פגיעת עצם חללי גרמה לשקע שבו זורמים היום נהרות, במקום הידוע כמפרץ צ'יסיפיק במזרח ארה"ב. מסתבר שהיא המיסה הכל, אך לא פגעה בחיידקים שהיו בתוך הסלעים ממש מתחת למכתש
כשלושים מיליון שנה לאחר הכחדת 90% מהמינים הנפוצים ביותר על כדור הארץ, לרבות הדינוזאורים והזוחלים הימיים, הם עמדו בפני הכחדה נוספת בשל פגיעת אסטרואיד ליד מפרץ צ'יסיפיק. מכתש הפגיעה נבחן בימים אלה לראשונה, והם מראים כי החיים היו גמישים מספיק כדי להתגבר על האסון.
מכתש הפגיעה קבור כיום מתחת ל-120-350 מטרים של חול, סחופת וטיט. שטחו כפול משטחו של האי מנהטן. העמק הגדול שנוצר סייע ליצור את מה שאנו מכנים כיום מפרץ צ'יסיפיק, המשתרע במדינות מרילנד ווורגי'ניה, לא הרחק מהבירה וושינגטון. השירות הגיאולוגי האמריקני (USGS) מוסר כי לפני כעשרת אלפים שנה החלו שכבות הקרח להימס ועמק הנהר שהיה יבש קודם התמלאה במים. הנהרות של איזור צ'יסיפיק זרמו ישירות מעל המכתש הקבור.
האסטרואיד או השביט שקוטרו נאמד ב-2-3 קילומטרים נע במהירות של עשרות קילומטרים בדקה, אומר גרג גוהן, מנהל פרויקט מכתש הפגיעה במפרץ צ'יסיפיק בשירות הגיאולוגי האמריקני. הוא יצר מכתש ברוחב של כ-85 קילומטרים וסדק סלעי יסוד לעומק של כ-2 קילומטרים. כיום סלעים אלה משפיעים על זרימת מי התהום בדרום מזרח מדינת וירג'יניה.
גוהן ועמיתיו ניתחו דוגמאות משני חורים שנקדחו בקרקע לתוך המכתש, סמוך למרכזו. "אני סבור כי רצינו לחפור לתוך החלק המרכזי של המכתש ולקבל גלעין ארוך ככל האפשר כדי להבין את התהליכים שגרמו לשכבות להימצא בסדר שבה מצאנו אותם. בתוך שניות מרגע פגיעת העצם, הסלעים הועפו לאוויר. כוח הפגיעה גילף חלל גדול וגרם למידות החום לעלות, כשהוא הופך סלעים פריכים לעיסה דמוית סוכריות טופי. לאחר מכן החומר שהיה על שפת המכתש נפל פנימה לתוך המכתש דמוי הקערה כמו במפולת שלגים.
המדענים גילו כי חיידקים מסוג הנפוץ היום נמצאו גם בעומק רב מתחת למכתש, בשכבות ותיקות, והמסקנה היא שהם הצליחו לשרוד את האירוע, ולאחר שהאדמה התקררה הם שבו ומילאו כל רגב עפר אפשרי. הבנת ההשפעה הביולוגית של פגיעת אסטרואיד שופכת אור על הפוטנציאל של חיים מתחת לפני הקרקע במהלך התקופה הארכאית, שהשתרעה מלפני 3.8 מיליארד שנים עד לפני 2.5 מיליארד שנים כאשר פגיעות מהשמים היו נפוצות יותר מאשר כיום. התוצאות גם משליכות על תחזית לאיתור חיים בביוספירה העמוקה של מאדים. המוסכמה כיום היא שאם קיימים חיים מיקרוסקופיים במאדים הם נמצאים מתחת לפני השטח.
הפרויקט, שפורט בגליון 27 ביוני של כתב העת סיינס מומן בידי השירות הגיאולוגי האמריקני, נאס"א, הקרן הלאומית למדע, הקרן האוסטרית למדע וחברת DOSECC.