חנינה למדען שהרשעתו בהומוסקסואליות הובילה למותו
"בלי תרומתו המזהירה, ההיסטוריה של מלחמת העולם השניה היתה עלולה להיות אחרת לגמרי", אמר בשעתו ראש ממשלת בריטניה, גורדון בראון, על חלקו של המתמטיקאי אלן טיורינג בפענוח הצפנים של כוחות הצבא הגרמניים במלחמה. בראון לא הפריז. היסטוריונים מעריכים כי בלי תרומתו של טיורינג, המלחמה היתה עלולה להימשך עוד שנתיים ויותר, ולגבות את חייהם של מיליונים. ואולם, על אף תרומתו המכרעת להצלת העולם מידי גרמניה הנאצית, טיורינג לא זכה להכרה הראויה בימי חייו. להיפך. הוא אף הועמד לדין בשל נטיותיו המיניות, הורשע בהומוסקסואליות, והעונש שנגזר עליו הוביל בסופו של דבר למותו הטראגי. רק הרבה אחרי מותו, הוכרה בציבור הרחב תרומתו האדירה לא רק לתחום הפענוח הצבאי, אלא גם – אולי בעיקר – למדעי המחשב. עם ההכרה הגיע גם הקריאה הציבורית לטהר את שמו, שהסתיימה היום עם ההודעה כי המלכה אליזבת' השנייה העניקה לו חנינה מלאה.
פורץ דרך
אלן מת'יסון טיורינג (Alan Mathison Turing) נולד בלונדון ב-1912, ומגיל צעיר הצטיין במתמטיקה. מייד לאחר שסיים את לימודי המתמטיקה באוניברסיטת קיימברידג', קיבל שם משרת עמית והתחיל לעבוד כחוקר. הוא עסק רבות בתחום הלוגיקה, וב-1936 פרסם מאמר פורץ דרך שבו הראה כי אפשר לבנות מכונה שתוכל לחשב כל דבר הניתן לחישוב. הוא קרא לה "מכונה אוניברסאלית". הוא דיבר על מכונה תיאורטית, אך כיום כולנו משתמשים במכונות כאלה, ואף נושאים אותן בכיסינו, אך מכירים אותן בשם אחר – "מחשב". עד שפרצה מלחה"ע II, הספיק טיורינג לסיים דוקטורט בארה"ב, ועם פרוץ המלחמה התמנה להוביל את המערך הבריטי לפענוח הצפנים של הצבא הגרמני. טיורינג ועמיתיו הצליחו לפצח את אופן פעילותה של מכונת ההצפנה האימתנית "אניגמה" ששימשה את הכוחות הנאציים. פענוח המסרים ושמירת החשאיות הקפדנית סביב דבר הפענוח, העניקו לבעלות הברית יתרונות צבאיים חשובים, ותרמו רבות לנצחונות בכמה קרבות מכריעים במלחמה.
לאחר המלחמה קיבל טיורינג משרה באוניברסיטת מנצ'סטר, שם היה מעורב בפיתוח תיאורטי ויישומי של המחשבים הראשונים. בה בעת התחיל לעסוק בתחום הבינה המלאכותית, וגם שם הניח יסודות שהיו הבסיס לתחום עוד שנים רבות. הוא גם פיתח גישות מחקר מתמטיות לתחומים נוספים, כמו ביולוגיה.
השפלה ודכאון
התרומה העצומה של המתמטיקאי הפורה נקטעה כמעט באחת ב-1952. טיורינג, שמעולם לא הסתיר את נטיותיו המיניות, התיידד עם טיפוס מפוקפק משהו, ארנולד מאריי. כמה ימים לאחר מכן גנב ממנו חברו של מאריי כסף וחפצים. טיורינג התלונן במשטרה על הגניבה, וכתוצאה מכך הועמד לדין – עם מאריי – עם קיום יחסים הומוסקסואליים, שהיו אסורים בחוק הבריטי בימים ההם. הוא הורשע, ונאלץ לבחור בין עונש מאסר לטיפול כימי נסיוני לדיכוי היצר המיני. הוא בחר בטיפול הכימי והתחיל לקבל זריקות אסטרוגן, שפגעו קשות בתפקודו. הוא השמין מאוד ובעיקר נפגעו כלי העבודה העיקריים שלו – כושר הריכוז ובהירות המחשבה. לאלה הצטרפו ההשפלה הפומבית בהרשעתו, שהובילה לשלילת סיווגו הבטחוני ולהפסקת עבודתו עם סוכנות הביון הבריטית. טיורינג הפך דכאוני, וכעבור שנתיים שם קץ לחייו באמצעות תפוח מורעל, כשהוא רק בן 41. יש הגורסים כי סמלה של חברת המחשבים הענקית "אפל" – תפוח נגוס – הוא מחווה לאלן טיורינג, האדם שהניח את היסודות לכל מחשב שאנו משתמשים בו כיום.
מחווה הולמת
כאמור, טיורינג לא זכה להערכה הראויה בימי חייו, בין השאר משום שהפרטים על עבודת הפענוח הצבאית נותרו חסויים עוד שנים ארוכות לאחר מלחמת העולם. תרומותיו למדעי המחשב, לבינה המלאכותית ולתחומים מתמטיים נוספים, התבררו והלכו עם השנים, ככל שעלתה חשיבותם של התחומים. מ-1966 מעניקה האגודה האמריקנית למדעי המחשב את הפרס על שמו של אלן טיורינג, הנחשב לפרס היוקרתי ביותר בתחום, ומקביל בחשיבותו לפרס נובל. בשנים האחרונות התגברה הדרישה הציבורית למחוק בדיעבד את הרשעתו של טיורינג (החוק האוסר על הומוסקסואליות בוטל בבריטניה ב-1967), וב-2009 התנצל ראש הממשלה בראון על העוול שנגרם לטיורינג. "בשם ממשלת בריטניה, אני גאה לבקש סליחה מאלן ומרבים אחרים שסבלו גורל דומה, בשל חוקים לא הוגנים. הגיע לכם יחס טוב הרבה יותר", אמר בראון. ואולם, תומכיו של טיורינג לא הסתפק בהתנצלות, ובשנה שעברה חתמו יותר מ-37,000 גולשים על עצומה שהופצה באינטרנט, הקוראת לזכותו מן האישום בהתנהגות שאינה מוסרית. הלחץ עשה את שלו, וכעת הכריז שר המשפטים על החנינה. "מגיע לד"ר טיורינג להיזכר ולזכות בהכרה בשל תרומתו האדירה למאמץ המלחמתי ובשל מורשתו המדעית", אמר השר גריילינג. "חנינה מהמלכה היא מחווה הולמת לאדם כה ייחודי".