השיטות שהורידו את התמותה ממחלות לב עדיפות על פני הסתמכות על מדבקה

עדיף לעקוב ולטפל באופן שוטף בגורמי הסיכון הידועים למחלת לב: עישון, סוכר גבוה בדם, שומני הדם, יתר לחץ דם, עודף משקל, ולעודד פעילות גופנית סדירה, על פני מדבקה שלא ברור כיצד היא פועלת, וגם אם היא היתה מבצעת את ההבטחה של החברה, עדיף שלא להזדקק לה אומר פרופ' שמואל גוטליב, ראש החוג לטיפול נמרץ לב של האיגוד הקרדיולוגי, מנהל היחידה לטיפול נמרץ-לב בביקור חולים, ירושלים בעקבות פרשת לייף-קיפר

בתחילת השבוע נחשף לעולם שמה של חברה ישראלית שאיש מעולם לא שמע עליה חברת סייף-סקיי סופטוור (SafeSky Software), הנמצאת בבעלות ובניהול ישראלי, שהודיעה על עסקת ענק, במסגרתה מכרה 37% מהחברה הבת לייף-קיפר (LifeKeeper) לחברת הטכנולוגיה הבריטית-טייוואנית MSI Micro Star International)) תמורת 370 מיליון דולר. העסקה משקפת ללייף-קיפר שווי של מיליארד דולר. MSI והבעלים הישראלים של החברה מתכננים להנפיק אותה כעת בבורסה לטכנולוגיה בשיקגו ובבורסה של הונג קונג. הבעלים והיו"ר של סייף-סקיי הוא ד"ר עמוס בוחניק, המחזיק ב-50% ממנה. 50% נוספים מוחזקים בידי אריק קליין.

אבל יום אחד בלבד לאחר מכן החלו להופיע ספקות. ראשית, החברה הבריטית הכחישה כל קשר, ושנית – הבעלים של הדומיין באינטרנט מהם הגיעו המיילים מהבריטים היה קליין. עם זאת, החברה לא הסירה את האתר שלה שממשיך להיות פעיל, וממשיכה להתעקש שמדובר במוצר אמיתי ובעסקה אמיתית.

באתר חברת לייף קיפרס מתואר המוצר כך: "פיתחנו טכנולוגיה חדשה ורעיון חדשני מלהיב כדי לייצר את לייף קיפר. המכשיר החדש מאפשר לנו לשמור על חייהם של מיליוני בני אדם ויותר וחשוב מכך, חיים של מישהו יקר לך. "

"בעקרון, המערכת פשוטה מאוד. מערכת לייף קיפר מנטרת את זרם פעימות הלב ומתעדת שינויים קריטיים או פתאומיים אם הם מעבר לרמה המותרת. המכשיר משדר את הנתונים למרכז רפואי כדי להתריע על כך. ידוע שבמקרה של התערבות רפואית בתוך 10-15 דקות לאחר הסימפטומים הראשוניים של התקף לב, יש סיכוי להציל את החולה."

ביקשנו לברר עם מומחים לקרדיולוגיה במה מדובר, וברור שמי שעשוי להנות מפעולתה של מדבקה כזו, אם היא אכן מבצעת את מה שמפתחיה מבטיחים יהיו מנהלי מחלקות טיפול נמרץ לב בבתי החולים. פנינו לפרופ' שמואל גוטליב, ראש החוג לטיפול נמרץ לב של האיגוד הקרדיולוגי ומנהל היחידה לטיפול נמרץ לב בביקור חולים שאומר כי לא הצליח לזהות מתוך הפירוט המופיע באתר, אילו מדדים בדיוק מנטרת המערכת ועל מה היא מבוססת, וכן לא נכתב בשום מקום מיהם המדענים שהשתתפו בפיתוח המערכת ועל אילו מחקרים הם הסתמכו. בכל אופן, הם לא ביקשו אישור של ה-FDA, שהוא האישור החשוב ביותר לכל מי שמפתח תרופות ומכשור רפואי.

