר בתנאי המעבדה בהם התגלה.
ג'ייסון רגסון, הכותב הבכיר של המחקר ופרופסור עוזר במחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה ב- Bloomberg School of public health על שם ג'ונס הופקינס, מספר כי הוירוס התגלה באופן מקרי במהלך ניסויים שגרתיים בזחלי היתושים. במהלך בדיקת הדנ"א של הזחלים התגלו תוצאות 'שגויות', שחזרו על עצמן שוב ושוב. "לא נדיר למצוא טעויות כאלו במהלך ניסויים, אך החלטנו לחקור את האחת הזאת מכיוון שראינו אותה שוב ושוב," מסביר רגסון. "כשריצפנו [את הדנ"א] הופתענו לגלות שמצאנו וירוס חדש."
רגסון מאמין כי ניתן להנדס את הוירוס כדי להרוג את היתושים, או כדי למנוע מהם להעביר את המלאריה ליצורים אחרים. כדי לבחון את הרעיון החדירו החוקרים לוירוס גן שאמור להביא לייצור חלבון פלורסנטי ירוק, והדביקו בוירוס את זחלי היתושים. היתושים הבוגרים שהתפתחו מאותם זחלים, קיבלו את הגן החדש בהצלחה ויצרו בתאי גופם את החלבון הזרחני. היתושים המודבקים העבירו את הגן הזרחני גם לצאצאיהם, בהצלחה של 20%. הסיבה להעברה המוגבלת טמונה כנראה באי-יכולתו של הוירוס לשלב את הגן בגנום התא.
"בתיאוריה, נוכל להשתמש בוירוס כדי לייצר רעלן קטלני ביתוש, או להורות ליתוש למות לאחר עשרה ימים, לפני שיוכל להעביר את טפיל המלאריה לבני-אדם. אך רעיונות אלו עדיין רחוקים מאיתנו מרחק שנים רבות," אומר רגסון.
ידרש עוד זמן רב עד שנוכל לעבור לשימוש בנשק ביולוגי כנגד טפיל המלאריה, אך אין ספק כי ימיו הולכים וקרבים לקיצם. המלחמה נגד המלאריה לא תחזור להיות כשהיתה: לא עוד תינשא ידו הכבדה של האדם כנגד היתוש הנושא את הטפיל הקטלני. המלחמה תעבור בשנים הקרובות לסדר-גודל בו לטפיל אין כל יתרון. כפי שהדביק הוא את בני-האדם במלאריה במשך אלפי שנים, כך יחוסל הוא עצמו במגיפה מעשה ידי האדם.