מחקר שהוכן על ידי חברת אסטרובוטיקה טכנולוגיות יחד עם חוקרי אוניברסיטת קרנגי מלון ומומן על ידי נאס"א מראה כי רובוטים קטנים יכולים להכין אזורי נחיתה על הירח עבור מוצבי נאס"א
אסטרובוטיקה טכנולוגיות וחוקרי אוניברסיטת קרנגי מלון ניתחו את דרישות המשימה והצליחו לפתח רובוט מהפכני עבור קבוצת פני השטח של נאס"א.
נאס"א עומדת בפני אתגר: לעצב מערך של מוצבים על פני הירח המיועדים להתחיל את פעילותם בשנת 2020. על מנת לייעל את מערך העברת המטענים לירח ומוצביו, אתר הנחיתה צריך להיות בקרבת המוצבים המאוישים והמעבדות. אך כל נחיתה והמראה גורמת לחול הירחי לעוף הרחק מכן הנחיתה, וכיוון שלירח אין אטמוספירה והכוח הכבידה בו חלש יותר, החול יכול לסכן את המוצב המאויש.
החוקרים ניתוח שני פתרונות אפשריים לבעיה האמורה: בניית שוליים מסביב לאזור הנחיתה או בנית שטח קשיח מחומרים מקומיים שישמש כאזור נחיתה נקי מחומרים קלים.
ניתוח הפתרון הראשון הביא את החוקרים למסקנה כי שני רוברים במשקל של כ-120 ק"ג כל אחד יצליחו לבנות תוך שישה חודשים מחסום מסביב לאזור הנחיתה. מחסום בגובה 3 מטר באזור מעגלי בקוטר של 56 מטר ימנע סחף של החול לכיוונים השונים, בנייתו תדרוש הזזה של 970 טון של עפר ירחי. נאס"א יכולה לשלוח רובוטים אלה לכיוון הקטבים כמה חודשים לפני המשימה המאוישת, אסטרובוטיקה טכנולוגיות הציעה שעבודת הכנת הקרקע יבוצעו על ידי חברה מסחרית.
בפתרון השני, החוקרים הראו כיצד רובוטים קטנים יוכלו לאסוף סלעי ירח ולסדר אותם במבנה שיצור אזור נחיתה ללא חול. הפתרון עשוי להסיר את הצורך ביצירת מחסום מאחר ואזור הנחיתה יהיה מורכב מחומרים קשים. על מנת להחליט על הפתרון המועדף, על המשימות הרובוטיות ראשוניות לאסוף מידע אודות אתר הנחיתה, הרכב הקרקע בו, כמות הסלעים באזור, גודל הסלעים ומידע גאולוגי נוסף.
כאמור, החברה עובדת בשיתוך חוקרי אוניברסיטת קרנגי מלון ממונים על פיתוח הרובוט הירחי, הרובוט הראשוני עבר בחודשים האחרונים סדרה של מבחני שטח מתמשכים.
יחד עם זאת, המשימה הראשונה של החברה היא לזכות ב-20 מיליון דולר במסגרת תחרות Google Lunar X prize, הפרס מוענק לחברה הראשונה שתנחת באזור הנחיתה של אפולו 11 ותשדר וידאו באיכות גבוהה. החברה מתכננת לבצע את המשימה בדצמבר 2010.