מהם הסימנים המקדימים להתקף לב?

פרופ' גוטליב משיב על שאלת אתר הידען: "אני יכול רק להגיד שאנחנו מכירים את הסימנים המלווים התקף לב: הרגשה כללית רעה, כאב או לחץ בחזה הקורן ליד שמאל או לסנטר, הזעה, לעיתים הרגשת מחנק או קוצר נשימה, בחילה והקאה. ישנם חולים המפתחים תעוקת חזה במאמץ, או כאב קצר בחזה בימים טרם התקף הלב. אבל רוב התקפי לב קורים בפתאומיות, ללא כל סימנים מקדימים, בשל קרע של רובד טרשתי בעורק הכלילי שמתרחש באופן פתאומי ללא כל סימן אזהרה.

בכל אופן, כאשר מופעים התסמינים הללו חשוב לזהות את האירוע מוקדם ככל האפשר, אנו ממליצים להזמין ניידת טיפול נמרץ כדי להתחיל בטיפול מיידי כבר בבית ובדרך לבית החולים. לצערנו רק כ-50% מהחולים עושים זאת, ורבים מעדיפים להגיע ברכבם הפרטי לבית החולים. "

כיצד ניתן למנוע התקפי לב?

"ניתן לבצע פעילויות מקדימות ע"י מניעה. יש לטפול בגורמי הסיכון הידועים המגבירים את הסיכון ללקות במחלות לב: עישון, סכרת, לחץ דם, כולסטרול רע, שומני הדם, ועודף משקל. יש לזהות חולים בסיכון גבוה עם גורמי סיכון מרובים וסיפור משפחתי של מחלת לב. ניתן כיום לטפל בגורמי סיכון אלו ע"י הדרכה נכונה, דיאטה, פעילות גופנית סדירה ותרופות. ואם בכל זאת ארע התקף לב, חשוב לזהות מוקדם את הסימנים המלווים, ולהגיע מוקדם ככל האפשר לבית החולים באמצעות פינוי על ידי ניידת טיפול נמרץ, תוך ניטור דופק, לחץ דם וסימנים חיוניים אחרים."

"כשמגיעים לבית החולים אנו דואגים לפתיחה מהירה של העורק באמצעות בלון ותומכון. ככל שהחולה יגע מהר יותר לבית החולים יקטן הנזק לשריר הלב כתוצאה מההתקף. אנו משתמשים בתרופות שהוכחו במחקרים בינלאומיים מבוקרים כיעילים בהקטנת התמותה מהתקף לב, החל מתרופות ותיקות כמו אספירין, פלוויקס ותרופות חדישות המועמדות להיכנס לסל התרופות, וכן בטכנולוגיות חדישות בחדר הצינתור. כמובן, שלאחר התקף הלב, חשיבות רבה להמשיך במעקב צמוד של קרדיולוג לציין שלקרדיולוגיה הישראלית חלק חשוב ביותר במחקרים קליניים בינלאומיים בתחום הלב ומחלות כלי דם."

לדברי פרופ' גוטליב, החוג לטיפול נמרץ-לב והאיגוד הקרדיולוגי עורך מדי שנתיים את סקר (Acute coronary syndrome - Israeli survey) – ACSIS, העוקב אחר מספר פרמטרים כגון חומרת ההתקפים, משך האישפוזים והטיפולים שהחולים מקבלים במהלך התקף הלב, וכו' במסגרת היחידות לטיפול נמרץ לב והמחלקות הקרדיולוגיות בארץ. לפי הסקר האחרון שהתפרסם באפריל השנה מסתמנת מגמת ירידה בשיעור התקפי לב בארץ, ונמשכת הירידה בתמותה כתוצאה מההתקף, שהיא, אגב, מהנמוכות בעולם. וזאת בזכות פעילויות מקדימות של מניעה מחד, ומאידך בשל הטיפול בבתי החולים. "יש להמשיך בשיפורים אלה ולא להסתמך על מדבקות שלא ידוע הרקע המדעי שעומד מאחוריהן".